לצה"ל דרוש תחקיר מקצועי חונך ולא תחקיר משפטי עורף
לדוחקים ברמטכ"ל להתפטר ולהקמת וועדת חקירה משפטית להפקת לקחיה הצבאיים של המלחמה, כדאי
ללמוד מההיסטוריה שלנו.
המשותף למלחמת יום הכיפורים ולמלחמת לבנון השנייה הם התפטרות הרמטכ"לים, הקמתן של שתי וועדות
חקירה משפטיות ושבשני המקרים צה"ל פעל אחרי המלחמות, בניגוד גמור להמלצות הוועדות ולהנחיותיהן.
מסקנותיה הראשיות של וועדת אגרנט המשפטית היו, שצה"ל פעל ב- 73 בניגוד לתורותיו והוא פעל בניגוד
לתורותיו משום שהוא לא הכירן; בגלל שהוא לא הכירן, הוא לא יכול היה ליישם את הנחיות הוועדה להטמיען
ולכן, גם בשל"ג, תשע שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים, הוא פעל שוב בניגוד לתורותיו וכמו ב- 73 הוא
אמנם השיג ניצחון צבאי מובהק בלתי ניתן לערעור, אך יקר להחריד.
המעגל הסגור של ליקויים תורתיים שחוזרים על עצמם נפרץ בתחקירי מחלקת ההדרכה במטכ"ל, רק אחרי
מבצע של"ג; כלקח משתי המלחמות הופעלה בצה"ל רפורמה רחבת היקף ועמוקה בהכשרת המפקדים
והמפקדות הבכירות, לשם הטמעה עמוקה של התורות.
הרפורמה נגדעה בעודה באיבה, עם הקמת המכון לחקר המערכה שטען את מוח הפקוד הבכיר של צה"ל –
אפשר להשוותו למערכת ההפעלה של מחשב - בפרדיגמה מקצועית שלפיה אפשר לנצח במלחמה ע"י
הרתעת האויב, בלי הכרעתו הפיזית ובלי צורך בהבסתו.
במלחמת לבנון השנייה צה"ל היה, אולי לראשונה בתולדות מלחמותיו, "ממושמע" ופעל "לפי הספר" -
דוקטרינת הקש שהוסלקה למוח מפקדיו - והובס.
דן שומרון, שתחת פיקודו האלופים יוסי פלד ודורון רובין הובילו את הרפורמה במקצועיות הפקוד הבכיר,
נקרא בתום מלחמת לבנון השנייה ע"י הרמטכ"ל דן חלוץ לעמוד בראש וועדה לחקר תיפקודם של הרמטכ"ל
עצמו והמטכ"ל.
מאחר ושומרון וצוות הוועדה הכירו ושלטו היטב בתורות המלחמה האוניברסליות ובתורת המערכה המקורית
של צה"ל, הוועדה זיהתה ללא קושי את הסיבה המכוננת לתבוסת צה"ל ב- 2006 והגישה את מסקנותיה
והנחיותיה מהר.
בין הנחיות הוועדה העיקריות היו צורך בשיקומו המקצועי של "מוח הצבא" - חיל האג"ם (מפקד, רמ"ט, קצין
אג"ם) ובעיקר השבת המודיעין למעמדו המקורי - קצין מטה מקצועי מונחה (לא מנחה) ומתואם אג"ם, יועץ
לרמטכ"ל בלבד ותו לא. אין ספק שלו הנחיות אלה ואחרות נוספות היו מיושמות ולמדינאות גם היה נוסף יועץ מודיעיני מדינתי
(היפכא מסתברא ליועץ המודיעיני הצבאי) ההגנה ב- 7 באוקטובר לא הייתה קורסת והמתקפה לא הייתה
מדשדשת.
כדי לתקן מהר את נזקי המכון לחקר המערכה, וועדת שומרון נתנה את הסכמתה להפיכתה בתום עבודתה
לוועדת חניכה להטמעת הנחיותיה בצבא (כמו צוות ההפעלה בראשות לסקוב שהוקם בשלהי מלחמת העצמאות) אך מסיבה
בלתי ברורה הדבר לא התממש.
צה"ל לא קפא על שמריו ומעידים על כך הלחימה המרשימה ברמה הטקטית, ציודם האישי המרשים של
הלוחמים בסדיר ובמילואים שבגללו צה"ל כבר לא נראה כבמלחמות העבר כצבא פרטיזנים וההצלחה הגדולה להתכתם של
ארבעת זרועות הצבא לישות לחימתית אחת מסונכרנת להפליא.
ההצלחות המרשימות האלה רק מבליטות עוד יותר שהלקח המכונן הראשי בדוח וועדת שומרון, הצורך
הדחוף בהחלפת הפרדיגמה המקצועית השגויה, בפרדיגמה המקצועית הנכונה (כבהחלפה מהירה של גלגל
תקור על אם הדרך) לא יושם, או שיושם לא טוב;
לתקלה הזו יש שני הסברים אפשריים שהראשון בהם הוא זה: למי שלכוד בציפורני פרדיגמה שגויה, אין את
מערכת המושגים המפרשת של הפרדיגמה הנכונה, שבלעדיהם הוא לא יכול לזהות את תורפות הפרדיגמה
שלו וחולשותיה, כדי להיחלץ ממנה ולהחליפה בנכונה (תומס קון).
ההסבר האפשרי השני: הפרדיגמה התקולה נולדה, עטופה כמו בובת בבושקה רוסית, במעטפת של
פרדיגמות כזב מקומיות, עטופות בגלובליות: פרדיגמת "קץ ההיסטוריה" שגרמה להחלפת המלחמות
העקובות מדם שגרמה פרדיגמת "אלוהים מת!", בהכלתו המתמשכת של הרוע בעולם, כי בהעדרה של אמת
אובייקטיבית, אין אבחנה בין טוב ורע ולכן אין הצדקה לשום מלחמה; פרדיגמת השלום המזה"תי לפיה,
הסכם שלום הנחתם במזה"ת האנטי דמוקרטי, הוא כשלום השורר בצפון אמריקה הדמוקרטית; פרדיגמת
עליונותו הטכנולוגית של אמ"ן, שניוונה את הדריכות המבצעית באחריות אג"מ.
נוכח התמשכותה של המלחמה וכהכנה זריזה של צה"ל לפרקיה הבאים, נראה שעל הרמטכ"ל להקים מיד
וועדת תשאול ותחקור מקצועי, דומה לוועדת דן שומרון שתבטיח, שבלימוד ובתחקיר העצמי שצה"ל מבצע הוא לא ייקלע שוב
למעגל סגור של שגיאות; כבר במהלך הכנת התחקיר ולאחר הגשת ממצאיו, נכון שהיא תשמש (ככוונת רא"ל שומרון המנוח
שלא מומשה) גם כוועדת חניכה מקצועית, בעיקר למפקדות שמדרג האוגדה ומעלה.
הסיוע שהסנגוריה הצבאית מגישה, לפי פרסומים בתקשורת, בהכנת קצינים לקראת תחקירי המלחמה
הצפויים, הוא אבן נגף ראשית בסיכויי וועדת התחקור המקצועי להצליח במשימתה.
התחקיר הצבאי מאותגר בשני קשיים ראשיים: שחזורה של תמונת המצב שלאורה הכוח נבנה, אורגן ואומן
לפני המלחמה וכן שחזורה של תמונת המצב שלאורה התקבלו החלטות, הוכנו תוכניות, הורדו פקודות
והועברו דיווחים לדרג ממונה ועדכונים לדרגים כפיפים - לפני המלחמה ובמהלכה;
האתגר השני והקשה יותר הוא שחזורם של הגורמים המשפיעים והשיקולים, שלאורם מפקדים וקציני מטה
ביצעו את הערכותיהם וקבלו את החלטותיהם, לפני המלחמה ובעיקר במהלכה; זאת הכרחי לציין, תחת לחץ
שדה קרב רווי במגינים אנושיים שצה"ל ושום צבא אחר בעולם טרם פגש; מדינאות לכודה בבעיות קשות
ברמתה; חברה שסועה בסוגיית החטופים והלם לאומי ואישי כבד.
המחשוב וטכנולוגיות מתקדמות אחרות יכולים לסייע מאד בשחזורה של תמונת המצב ובניקויה ככל האפשר
מגורמים משפיעים מערפלים; אולם בשחזורם של הערכות המצב והשקולים האישיים לקבלת החלטות
ולהזרמת דיווחים ועדכונים, התלות בזיכרונם של מפקדים וגורמי מטה ובעיקר בנכונותם לפתוח את ליבם
ולהירתם לשחזורם, בכל לבבם, נפשם ומאודם, היא כמעט מוחלטת.
הכנסת משפטנים לתהליך התחקור תזהמו בשיקולים אישיים מונחי פרקליטים ותמנע את הדרך
האפשרית היחידה לשיקומו המיידי של הצבא.
מסיבה זו התחקיר הצבאי מובל מאז ומעולם ע"י הדרג הפיקודי; הוא אטום לחלוטין בפני הגורם המשפטי
והוא ייפתח בפניו (עד גבול מסוים) לפי המקרה והעניין, לאור שיקולי הרמטכ"ל.
נוכח כל אלה, מתבקש שהרמטכ"ל יקים את צוות התחקור והחניכה עכשיו ויאתר את האישיות הצבאית
הבכירה שמתאימה לעמוד בראש הצוות – אתגר לא פשוט, אך מה פשוט עכשיו?
תגובות
הוסף רשומת תגובה