רשומות

לא נכון להקים גוף היפכא מסתברא מודיעיני בדרג המדיני

היוזמה למנוע הפתעות אסטרטגיות עתידיות, באמצעות הקמת גוף היפכא מסתברא מודיעני שיפעל לצד הדרג המדיני מבוססת על לקח מוטעה לפיו הגורם לאסון ה-7 באוקטובר הוא המודיעין שנכשל במסירת התרעה מוקדמת. חיוני על כן להדגיש שאסון ה-7 באוקטובר לא נגרם בגלל כשלון המודיעין למסור התרעה , אלא בגלל, שכמו ב-73, הדרג הפיקודי בצה"ל לא נערך, כנדרש ממנו מקצועית, למנוע הכרעה במקרה של כישלון המודיעין לספק התרעה . מחויבותו המקצועית של הדרג הפיקודי להיערך בקביעות למניעת הכרעה גם במקרה של הפתעה בלתי נמנעת נגזרת ממדיניות ההגנה הלאומית של ישראל ומהנחות היסוד הראשיות שלה שהן אלה: 1. האויב עשוי לפתוח בסבבי מלחמה נוספים בכל עת.  2. לעולם אין להעריך את כוונות האויב ומצבו התודעתי ובכלל זה אין לקבוע את מידת ה"מורתעות" שלו.  3. קו המגע בקרב הגנה לעולם יכול להיפרץ; כדי למנוע הכרעה ותבוסה על המגן להיערך להכלת האויב הפורץ בשטחיו עד להשמדתו בהתקפת נגד.  4. לעולם הצד המגן עלול להיות מופתע מעיתויה או ממקומה של המתקפה או משניהם גם יחד; עליו לנצל את משאביו הנתונים כדי להיערך מראש למניעת הכרעתו חרף ההפתעה

בלי הסרה אין "הסדרה"

"הסדרה" בסיומה של מלחמה היא המרה (שמבצע הדרג המדיני) של ההישגים הצבאיים בהישג מדיני שמקדם את מימוש המטרה המדינית של המלחמה; מלבד השבת שבויים, ההישגים המדיניים שאליהם שאפה ישראל בכל המלחמות היו שניים ראשיים: 1. מניעה באמצעים מדיניים של התעצמות האויב המובס כדי לדחות ככל האפשר את סבב הלחימה הבא; 2. יצירת תנאי פתיחה מבצעיים טובים בסבב הלחימה הבא. במלחמות המאה הקודמת דיוני " ההסדרה " נערכו בסיום המלחמה אחרי ההסרה של האיומים שבגללם המלחמה פרצה - כמלחמת-מנע, ביוזמת ישראל, או כמלחמת–נגד, בתגובה לתקיפת ישראל. ההסרה של האיומים הייתה ככלל תוצאה של: 1. הכרעת האויב ומיטוט מערכת הלחימה שלו במהלכי תמרון אופרטיביים תחבולניים מהירים לעומק שטחי האויב; 2. השמדה מאסיבית של כוחות האויב או כאלטרנטיבה, כיתורם ויצירת איום בר מימוש מידי להשמדתם; 4. השתלטות על נכסים קרקעיים אופרטיביים ואסטרטגיים של האויב בעומק שטחיו קרוב ככל האפשר לבירה. "ההסדרה" שהושגה אחרי של"ג (1982) ניקתה את לבנון לחלוטין ממחבלי אש"ף ומצבא סורי ומנעה ירי קטיושות לעבר הצפון, למעלה מעשרים שנה; &q

שמחת תורה תשפ"ד - תשפ"ה

תמונה
מאמר שנכתב באסרו חג תשפ"ד (8 באוק 23) ותכניו שפורסמו "בניוז 1" מקבלים משנה תוקף בשמחה תורה תשפ"ה אסרו חג שמחת תורה תשפ"ד בניגוד למהפכה הליברלית המדעית שהחליפה את החשיבה הסובייקטיבית הימי ביניימית בחשיבה רציונלית אובייקטיבית אנליטית, בהומניזם, המהפכה הליברלית האירופית השאירה בעינה את החשיבה הסובייקטיבית, שכופרת בקיומה של אמת אובייקטיבית   09/10/2023    |     חנן שי     |     יומני בלוגרים     |     מלחמת חרבות ברזל     |     תגובות יחד עם הגדר קרסה אתמול בעזה הנחת היסוד הסובייקטיבית של הדמוקרטיה הליברלית האירופית שהאדם הוא טוב. קבוץ בארי נכבש משום שהערכים הליברליים האנליטיים העבריים של המדינה  - ערכיו של בארי - ברל כצנלסון, הוחלפו בערכים הליברליים האירופים הסובייקטיביים שהפשיטו את ישראל מחוסנה הצבאי ורסקו את לכידותה החברתית. שאלתו של בארי בעקבות מאורעות 36 "היודע עַם מן העמים נגע כנגענו, צרעת כצרעתנו"? תקפה היום, כאז. בהמשך לשחרורו של קיבוץ בארי מכיבושו הצבאי חובה לשחרר את ישראל מכיבושה התרבותי. בניגוד למהפכה הליברלית במדע שהחליפה את החשיבה הסובייקטיבי

המציאות בעקבות חיסול סינואר

  בחיסולו של סינואר, רב מרצחים פלשתינאי, נעשה צדק ולכן השמחה על מותו היא מוצדקת לחלוטין, אך חיוני להכפיפה להגיון ולא למשאלות לב. במבט מפוכח, החשיבה שחיסולו של סינואר יפתח פרק חדש, אנושי יותר, ביחסי ישראל עם הפלשתינאים בכלל ועם העזתים בפרט, מצטיירת כמשאלת לב. החיסול יכול אולי לקדם את השגתה של אחת משתי מטרות המלחמה "השבת החטופים" ולוואי שלא יסתבר, שחמאס בלי סינואר, הוא כמסמר תקוע בלי ראש... להשגת מטרת המלחמה השנייה, "הסרת האיום (חיסול המחבלים, האמל"ח והמנהור) ע"מ לאפשר להחזיר את חיי האזרחים הישראליים למסלולם", חיסולו של סינואר, כחיסולם של מנהיגי אויב אחרים, תורם מעט, אם בכלל. "הסרת האיום" הייתה, כנגזר ממדיניות ההגנה הלאומית, המטרה המדינית בכל מלחמות ישראל; כדי לממשה משימת צה"ל במלחמות הייתה ככלל זאת: צה"ל יתקוף, ישתלט על שטחי האויב כדי לטהרם וייערך בהם להגנה לשם מניעת תפיסתם מחדש ע"י האויב עד להמרתם בהסכם מדיני. כדי למלא את משימתו מהר ו"בזול" ככל האפשר, צה"ל נבנה כצבא יבשתי מכריע .    הפיכתו של צה"ל משלהי

אוקטובר 73: קדימון לאסון אוקטובר 23

  גולדה מאיר: האזרחית ששאלותיה חשפו את חוסר מוכנותה הצבאית של ישראל למלחמה       מבט מבס”א, דר' חנן שי, מס’ 1,770, 6 באוקטובר 2022 תקציר: רה”מ גולדה מאיר הייתה חסרת ידע צבאי, אך בשאלותיה בדיוני הממשלה ערב מלחמת יום הכיפורים היא חשפה שההרתעה וההתרעה, שתי אבני יסוד מרכזיות בתפיסת הביטחון של ישראל, היו למעשה חלולות וחסרות כיסוי אמיתי. לו קציני צה”ל ו”הביטחוניסטים” הרבים בממשלתה היו מקשיבים לשאלותיה הייתה המלחמה עשויה להיות שונה לחלוטין, ואולי אף להימנע. על כוננותו ומוכנותו של צה”ל ערב מלחמת יום הכיפורים השפיעו שתי קונספציות שהיו אמנם מודיעיניות אך קבלתן על-ידי הרמטכ”ל ושר הביטחון הפכון לתפיסות צה”ליות: הראשונה, הידועה יותר, הייתה שמצרים לא תיזום מלחמה עד הצטיידותה במטוסים ארוכי-טווח לתקיפת העורף הישראלי ואילו סוריה לא תיזום מלחמה ללא מצרים. הקונספציה השנייה הייתה שמצרים וסוריה מורתעות מצה”ל ולכן “לא ילכו למלחמה ובוודאי לא גדולה” כהערכת אמ”ן אפילו בשעות הצהרים של ה-5 באוקטובר 73. ניצני תפיסת ההרתעה הזו נזרעו ב-1971 אולם את עיקר תוקפה קיבלה באפריל 73 ′  (כוננות “כחול לבן”) כ

"כן, לשבור!"

  כשהנשיא ביידן מפציר בישראל למתן את פעולת התגמול retaliation כנגד אירן וכשצרפת מעבירה לישראל הסבר אירני לפיו מתקפת הטילים נגד ישראל הייתה שקולה ומדודה ומצופה מישראל שתגיב באופן דומה, ברור לחלוטין שמשהו במלחמה שישראל מנהלת כעת השתבש. ישראל טרם הבהירה לעולם ואולי גם לעצמה, שהיא כבר לא מנהלת מלחמת התשה שנועדה להרתיע את אויביה ע"י הנחתת "מכות קשות וכואבות" והעברה של "מסרים" מרתיעים, אלא מלחמת הכרעה שנועדה להסיר את האיומים עליה. התעלמות ארוכת שנים ממדיניות ההגנה הלאומית לפיה ישראל לא תנהל מלחמות בשטחיה, אלא 'מחוץ לגדר' ומהאסטרטגיה הצבאית של הסרת איומים במלחמת מנע מקדימה, שנועדה לממש את המדיניות, גרמה לצמיחתן של מפלצות הטרור באירן, בלבנון וברצועה; במצב הנוכחי הדרך היחידה להסרת המפלצות שנבנו 'על הגדר' היא בגריסת מרכיביהן במלחמת הכרעה פלנקסית איטית, קרקעית ואווירית, כברצועה ובדרום לבנון; זו מלחמה רחוקה מאד ממלחמת ההכרעה התחבולנית במהלכי בזק קרקעיים מתמרנים, שניתן היה לבצע ב-2006 וב-2014, אילו צה"ל לא הפך עצמו מצבא מכריע למרתיע. את האיום ה

האם ישראל חוזרת להכריע?

  חיסול נסראללה והפעולה הקרקעית בלבנון עשויים להיות נקודת מפנה בביטחון ישראל בכירי צה"ל, מכהנים ופורשים, נהגו להציג את יכולתו של צה"ל להרוס את הדאחייה ולחסל את נסראללה ובכיריו במכת ברק אווירית, כ"נשק יום הדין": נשק שמרתיע שנים רבות את חיזבאללה מתקיפתה של ישראל וגם הנשק שיעצור את תקיפתה והיה ותותקף על ידו.  אולי בגלל הנשק בלתי קונוונציונאלי הזה, התעלם צה"ל בהגנת יישובי הצפון - אחרי שלצבא חיזבאללה הנייח נוסף דרג מתמרן-מסתער נייד , רגלי ורכוב - מעקרונות המלחמה ומכללי היסוד של ההגנה במלחמה הקונוונציונלית.  היום ברור לחלוטין, שכשם ש"נשק יום הדין" לא הרתיע את חיזבאללה מתקיפת ישראל והתשתה מאז ה-7 באוקטובר, כך הוא גם לא גרם להפסקת התשת הצפון אחרי חיסול נסראללה ואנשיו במבצע מעורר השתאות. כיום גם וודאי לחלוטין שחיסולו של נסראללה, כמו חיסולם הממוקד של עשרות בכירים לפניו, הוא גורם משפיע מצטבר, מתיש וגורע, אך לא גורם משפיע צבאי מכריע. מצטייר שלחיסולו של נסראללה הייתה השפעה מכריעה דווקא על ישראל וההיסטוריה עוד עשויה לציין את החיסול כ'קו פרשת מים' לא רק בביט