רשומות

7 באוקטובר: הכשל העיקרי מצביאותי — המודיעיני משני

-
אחרי מלחמת יום הכיפורים התקבעה בתודעה הציבורית התפיסה כי הפתעת 1973 הייתה בראש ובראשונה מחדל מודיעיני. כמעט שלוש שנים לאחר 7 באוקטובר הולכת ומתקבעת תפיסה דומה גם ביחס אליו: האסון נגרם משום שהמודיעין לא פירש נכון את המידע ולא התריע בזמן. כך שוב מופנה הזרקור אל החוליה האחרונה בשרשרת הכשל, בעוד המחדל שקדם לה — בניית הגנה שלא הייתה מסוגלת למנוע הכרעה בלי התרעה ולכן בהפתעה — נדחק לשוליים. מתחקירו של איתי אילנאי, ״המרוץ לקלון״, שפורסם ב״ישראל היום״, עולה כי רבים בצה״ל ממתינים להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אחד המרואיינים מסביר: ״רוב הקצינים בצה״ל יהיו שמחים כשתוקם ועדת חקירה. יש קבוצה מאוד קטנה של קצינים שתהיה בסכנה, בעיקר אנשי מודיעין, אבל עבור רוב הבכירים ועדת חקירה היא הזדמנות אדירה לנקות את שמם.״ אם אכן זו התפיסה הרווחת, הרי שכמעט שלוש שנים לאחר אסון 7 באוקטובר אבחון הכשל העיקרי שחולל אותו עדיין אינו מוכר לקצונה הבכירה — ואם נערך תחקיר מקצועי שזיהה אותו, מסקנותיו לא הוטמעו. בלי קשר לשאלה אם תוקם ועדת חקירה ממלכתית — עניין בעל חשיבות ציבורית ופוליטית ראשונה במעלה, אך לאו דווקא צבאית מיידית — ה...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

הבלים, הבלים, הבלים — תגובה ל״ביטחון, ביטחון, ביטחון״

-
English translation following the Hebrew article ישראל אינה מכורה למלחמה. רשלנותן ארוכת השנים של הנהגות הצבא והמדינה ושל שומרי הסף הציבוריים — ובהם מכוני המחקר לביטחון והתקשורת הצבאית — כפתה עליה מלחמת התשה מתמשכת ויקרה, והפכה את צבא המילואים לצבא קבע שני. הסכמים מדיניים הכרוכים בוויתור על נכסים צבאיים אינם תחליף לצה״ל חזק, אלא מחייבים את העצמתו. במאמרו „לא עושים חשבון: ביטחון, ביטחון, ביטחון, ביטחון, ביטחון, ביטחון”, שפורסם ב״הארץ״ ב־1 בספטמבר, מתריע עפר שלח מפני התנפחות תקציב הביטחון לכמעט 190 מיליארד שקלים — פי שלושה מתקציבו לפני שלוש שנים. הוא מצביע על גיוס המילואים המתמשך, על הפעילות היקרה בכמה זירות שאינן נסגרות ועל קבלת החלטות בניין כוח במאות מיליארדים, בטרם הפיק צה״ל לקחים מן המלחמה וגיבש תפיסה חדשה. בכך הוא צודק. מלחמת התשה ממושכת יקרה מאוד. היא צורכת בלי הרף כוח אדם, ימי מילואים, חימוש, תחזוקה, חלפים ושעות טיסה — ואף על פי כן אינה מסירה את האיומים ואינה סוגרת את הזירות. אלא שמכאן עובר שלח מן האבחנה הנכונה להסבר מופרך. לדבריו, בעידוד הדרג המדיני ובשל הטראומה של 7 באוקטובר, מקי...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

סימן ראשון לפירוקה של ברית המפרקים בארה״ב

-
                                            English translation following the Hebrew article מחקרו החדש של ד״ר קובי ברדה על קריסת „האוהל הגדול” בארצות הברית מסתיים במסקנה הבאה: „אנטי־ציונות ואלמנטים פדרליים אולי יצרו דבק זמני באליטות, אך ברמת השטח, האמונה באבסולוטיזם מוסרי דחקה הצידה את נאמנות המפלגה.” מחקרו של ברדה, שהתפרסם בכתב העת Israel Affairs תחת הכותרת Fraying the Big Tent: Moral Politics and the Collapse of the Green-Red Alliance , מנתח את התפרקותה של הברית בין השמאל הפרוגרסיבי לבין קהילות מוסלמיות מסורתיות בשתי ערים במישיגן: המטראמק ודירבורן. במשך שנים התקיימה הברית על בסיס מאבקים פוליטיים משותפים, ובראשם המאבק בישראל ובציונות. אולם כאשר המהפכה הפרוגרסיבית ירדה מן המישור הגיאופוליטי אל חיי היום־יום ונגעה בערכי המשפחה ובחינוך הילדים, נחשפה התהום הערכית שבין השותפים. בהמטראמק העבירה מועצת העיר המוסלמית הראשונה בארצות הברית החלטה האוסרת על הנפת דגלי גאווה וזהות בנכסים עיר...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

נמצא הגביע הקדוש! הפילוסופיה שלאורה הוסב צה״ל מצבא הכרעה לצבא התשה

-
גרסה מקוצרת במשך שנים הוסברה הסבת צה״ל מצבא הכרעה לצבא התשה בשינויים טכנולוגיים, בקיצוץ הכוחות ובהעדפת מודיעין ואש מדויקת על תמרון. אולם מאמר שפרסם ב־2011 ב„מערכות” סא״ל (מיל׳) ד״ר אסף חזני, לשעבר ראש ענף תו״ל במטכ״ל, חושף את הקוד הרעיוני שחיבר ביניהם: החלפת החשיבה הצבאית המבנית־מערכתית בחשיבה פילוסופית פוסט־סטרוקטורלית. תורת המלחמה הקלאוזביצית־מולטקאית רואה בצבא האויב מערכת שחלקיה תלויים זה בזה: פיקוד, כוחות, עתודות, אש, לוגיסטיקה, תשתיות וצירי תנועה. תפקיד המצביא הוא לזהות מה מחזיק את המערכת, לאתר את הנכס החיוני שלה ולהגות תחבולה שתביא לקריסתה. כך אין צורך להשמיד את כל חיילי האויב. מיטוט המערכת שולל ממנו את היכולת להמשיך במלחמה ומאפשר לכפות עליו את תנאי סיומה. החשיבה הפוסט־סטרוקטורלית הציעה דימוי אחר: רשת קנים חסרת גזע מרכזי והיררכיה קבועה, שכל נקודה בה יכולה להתחבר לכל נקודה אחרת ולהצמיח מחדש את הרשת. אנשי המכון לחקר תורת המערכה בצה״ל אימצו מדלז וגואטרי מושגים כגון ריזום, מרחב חלק ומכונת מלחמה. חזני הציג את תורת ההכרעה הקלאסית, שכינה „מיתוס הבליצקריג”, כחשיבה ליניארית שהתיישנה, ומול...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא