רשומות

מגאוגמלה להורמוז: כיצד שכח המערב לנצח מלחמות

          ארה"ב שלא ניהלה באיראן מלחמת הכרעה, מצאה עצמה מוכרעת ולכן שבויה בתנאיה של איראן.    "אנחנו מנוצלים בידי משטר שמשקר, רוצח ומפעיל טרור לאורך היסטוריה של עשורים, וכעת אנו עומדים להעניק לו פרס על כך." כך הזהיר הגנרל בדימוס ג'ק קין, סגן הרמטכ"ל לשעבר של צבא ארצות הברית ואחד המפקדים המעוטרים והמוערכים בדורו — כולל עיטור החירות שהוענק לו על ידי הנשיא טראמפ — בעקבות מזכר ההבנות שנחתם בין וושינגטון לטהרן. דבריו ראויים לתשומת לב מיוחדת דווקא משום שאינם באים ממתנגד למדיניות האמריקנית כלפי איראן. קין היה במשך שנים מן התומכים הבולטים בקו תקיף כלפי המשטר בטהרן. כאשר אדם כזה מתריע מפני הסכם המעניק לאיראן הישגים אסטרטגיים למרות המלחמה שנוהלה נגדה, ראוי לעצור ולשאול כיצד הגיעה המעצמה החזקה בעולם לנקודה זו. אזהרתו של קין בולטת במיוחד לנוכח עמדתו של הסנטור לינדזי  גרהאם . במשך שנים היה גרהאם מן הקולות התקיפים ביותר בוושינגטון נגד כל הסכם עם איראן שאינו מביא לפירוק ממשי של יכולותיה האסטרטגיות. הוא תמך במדיניות לחץ מקסימלי, התנגד לפשרות והזהיר שוב ושוב מפני ...

נשיאים, מלחמות ואופן סיומן

הכרזתו של הנשיא טראמפ על סיום המלחמה עם איראן מזמינה מבט רחב יותר על האופן שבו נהגו נשיאי ארצות הברית לסיים מלחמות לאורך ההיסטוריה. למרות ההבדלים העצומים בין התקופות, היריבים והנסיבות, ניתן לזהות דפוס פשוט וברור : מלחמות מוצלחות הסתיימו בדרך כלל כאשר ההסכם המדיני עיגן מציאות חדשה שנוצרה בשדה הקרב . מלחמות פחות מוצלחות הסתיימו כאשר ההסכם ניסה ליצור באמצעות דיפלומטיה את מה שהמלחמה לא הצליחה להשיג בכוח. הבחנה זו חשובה במיוחד לנוכח ההסכם המסתמן עם איראן. ג'פרסון: כוח מוגבל, תוצאה ברורה כאשר תומס ג'פרסון יצא למלחמה נגד פיראטי טריפולי בראשית המאה ה־19, הוא לא ביקש לכבוש מדינות ולא להחליף משטרים. הוא ביקש להפסיק את סחיטת הספנות האמריקנית. הצי האמריקני הטיל מצור, כוחות נחתים כבשו את דרנה, ושליט טריפולי הבין כי מאזן הכוחות השתנה לרעתו. רק אז נחתם הסכם. הדיפלומטיה לא החליפה את המלחמה; היא קטפה את פירותיה. פולק ומקינלי: הסכם שמעגן ניצחון במלחמה נגד מקסיקו ובמלחמה נגד ספרד חזרה אותה תבנית. הצבא האמריקני ניצח. היריב הובס. ואז נחתמו הסכמים שעיגנו את הישגי הניצחון. במקרה המקסיקני הועברו לא...

בלי הכרעה או התשה – למה ליזום מלחמה?

אחרי מלחמת לבנון השנייה, צוק איתן, מלחמת חמאס 2023–2024 והמלחמה באיראן, ישראל ניצבת מול עובדה שאי אפשר עוד לטשטש: זו הפעם הרביעית שבה מלחמה מסתיימת בלי לממש את ייעודה היסודי — אכיפה בכוח של אינטרסים שהמדיניות נכשלה במימושם בדרכים דיפלומטיות. בעולם הרפואה, די היה בחולה אחד או שניים שהיו נפטרים כתוצאה מתרופה שקיבלו כדי לעצור את השימוש בה ולבדוק מה השתבש. כך גם בעולם המזון, התעופה או ההנדסה. אולם בעולם המלחמה, ארבעה כישלונות צורבים באי־מימוש מטרות המלחמה אינם מספיקים כדי לעצור ולבחון את הסיבה. במקרה של המלחמה באיראן, הבדיקה אף יכולה להיות נקייה יחסית מהשפעות פוליטיות ואישיות. המלחמה תוכננה ונוהלה במידה רבה בידי ארצות הברית, וצה"ל בלט בה דווקא בביצועים מבריקים ומרהיבים — הן בתחום ההתקפי והן בתחום ההגנתי. לכן אין מדובר בכישלון טכני של חיל האוויר, המודיעין או מערכות ההגנה. להפך. מדובר בכשל עמוק יותר, המחייב בדיקה: כשל מקצועי־דוקטרינרי בהבנת מהותה של מלחמה בשתי המדינות שניהלו אותה. לארבע המלחמות היזומות הללו יש מכנה משותף אחד. אם בוחנים אותן לפי הספר — כלומר לפי ייעוד המלחמה, עקרונותיה ו...

חוקרים את אסון 7 באוקטובר בקונספציה שיצרה אותו

  מדוע הדיון הציבורי מתמקד במודיעין במקום ב תפיסת ההגנה שקרסה אחת האירוניות הגדולות של הדיון הציבורי על אסון 7 באוקטובר היא שהקונספציה שקרסה באותו בוקר ממשיכה להשפיע גם על הדרך שבה הדיון הציבורי עוסק בקריסתה. בדיוק כפי שלאחר מלחמת יום הכיפורים התמקד הדיון בשאלת ההתרעה המודיעינית במקום בתפיסת ההגנה שעליה נשענה המדינה, כך מתנהל גם כיום חלק גדול מן השיח הציבורי. חוקרים את האסון באמצעות אותה מסגרת חשיבה שתרמה להיווצרותו. קריסות  וְלִקְחָן אסון קריסת ההגנה על יישובי הנגב המערבי מזכיר שני אסונות ישראליים מפורסמים: אסון קריסת גשר המכביה ואסון קריסת אולמי ורסאי. בשני המקרים לא התחילו את החקירה בשאלה מי הבחין ראשון בסדק, מי התעלם מהתרעה או מי קיבל החלטה שגויה ברגע האחרון. השאלה הראשונה הייתה פשוטה יותר:  האם הקונסטרוקציה עצמה הייתה נכונה? בגשר המכביה התברר שהגשר תוכנן על בסיס הנחה שיעברו עליו קבוצות קטנות יחסית של אנשים. בפועל הופעל עליו עומס גדול בהרבה והוא קרס. באולמי ורסאי התברר ששיטת הבנייה עצמה לא סיפקה את מרווח הביטחון הדרוש לעומסים שהופעלו עליה. בשני המקרים היו גם טעויות אנ...