המערב ויתר על הכרעה וניצחון חרוץ: המשמעויות
English translation following the Hebrew article תקציר ישראל, אוקראינה והמערכה מול איראן נגררו למלחמות שאין להן סוף, כי אף צד אינו מכריע בהן. הטכנולוגיה, ובכלל זה חיישנים, רחפנים ואש מדויקת, הקשתה על התמרון, אך אינה ההסבר המלא. צבאות המערב, וצה״ל בתוכם, בחרו להסתגל לאיום ולהעביר את מרכז הכובד של בניין הכוח אל האש מנגד. הוויתור על ההכרעה היה הכרעה תורתית. המאמר בוחן את מחירו של הוויתור הזה באמצעות דוגמאות היסטוריות, מלחמת אוקראינה, המערכה באיראן והמקרה הישראלי. מלחמות התשה שוחקות חברות, מזמינות אויבים שאורך נשימתם רב יותר ומונעות הסדרים יציבים. המאמר מציע שני מאמצים מקבילים. הראשון מדיני: קידום ערכים והסדרים שיצמצמו סכסוכים. השני צבאי: שינוי סדרי העדיפויות בבניין הכוח, כך שמענה לשקיפות שדה הקרב יקדם לתוספת אש. המטרה היא תמרון שהאש פותחת לו את הדרך ואינה מחליפה אותו . מבוא המלחמה באוקראינה, המערכה באיראן וההיערכות האירופית מול רוסיה מעלות מחדש שאלה יסודית: האם מדינות המערב עוד מסוגלות להכריע מלחמות? או שמא הן נדחקות למערכות התשה ארוכות, שבהן הצבאות, הכלכלות והחברות נשחקים יחד? איוון בלוך...