רשומות

מציג פוסטים מתאריך ינואר, 2025

הצעה להכנה דחופה של תחקיר המלחמה

הטענה המתעצמת בתקשורת לפיה המלחמה לא הסתיימה בהכרעת, הבסת והכנעת האויב משום שהמפקדים הבכירים אינם התקפיים, עושה עמם עוול. כמפקדים טקטיים, רב-אלוף הלוי ואלופי הפיקוד היו לוחמים התקפיים ובעלי תעוזה. במלחמה הנוכחית, בתפקידיהם ברמה האופרטיבית והאסטרטגית, הם יכלו להפיק מצה"ל לא יותר מהפוטנציאל הגלום בצבא אשר הוסב לפני כשלושה עשורים, תורתית ופיזית, מצבא מכריע, מביס ומכניע, לצבא מרתיע ב"מכות קשות וכואבות עד שהאויב יבין". הסבתו המהירה של צה"ל מחדש לצבא מכריע תהיה משימתו הראשונה של מחליפו של רב-אלוף הלוי. לכן, חיוני שהוא יהיה בוגר של אחד מקורסי פו"ם האחרונים אשר הכשירו את בוגריהם לתכנן ולנהל מערכות אופרטיביות מאוזנות, להכרעת האויב והבסתו ולא להרתעתו. ההחלטה להעדיף מועמד לרמטכ"לות רק משום שהוא התקפי, בלא הידע הדרוש להסבת צה"ל, היא החלטה גרועה. רק מועמד בוגר קורס שלפני ההסבה אמור לדעת בדיוק נמרץ כיצד ולאן יש לנווט את תהליך שיקום צה"ל, במהירות האפשרית. לכן, אותו יש למנות כמחליפו של רב-אלוף הלוי. שיקום הצבא על ידי הרמטכ"ל חייב להתנהל לאור לקחים מקצועיים ...

צדק היסטורי: פתרון טראמפ והמורשת של בן-גוריון

כטראמפ, גם בן גוריון סבר שיש להעביר את פליטי 48' מחוץ לרצועת עזה, בהבינו שהנצחת הפליטות ברצועה, עד לשובם של הפליטים לבתיהם עם חיסול המדינה היהודית, מנציחה את הסכסוך לעד. מבחינת בן גוריון, האחראיות להיווצרות בעיית הפליטים היו מדינות ערב ובעיקר מצרים. כחברה בכירה בליגה, עוד ב-1944, בעיצומה של השואה, צבאה כבר תכנן את תקיפת המדינה היהודית במטרה לחסלה, אם וכאשר תוקם. כיבוש שטחים נרחבים בדרום ובמרכז ישראל על ידי הצבא המצרי, ממחרת יום ההכרזה על הקמתה, הפך חלק נכבד מערביי ארץ ישראל לפליטים. הקפדתה של מצרים, בצו הליגה הערבית, להנציח את מצב פליטי 48' עד לשובם לבתיהם – כלומר חיסול המדינה היהודית – חוללה את "בעיית הפליטים". ב-1972, גולדה לא סרבה לקיים שיחות שלום ולנסיגת ישראל מסיני, אך היא דרשה שבתמורה להחזרת סיני סאדאת והערבים שחוללו את בעיית הפליטים והנציחו אותה, גם יפתרו את הבעיה שהם יצרו ואז השלום שיושג יהיה אמיתי. ב-1979, כשמצרים קיבלה מבגין את חצי האי סיני, שישראל נאלצה לכבוש ב-1967 בגלל הפרה מצרית של הסכמים מ-1957, מצרים לא נתבעה, לא על ידי ישראל ולא על ידי המתווך האמריקני...

חמש נקודות ציון במפת הדרכים לשיקום צה"ל

משלוש סיבות עיקריות נכון להניח כעת שהלחימה ברצועה לא תחודש: מדיניות "אפס הסובלנות למלחמות" של טראמפ, ההשקעה הצפויה של 600 מיליארד דולר סעודיים בכלכלה האמריקנית ומטריית החטופים שחמאס, אשף הראייה והתכנון לטווח ארוך, הכין לעצמו כדי שהלחימה ברצועה לא תסתיים בתנאים שיוכתבו על ידי ישראל. בדומה ל"שינוי כיוון" ב-2006 (מלחמת לבנון השנייה) ול"צוק איתן" ב-2014, גם מבצע "חרבות ברזל" ייכנס להיסטוריה כפעולת תגמול. בניגוד למערכה צבאית אופרטיבית, פעולת תגמול צבאית נועדה להכאיב לאויב ולגבות ממנו מחיר כבד על תקיפתו את ישראל, אך היא נעדרת הישגים צבאיים אופרטיביים המאפשרים להביסו, להכניעו ולכפות עליו לסיים את הלחימה בהסדרים מדיניים שיבטיחו, מבחינתה של ישראל, רגיעה ביטחונית ארוכה ככל האפשר. כדי להבין מדוע ישראל הובסה ב-7 באוקטובר ומדוע היא מסיימת את הלחימה הרצופה הארוכה ביותר בתולדותיה, במקרה הטוב עם השגת מטרת העל של המלחמה – השבת החטופים – אך בלי להשיג את מטרת המלחמה, שהיא הסרת האיום, חיוני לשוב ולבחון את נקודות המיצוי של מלחמת 2023-2025. נקודת מיצוי-מפנה trigger po...

ישראל זקוקה ל"סוס אביר" טעון ריסון

נוכח הדרישה בממשלה שמחליפו של הרמטכ"ל הלוי יהיה רמטכ"ל התקפי ש" מבין בשביל מה הוא בא ", נכון להדגיש כי רמטכ"ל בא לצורך אחד: כשם שרופא ומורה שואפים לרפא וללמד, כך הרמטכ"ל שואף להבטיח את ביטחון המדינה, ובמידת הצורך – לנצח במלחמה. סוגיית מינוי הרמטכ"ל מעלה שוב את השאלה בדבר תפקידו וסמכויותיו, ובפרט את המתח הטבעי בינו לבין הדרג המדיני. על פי פרק בתאוריית המלחמה של קלאוזביץ, המכונה "השילוש הבולט", קיימים שלושה מרכיבים עיקריים בהחלטת מדינה דמוקרטית לצאת למלחמה: העם, הצבא והממשלה. כל אחד מהם ממלא תפקיד שונה ומשלים. בהבדל מהמדינאי, שנדרש לעשות הכול כדי למנוע מלחמה, תפקיד הרמטכ"ל (כנגזר מנוסחת "השילוש הבולט") הוא לראות "צל הרים כהרים", כלומר, לחפש ולזהות איומים פוטנציאליים עוד בשלבי התהוותם ולהיערך אליהם: להיות במוכנות גבוהה וקבועה לצאת למלחמה. מוכנות זו צריכה להיות גבוהה במיוחד כאשר לשם השגת הסכמים מדיניים נלקחו סיכונים ביטחוניים מחושבים. בגלל התפקידים המנוגדים של הדרג המדיני והצבאי, שורר ביניהם במדינות דמוקרטיות מתח אינהרנ...

בנסיגה הכפויה מהרצועה יש יתרונות שחיוני לנצל מהר

למרות הנסיבות חסרות התקדים לחטיפת המוחזקים בידי חמאס, להשפעת אי-הוודאות על מקום הימצאם של החטופים על לחימת צה"ל ברצועה ולשטניות הנושא ונותן עם ישראל להשבת החטופים, ניתן לומר שישנה הלימה בין ההסכם שהושג עם חמאס בלי להביסו ולהכניעו, לבין הסבתו של צה"ל בשלהי המאה הקודמת לצבא שלא צריך עוד, ולכן גם לא יכול, להכריע את אויביו ולהביסם כדי להכניעם. כצפוי, הרתעת האויב באמצעות "מכות קשות וכואבות עד שהוא יבין" גררה את ישראל למלחמה הארוכה ביותר בתולדותיה, ומנגד, גם הדלה ביותר בהישגים צבאיים אופרטיביים. מסיבה זו, בניגוד למלחמות המאה הקודמת, שבהן, כצד המכריע, המביס והמכניע, ישראל הכתיבה לצד המוכנע והמובס את תנאיה, במאה הזו היא מוצאת את עצמה, ולא רק בסוגיית החטופים, מורקדת על פי חלילי אויביה. לעשורים האחרונים בתולדות צה"ל נכון לקרוא "השנים שאכל הארבה". כהמלצתו של צ'רצ'יל, כשציטט פסוק תנ"כי זה, נכון להתנחם עכשיו בשובם של לפחות חלק מהחטופים, ולנצל את הנסיגה מהרצועה, שמילון צה"ל מגדיר כצורת קרב שנועדה לשמור על הכוח תמורת ויתור על שטח ועל שמירת מגע, לשי...

אסטרטגיה להכרעת חמאס והכנעתו המהירה

 הנחיית שר הביטחון לצה"ל בסוף השבוע שעבר להכריע את חמאס כדי להביא לסיומה של הלחימה ברצועה היא אירוע מלחמתי מכונן. בניתוח מקצועי, כצבא סדור, חמאס כבר הוכרע; לפיכך, מוטל על צה"ל לתרגם את הנחייתו של שר הביטחון "להכריע את חמאס" כהנחיה למיגורו, להבסתו ולהכנעתו באמצעות השמדה (או שבייה) של מחבליו וחשיפה והרס של כל מנהרותיו ואמצעי הלחימה שלו. בכך תתממש מטרת המלחמה הראשית, שהיא הסרת האיום שהרצועה יצרה על אזרחי ישראל, ומטרת העל של השבת החטופים, אם השיחות להשבתם לא יישאו פרי. שני נכסיו החיוניים של חמאס הם ציר פילדלפי, שכבר נוטרל, וכן אזרחיה של הרצועה. האזרחים, המשמשים כמגיניו האנושיים של חמאס, הם המכשול הראשי של צה"ל למילוי הנחיית שר הביטחון בלוח זמנים סביר, בלי שחיקה גבוהה של לוחמיו ובלי להעצים את הבעיה ההומניטרית, שחיבלה קשות בעוצמתה היחב"לית של ישראל ובביטחונם של יהודי התפוצה. נוכח מגבלות אלה, נכון להקדים למאמץ הצבאי מאמץ מדיני לנטרול הנכס החיוני היחיד שנותר בידי חמאס – אזרחיו – וזאת על ידי ניצול איומו של טראמפ על חמאס "לפתוח את שערי הגיהינום", אם החטופי...

הכשל המקצועי ב"דו"ח נגל"

"וועדת נגל" הייתה אמורה לגבש המלצות לתקציב הביטחון ולבניין הכוח של צה"ל בהתבסס על לקחיה הראשיים של המלחמה. מאחר והרמטכ"ל טרם הגיש לדרג המדיני את "תחקיר המלחמה" האישי שלו, כדי לעמוד במשימתה הוועדה נאלצה להפיק את לקחיה הראשיים של המלחמה בתחקיר שערכה בכוחות עצמה. מקריאת דו"ח הוועדה הגלוי מצטייר שהוועדה כשלה בזיהוי תורפתו הראשית של צה"ל במלחמה ובשני העשורים שקדמו לה ולכן בהמלצותיה, הוועדה מקבעת את התורפה. בהתאם לעקרונות יסוד באמנות המלחמה ועל פי תפיסות קלאסיות של בניין הכוח, צה"ל המקורי נבנה כצבא רב-חיילי ורב-זרועי מאוזן להפליא;  הוא הורכב מדרג מתמרן–מסתער שהוא המפתח להשגת הישגים אופרטיביים מכריעים ברי המרה להישגים מדיניים מכריעים; בהתאמה לדרג הזה, נבנו לו דרג סיוע קרבי (מודיעין, אש-מנגד למיניה, תקשוב וסייבר, הנדסה וכד') ובהתאמה לדרג המתמרן-מסתער ולדרג הסיוע הקרבי, נבנה דרג סיוע לוגיסטי. בהתאמה למדיניות ההגנה הלאומית, שגרסה שישראל לא תגן על עצמה בתוך גבולותיה, עוצבה אסטרטגיית ההגנה למימושה של המדיניות; עיקרה היה שישראל תסיר איומים אפשריים על...