שַׁי חוֹשֵׁב שֶׁ...

להפתעתה של ישראל ב- 6 באוקטובר 73, קדמה הערכה מודיעינית מסכמת מ- 5 אוקטובר שעיקרה היה: "... לפי מיטב הערכתנו לא חל שום שינוי בהערכת המצרים את יחסי הכוחות בינם לבין צה"ל. אי לכך הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש את הלחימה היא נמוכה " (דוח וועדת אגרנט). חמישים שנה מאוחר יותר, להפתעתה של ישראל ב- 7 באוקטובר 23 , קדמה, כעולה מתחקיר עיתונאי ראשוני (עובדה, 7 מרץ, 23) הערכה מודיעינית דומה שעיקרה היה: " רצף סימנים חריגים אשר לחומרה מעידים על היערכות לחירום...מוערך שחמאס אינה מעוניינת בהסלמה וכניסה למערכה בעת הנוכחית ". המשותף לשתי ההערכות האלה שלאורן הוחלט שישראל לא תותרע שעומדת לפרוץ מלחמה, הוא שהן "הערכות" הימוריות שמבוססות על סיבור הגיון האויב וכוונותיו. בעדותו לוועדת אגרנט הסביר אלי זעירא שאמ"ן קיבל כמות עצומה של ידיעות, וקשה היה מאד להתגבר עליה, בבחינת "עושר השמור לבעליו לרעתו" (קהלת, ה, י"ב) כדבריו. "קאפביליטיס" אמר, "קיימים כל הזמן ולכן אין לנו ברירה אלא לעבור אל אינטנשנס". סיבור כוונות המצרים והגיונם הוליד את הקונספ...

לדוחקים ברמטכ"ל להתפטר ולהקמת וועדת חקירה משפטית להפקת לקחיה הצבאיים של המלחמה, כדאי ללמוד מההיסטוריה שלנו. המשותף למלחמת יום הכיפורים ולמלחמת לבנון השנייה הם התפטרות הרמטכ"לים, הקמתן של שתי וועדות חקירה משפטיות ושבשני המקרים צה"ל פעל אחרי המלחמות, בניגוד גמור להמלצות הוועדות ולהנחיותיהן. מסקנותיה הראשיות של וועדת אגרנט המשפטית היו, שצה"ל פעל ב- 73 בניגוד לתורותיו והוא פעל בניגוד לתורותיו משום שהוא לא הכירן; בגלל שהוא לא הכירן, הוא לא יכול היה ליישם את הנחיות הוועדה להטמיען ולכן, גם בשל"ג, תשע שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים, הוא פעל שוב בניגוד לתורותיו וכמו ב- 73 הוא אמנם השיג ניצחון צבאי מובהק בלתי ניתן לערעור, אך יקר להחריד. המעגל הסגור של ליקויים תורתיים שחוזרים על עצמם נפרץ בתחקירי מחלקת ההדרכה במטכ"ל, רק אחרי מבצע של"ג; כלקח משתי המלחמות הופעלה בצה"ל רפורמה רחבת היקף ועמוקה בהכשרת המפקדים והמפקדות הבכירות, לשם הטמעה עמוקה של התורות. הרפורמה נגדעה בעודה באיבה, עם הקמת המכון לחקר המערכה שטען את מוח הפקוד הבכיר של צה"ל – אפשר להשוותו למערכת ...

בהגיעו למצרים אברהם ידע ש" אֵין־יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמּקוֹם הַזּה וַהֲרגוּנִי עַל־ דּבַר אִשְׁתִּי " ולכן אמר שהיא אחותו. במצרים לא הייתה יראת אלוהים, לא בגלל שלא נשמרו בה שבת, כשרות, טהרה ולימוד תורה, אלא בגלל שלא היה בה מוסר – מוסרות ערכיים לבלימה עצמית של דחפיו ויצריו של האדם, שבניגוד לכל יצור חי אחר, נברא ללא חסמים מתוכנתים להגבלתם. את החסר בטבע האדם השלים אברהם במוסר שהוא הביא לעולם: ה - דרךְ ארץ שקדמה לתורה. המצוות החברתיות – המשפטים בתורת משה, נגזרו ממוסר אברהם ונועדו להשלימו; ערכיו המכוננים של מוסר אברהם קבועים ב מגילת העצמאות ובחוק יסוד כבוד האדם וחרותו שמעניק לערכי המגילה תוקף  של חוקה ולישראל את ייחודה: מדינה יהודית ודמוקרטית .    ערכי מוסר אברהם הם תרגום לשפת אנוש של חוקי טבע שייעדם למנוע מהעולם לחזור לתוהו ובוהו ששרר לפני בריאתו; הטמעתם בהתנהגות האדם נועדה למנוע תוהו ובוהו שהוליד את הדרוויניזם החברתי, שבגללו אולץ אברהם לשקר, על אף שהביא לעולם את בשורת הערך המוסרי המכונן אמת . יראת אלוהים היא ציות למוסר ולמצוות שנגזרו מחוקי הטבע ועקב כך לבוראם ולפיכך, מהנד...

מבחינת ישראל ובעיקר קורבנות האסון הכבד שנפל על ראשה, טורו האחרון של גרוסמן בניו יורק טיימס הוא מכה מתחת לחגורה. טורו מזכיר את הכתוב במקורותינו על האילנות שנבראו ביום השלישי יחד עם הברזל: "כיוון שנברא הברזל התחילו האילנות מרתתים [רועדים]. אמר להן [הברזל]: מה לכם מרתתין? עץ מכם אל יכנס בי ואין אחד מכם ניזוק". אם העץ יסרב לשרת כקתו של הברזל, מסביר שלום רוזנברג המנוח, לא יוכל הגרזן לגדע את העצים. המשל ברור מאליו. הוא מתריע נגד העוזרים לאויב, כשלפעמים עזרתם קריטית. סכנה זאת התממשה פעמים לא מועטות בהיסטוריה היהודית לדורותיה, מטיבריוס אלכסנדרוס היהודי – יועצו הראשי של טיטוס ודרך פבלו כריסטני ויהושוע הלורקי, יוזם ויכוח טורטוסה, שמעון דימנשטיין, ראש היבסקצייה, אוטו וייניגר שספרו "מין ואופי" – יצירה אוטואנטישמית מובהקת, העניקה להשמדת היהודים הצדקה "מדעית" ומאגנס, שבעיצומם של מאמצי ויצמן, מנהיגה הנבחר של הציונות, להשיג הסכמה נשיאותית להכרזה על הקמת המדינה, פעל בוושינגטון לסכלה. טורו של גרוסמן בניו יורק טיימס מעלה מהאוב ריאיון שהתפרסם בעתון הזה ב- 1934 עם גרטרוד שטיין...

 קין היה הרוצח הראשון ואחרי הוריו, גם השלישי שזרק מעליו אחריות למעשיו: רצח אח בהתקף קנאה. האות שהוטבע במצחו נועד להזכיר לאדם, שבניגוד לכל יצור חי הוא נברא ללא חסמים מתוכנתים מולדים להגבלת הרציה, היצר והיצירה ומוטל עליו להגבילם אוטונומית ולשאת באחריות למעשיו, באמצעות שפוט מצפוני מוסרי של מעשיו: צלם האנוש, הייחודי, הטבוע רק באדם. המוסר שנועד להפוך את האדם להומניסט: אוהב עצמו והזולת ודואג לקיום שניהם ע"י הגבלת התנהגותו, ניתן למערב במהפכת אברהם המוסרית, שהושלמה במהפכה משה החקיקתית, שסמליה הם עשרת הדיברות והחוקים החברתיים המשלימים. באינטרפרטציות כאלה ואחרות, הנצרות והאסלם, שתי תרבויות שיצאו מהיהדות, לא זרקו לפח את מורשת אימן הורתן. המהפכה הליברלית האירופית, לעומת זאת, יחד עם ההכרזה על מות האלוהים, גם נפטרה מהמוסר הנוצרי וחופשיה כמו קין, חוללה את הקטסטרופות הגדולות ביותר בתולדות האנושות. הדמוקרטיות האנגלוסקסיות שהיו מחויבות למוסר התנ"כי שלהן, הצילו את אירופה והעולם מקטסטרופות אלה. קטסטרופה מפלצתית כמו זו שיצרו הפלשתינאים ברצועת עזה, טרם נראתה בעולם – אפילו לא בזוועות הנאצים והיפנים...

להכרעה הצבאית יש שתי וריאציות: הכרעה בתחילת המערכה ואפילו לפני פתיחתה והכרעה מאוחרת בסיומה. כדי להכריע מערכה בראשיתה, נדרש לבססה על רעיון תחבולני לנטרול נכסים חיוניים ללחימת האויב, שאובדנם יהפוך את המשך לחימתו לחסרת תוחלת ולכן הוא עשוי להירתע ולהיכנע. להכרעה תחבולנית מהירה בפתיחת המערכה נחוצים יוזמה, יצירתיות, חשיבה מופשטת וזריזות מחשבתית ומבצעית ולכן, היא ככלל, נשקם של מעטים ממולחים, הנלחמים נגד רבים, שלא לדבר נגד חסרי צלם אדם וצלם יצור חי, שהופכים את המלחמה ממלכת אי הוודאות , לממלכת תוהו ובוהו שטנית . כדי לנצח בהכרעתו המאוחרת של האויב בסיום המערכה - כתוצאה מהשמדתם השיטתית של כל כוחותיו או מרביתם, נדרשת ככלל, כבלחימת הפלנקס, עדיפות מספרית-כמותית אבסולוטית ונכונות ומוכנות לנהל מלחמת דמים ארוכה. כדי להכריע את המערכה ברצועת עזה בראשיתה, היה על צה"ל להשתלט מיד עם פתיחתה על ציר פילדלפי – נכס חיוני לצבא הטרור של חמאס, על מנת לנתקו ממצרים ולהשלים בכך את כיתורו המלא ואת קיבועו של שדה הקרב; מתוך נטילת סיכון מחושב מוקדם: צבאי ומדיני , היה נכון לפתוח מיד עם ההשתלטות על הציר, פתחים למילוט אז...

החלטה לירות על אזרחים היא דוגמה מובהקת להחלטה שמתנוסס מעליה דגל שחור, גם אם היא מתקבלת בשדה הקרב תחת לחץ כבד ביותר. שדה הקרב הוא ממלכת אי הוודאות בגלל שני גורמים ראשיים: בגלל אינסטינקט החיים הקמאי הטבוע באדם ובגלל יכולתו לבסס את התגובה הרפלקסיבית להגנת שרידותו בהגיית תחבולות שעשויות להפתיע לא רק את האויב, אלא גם אותו עצמו. האינסטינקט הקיומי והידיעה שאדם שהוכרע בהצמדת אקדח לרקתו יירתע וייכנע, מאפשרים להפעיל בשדה הקרב עקרונות וכללים תורתיים, שנועדו בין השאר למנוע מהפיכת שדה הקרב לבית מטבחיים. צלם האנוש – היכולת להפעיל שפוט מצפוני לאור ערכיו של המוסר האוניברסלי - הטבוע באדם, מאפשר למנוע בשדה הקרב אכזריות כמו זו שגילו הנאצים וגם אחרים. בגלל אופיו, "בשדה הקרב, שוגים כולם והמנצח הוא הצד ששוגה פחות"(תוקידידס, המאה ה- 5 לפנה"ס) וכן, החלטה שגויה (בגלל קבלתה על סמך מידע חלקי ואפילו סותר) המוצאת לפועל בזמן תגובה אפקטיבי להשגת המטרה, עדיפה על חוסר החלטה. החלטה, גם היא שגויה, מתמרנת את האויב להתייחס ולהגיב עליה ולא לפעול על פי תוכניתו - פרק זמן שינוצל לקבלת החלטה חדשה שתשיב לשוגה את ...