רשומות

מציג פוסטים מתאריך מרץ, 2024

ישראל נזרקה מתחת לגלגלי האוטובוס של טהרן ועל ארה"ב לחלצה משם

בניגוד למתקפות טרור של בודדים, מתקפת חמאס, היא המתקפה הצבאית הסדורה החיצונית הראשונה נגד המערב מאז הבסת העותומנים בשערי וינה ב-1683; גם המתקפה החמאסית-חומינית, קוראת תיגר על תרבות המערב וערכיו;  מכיוון שזהו אופייה, מבצע הבכורה נגדה להגנת המערב וערכיו חייב להסתיים בניצחון מהדהד של המערב, קרי ישראל. המערב הדמוקרטי איננו עשוי מקשה אחת; הוא התחלק מאז המהפכה האמריקנית לשני צירים תרבותיים: ציר תרבות מוסר הצדק וחובות האדם של עשרת הדברות של משה, במהפכה האמריקנית והאנגלית וציר תרבות זכויות האדם, שאינן מאוזנות במוסר סדור של חובות אדם, במהפכה הצרפתית. בין שני הצירים נוצרה מאז המהפכה הצרפתית חלוקת תפקידים ברורה: בגלל חוסר האיזון בציר המהפכה הצרפתית בין חובות האדם לזכויותיו, אירופה נהפכה ליצרנית של קטסטרופות חברתיות; מתוך מחויבות לערכי מוסר הצדק של עשרת הדברות, ציר הדמוקרטיות האנגלוסקסיות התגייס במלחמות העולם ובמלחמה הקרה להציל את אירופה ואת העולם מקטסטרופות אלה. חמאס הוא שלוחה חומיניסטית שהופעלה נגד ישראל במטרה למוטט את הסכמי אברהם ואת הציר הארוך שההסכמים נועדו ליצור בין וושינגטון – ...

כיצד חרב 'חרבות ברזל' את יחסי ישראל – ארה"ב

ישראל יצאה למערכה ברצועת עזה כשעוצמתה הצבאית והיחב"לית טעונה בתמיכה אמריקנית חסרת תקדים; בתמורה ישראל נדרשה לדבר אחד, להגן על צפור נפשם של הנשיא ביידן, מפלגתו ותומכיו – למנוע משבר הומניטרי, שלא לדבר על אסון הומניטרי. מחובתו למנוע משבר הומניטרי, שהסיכוי לפריצתו גובר ככל שהמלחמה מתארכת, צה"ל היה צריך לגלות מחויבות גבוהה לדוקטרינת הלחימה ההכרעתית המהירה בראשית-המלחמה שלו, שמקימי המדינה וצה"ל בחרו בה בגלל מודעותם הגבוהה לאילוצי שעון החול המדיני ולהכרח לנהל מלחמות קצרות ו"זולות" ככל האפשר. במתקפה הכרעתית בראשיתית, הכרעת המגן מושגת בפתיחת המערכה ולעיתים אף לפני תחילתה והיא מאופיינת בשליטה של התוקף בגורם משפיע 'זמן' ולכן ביכולת לתחם מראש את משך המערכה. הכרעת המגן משמעה, מיטוט מערכת ההגנה שלו כתוצאה מהשגת שליטה מהירה על מרכז הכובד ועל נכסים חיוניים לפעולת מרכז הכובד ומרכיבי המערכת ההגנתית האחרים. טיהורו השיטתי של מרחב ההגנה מכוחות ואמצעי לחימה, נעשה לאחר הכרעת המערכת, בלחימה שמתבצעת מול מרכיביה המפורקים של המערכת ולכן מוחלשים כבר. עקרונות המלחמה הבולטים...

סגנית הנשיא האריס טועה: ברפיח יש פתרון הומניטרי הנמצא משני עברי הגדר

  השגת מטרת המערכה ברצועה נמצאת בהישג יד: הסרת האיום שחמאס יצר בעשורים האחרונים על יישובי מערב הנגב ואזרחי דרום ומרכז המדינה כמעט והושלם. השלמתו המלאה מחייבת לאפשר לצה"ל להשתלט על רפיח העזתית ולטהרה ממחבלים ומאמל"ח, כבשאר חלקי הרצועה. מחשש מוצדק לפגיעה באזרחים המרוכזים ברפיח, ארה"ב מונעת את ההשתלטות הצבאית עליה ואיננה מעלה הצעות אלטרנטיביות מעשיות. קריאתה של סגנית הנשיא קמילה האריס למנוע את הפעולה ברפיח מכיוון שהיא לא מצאה במפה שום מקום שאליו אפשר לפנות את אזרחיה היא שיאו של אבסורד הומניטרי שנובע מחיפוש פתרון קל מתחת לפנס. עצירת התהליך המוצלח של פירוקה הצבאי והפוליטי של הישות החמאסית גורמת להארכת סבלם של אזרחי הרצועה ולא פחות חשוב מכך, של שכניהם במערב הנגב ובישראל – קורבנות המפלצת החמאסית, שכמו הנאצית, גם היא לא חטפה את השלטון, אלא הגיעה אליו בבחירה דמוקרטית של אזרחיה. התבוננות אחרת במפה הייתה מעלה נגד עיניה של סגנית הנשיא פתרון הומניטרי זמין מידי, היחיד האפשרי הן להשלמת המערכה הצבאית נגד חמאס ובכך לחסל את מנוע הבעיות ההומניטריות ברצועה והן כדי למנוע את הבעיה הה...

הורדת ישראל ל"דמוקרטיה אלקטורלית" היא מתקפה תרבותית נגדה והזדמנות

הורדתה של ישראל במדד Y-DEM לשנת 2024 מ"דמוקרטיה ליברלית", ל"דמוקרטיה אלקטורלית", בדומה למדינות כמו ארמניה, פולין, ברזיל ופרו, בין השאר בגלל קידום הרפורמה, היא כדור ראשון במלחמה תרבותית נגד ישראל, כשהיא בעיצומה של מלחמה על קיומה הפיזי. מבחינת ישראל, מדובר בצבע אדום - אזעקה לברור הסיבה למלחמה התרבותית הפנימית שהתרחשה במדינה ערב המלחמה ושלא מן הנמנע, הזמינה את תקיפתה הפיזית החיצונית. ערב הקמת המדינה בן גוריון רשם ביומנו "ואשר לדמוקרטיה...המערבית לא מספיקה...מוסרית ואתית...יש לנו תוכן מוסרי מיוחד – שצריך להיות נחלת העולם". התוכן הזה – ערכי מהפכת החרות הליברלית העברית, נקבע במגילת העצמאות כבסיס הערכי להתנהלותה של המדינה; חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, נתן לערכים המדינתיים – ערכי מוסר הנביאים - תוקף של חוקה. בין מהפכת החרות העברית, לבין המהפכה הליברלית המודרנית שערכיה מגולמים במהפכה הצרפתית, פעורה תיהום רעיונית עמוקה. מהפכת החרות העברית הנחת היסוד האובייקטיבית במהפכה הליברלית העברית היא שהאדם הוא מטבעו רע, כלומר בניגוד לשאר הבריאה, נברא בלתי מאוזן - טוב ב...

כדי להיחלץ ממלכודת רפיח ביידן נדרש לבחור בין החוק היבש למוסר

מקור עוצמתו של חמאס, אפילו יותר מהמנהור, הם אזרחי הרצועה. בהפיכתם ל"מגינים אנושיים" חמאס פגע באבן אחת בשלוש עוצמות לאומיות של ישראל: עוצמתה הצבאית ועקב התארכות המלחמה גם בעוצמתה הכלכלית ובעוצמתה היחב"לית - בעיקר באבן הראשה שלה, יחסי ישראל - ארה"ב; בלי גיבוי אמריקני, עוצמתה הצבאית של ישראל היא כאבן שאין לה הופכין. בהפיכתם של אזרחי הרצועה למגינים אנושיים נוצר באורח בלתי נמנע משבר הומניטרי כבד שחמאס ניצלו כאבן לפגיעה בציפורים נוספות: בכרטיס (טיקט) הבחירות הראשי של הנשיא ביידן והמפלגה הדמוקרטית: הגנה על זכויות הפרט ומניעת משברים הומניטריים וכן בדמוקרטיות הליברליות שהמשבר ההומניטרי מטלטלן קשות ובעצם, במי ובמה בעולם האבן לא פגעה? ההיסטוריה תרשום שברפיח חמאס מימש את בקשתו של ארכימדס "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!". מהמציאות ברפיח מצטייר שחמאס איננו רחוק מלמנוע מישראל לממש את מטרת המלחמה שלה: הסרת האיום שחמאס יצר על ישראל ואזרחיה ובגלל המשבר ההומניטרי בעיר וברצועה, גם למנוע מהנשיא ביידן לממש את מטרתו שלו, להיבחר לכהונה שנייה. ישנה דרך אחת למנוע את שת...

מדיניות הביטחון הישראלית מוצתה וחיוני לעדכנה מיד

תמצית מדיניות הבטחון הישראלית עוצבה עם הקמת המדינה וחרף תהפוכות כמעט בכל תחום המשפיע על המלחמה ואופייה - בעולם, באזור ובמדינה - היא לא שונתה מאז. לתקלה הזו ברמת הביטחון הלאומי היה משקל מכריע בקריסת ההגנה על מערב הנגב ב-7 באוקטובר ולתפיסה המוטעית על דרך הכרעתו של חמאס, במתקפה בשטחיו. עדכון של מדיניות הבטחון הוא צו השעה ואת ההחלטות המכוננות הנדרשות על המשך המלחמה, חיזוקו של צה"ל ושיקום ההתיישבות, יש לגזור מהמדיניות שתעודכן.         חלק א' - הבעיה ומקור הבעיה מצטייר שהמלחמה הגיעה כעת לשלב שמחייב את ההנהגה המדינית לקבל החלטות אסטרטגיות מכריעות על אופן המשכתה בכל הזירות; המסקנה המצטיירת מניתוח המציאות הביטחונית היא שנכון לקבל את ההחלטות הקונקרטיות הקריטיות, רק לאחר בחינה מחודשת (גם אם לא יסודית) של תקפות מדיניות הביטחון של ישראל. מדיניות הביטחון הישראלית היא מאז סיומה של מלחמת העצמאות, מדיניות הגנתית סבילה - תגובנית לפעילות התקפית נגדה; היא נגזרה מהזזת מרכז הכובד אחרי מלחמת העולם השנייה מהשאלה איך לנהל מלחמה, לאיך להתכונן צבאית כדי למנוע מלחמה. בה...

לחירם למחוק את הערה ולגולדפוס לא לרשום הערה

חירם וגולדפוס הם, כהגדרת הרמטכ"ל משה דיין, שני "סוסים אבירים" וכהגדרת ראש הממשלה לוי אשכול, "סוסים מחוממים" - אוצר לאומי חיוני להשגת ניצחונות צבאיים בהכרעת בזק בראשיתית. שניהם גילו אומץ לב אזרחי פיקודי בקבלם החלטות בלתי שגרתיות במצבים בלתי שיגרתיים: חירם בהחלטותיו לירות בטנק על הבית בבארי ולפוצץ אוניברסיטה וגולדפוס בהחלטתו לחרוג מתוכן הנאום שאושר לו לשאת. ההבדל בין שניהם הוא ברור, חירם קיבל את החלטותיו המבצעיות בעיצומם של קרבות קשים, בדיוק לפי נהלי תפיסת הפקוד המבוזר המחייבים של צה"ל ולכן הרישום בתיקו מיותר וצריך להימחק; גולדפוס לעומתו, קיבל החלטה לא מבצעית ולא תחת לחץ, שמתחה ביקורת מרומזת על הדרג המדיני ולכן חרגה מהנהלים ואף על פי כן, גם בתיקו לא צריכה להירשם הערה ונראה שהיה נכון יותר שיקבל נזיפה פיקודית מחנכת פומבית - הזדמנות להעברת מסר כפול עם עקיצה לכל המפקדים: ממפקד שמצטיין בשקול דעת מבצעי, מצפים שיצטיין בכל שיקול דעת פיקודי.  בהשוואה לשלוש מרידות אלופי המטכ"ל בדרג המדיני - המרידות הגדולות נגד בן גוריון, במלחמת העצמאות – בעיצומה של ההפוגה ה...

סוגיית תא"ל חירם היא סימפטום לאנומליה הדוקטרינרית שנוצרה בצה"ל

גם אם פרשת פיצוץ האוניברסיטה העזתית ירדה מסדר היום כסוגיה משמעתית שנפתרה, חיוני להמשיך ולדון בה, משום שהיא סימפטום לאנומליה הדוקטרינרית שנוצרה בצה"ל, שבגללה קרוב לוודאי (גם ללא מחקר מעמיק) המתקפה ברצועה תקועה.   דוקטרינת צה"ל הייתה מיום הקמתו בכל דרגיו - האסטרטגי, האופרטיבי והטקטי - דוקטרינת ההכרעה הקלאוזביינית "הבראשיתית" שעיקרה: הכרעת האויב והכנעתו, כתוצאה משלילה מהירה של יכולתו להשתמש בכוחותיו בצורה אפקטיבית, כבר בראשית הלחימה ויתכן אף קודם לכן. זו דוקטרינה הפוכה להכרעה "האחריתית" שעיקרה: הכרעת האויב והכנעתו, כבלחימת הפלנקס, בסוף הלחימה כתוצאה מהשמדתם המאסיבית של כל או של מרבית כוחותיו. לעומת דוקטרינת ההכרעה הפלנקסית שהניצחון בה מותנה בזמן ובעליונות כמותית, הניצחון בהכרעה מהירה בראשיתית, הוא תלוי עליונות אינטלקטואלית ויכולות גבוהות של יוזמה, דמיון, יצירתיות ונכונות לנטילת סיכונים ואחריות. תורפתה של ישראל היא נחיתות כמותית כרונית, יתרונה לעומת זאת, הוא חברה יהודית ערכית ודמוקרטית. אלו מאפיינים הנדרשים להפעלת דוקטרינת ההכרעה המהירה הבראשיתית, המאפ...

על ההנהגה הלאומית ללכת מיד לקנוסה (וושינגטון) – לא כדי להיכנע

  ישראל אמנם רחוקה מתבוסה, אך לאובדן שליטתה על התנהלות המלחמה ועקב כך על יכולתה לממש את יעדי המלחמה בלי התשתה, שחיקתה והמשך החרבתה בצפון, קוראים הכרעה! מציאות ממושכת של אין אונים - הכרעה, עלולה להתגלגל לכניעה: ויתור על השגת יעדי המלחמה ואם גם ייכפו עליה תנאים מנוגדים לאינטרסים הבסיסיים שלה, זו תהיה תבוסה. הגורם למצב הוא לא נחיתות צבאית: ההפתעה מחממת הלב במלחמה היא מרמת מוכנותו המבצעית הטקטית הגבוהה של צה"ל למלחמה (שבולטת על רקע כשלים מהדהדים בכוננותו המבצעית) וממורל הלחימה הגבוה של לוחמיו בסדיר ובמילואים. הנחיתות שגלגלה אותנו לכאן היא נרפות אינטלקטואלית מקצועית, בראש ובראשונה צבאית – ביטחונית, אבל גם משפטית ומדינית; בגללה לא הובחן (הרבה לפני פרוץ המלחמה) שאת המגינים האנושיים ואת הרגישות ההומניטרית הגבוהה במערב הדמוקרטי, חמאס חיבר יחדיו והפך אותם למקור עוצמתו ואילו לישראל הוא הפך אותם למקור חולשתה; בחשיבתו השטנית חמאס הבחין אולי שהומניטריות המערבית היא מכנית, נקיה ממוסר אמת ולכן מיכולת להבחין בין טוב לרע ובין צד צודק לצד רשע ובכך הוא הפשיט את ישראל משני מקורות עוצמה נוספים ...