רשומות

המעגל מתחיל להיסגר: ישראל שבה לתפיסת ההגנה הלאומית המקורית

-
תמצית תפיסת הביטחון הלאומי שפרסם ראש הממשלה ב־18 באוקטובר מחזירה אל מרכז הדיון את תפיסת ההגנה הלאומית המקורית. לאחר שנים של סטייה ממנה, ובמחיר מחריד ומיותר, ישראל שבה אליה — והמעגל בין הדרג המדיני לצבאי מתחיל להיסגר. יש להבחין בין תפיסת ההגנה הלאומית (National Defense) לבין תפיסת הביטחון הלאומי (National Security). על אף כותרתו, המסמך שפרסם ראש הממשלה עוסק למעשה בתפיסת ההגנה הלאומית: בדרך שבה ישראל צריכה להגן על עצמה מפני איומים צבאיים. תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל — המסגרת המדינית הרחבה שמגדירה את מטרות המדינה ואת האמצעים להשגתן — מעולם לא פורסמה כמסמך יסוד רשמי ומחייב. הגיעה העת לחבר ולפרסם גם אותה. ההיגיון המקורי של ההגנה הלאומית פשוט: הגנתית בתכליתה, התקפית במימושה. מדינה קטנה, חסרת עומק אסטרטגי ותלויה בגיוס מילואים, אינה יכולה להפקיד את הגנתה בידי קו הגבול או להמתין עד שהאויב יבחר את מועד המלחמה. עליה ליטול את היוזמה ולהסיר איומים בעוד מועד, שכן אין ביכולתה להבטיח שלא תופתע ושההגנה על הגבול לא תיחדר; ואם תיכפה עליה מלחמה, עליה להכריעה במהירות ובניצחון חרוץ, כדי להכתיב את תנאי סי...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

אינתיפאדה באירופה: מפנה אסטרטגי אפשרי לישראל

-
תקציר הדגלים הפלסטיניים והקריאות ל״אינתיפאדה״ ברחובות אירופה בסתיו הזה אינם רק ביטוי למחאה; הם סימן ראשון למפנה אפשרי בזירת המלחמה השמינית — המאבק על מעמדה הבין-לאומי של ישראל. כשהמחאה האירופית מאמצת את שפת האינתיפאדה ואת דגלה, אירופה חדלה להיות שופטת מבחוץ והופכת לצד במאבק. האינתיפאדה אינה מרד רגיל, אלא מלחמה בלתי קונבנציונלית: שיטה המקדשת את המוות, הופכת ילדים למגינים אנושיים ולפצצות, ומסירה את עוגן רצון החיים שעליו נשענות אמנות המלחמה וההרתעה. זו מדיניות של הנהגה שנבחרה באופן דמוקרטי, ולא מעשה של ארגונים סוררים. בעזה, חמאס העתיק את המלחמה אל מתחת לקרקע והשאיר את האזרחים כמגן מעליה. לאחר התראות ופינויים, הרס התשתית שעל פני הקרקע בידי ישראל נועד למנוע אובדן חיי לוחמים ישראלים במרדף אחר מחבלים בסבך מלכודות המוות שהוכנו להם במנהרות. בבחירה בין אובדן בתים לאובדן חיים — ישראל בחרה, ובצדק, בחיים. אם אירופה תכפה על ישראל מדינה למי שמקדש את המוות, המסר שייחרט ברחובותיה יהיה שאינתיפאדה משתלמת. ישראל מציעה לאירופה שותפות המבוססת על ניסיונה, אך עליה גם להיערך לאפשרות שאם המפנה יתחזק, לא רק שהצע...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

השופטים העבריים של תש״ח — הליברלים של תשפ״ז

-
תגובה למאמר של העיתונאי אור בסוק על ספרו החדש של מנחם מאוטנר, איך הגענו לכאן: מחשבות על מצבה של הדמוקרטיה הליברלית בישראל . הפער בין בג״ץ של תש״ח לבג״ץ של מלחמת עזה אינו רק פער בין פורמליזם לשיקול דעת ערכי. זהו פער בין שתי תרבויות משפטיות. מאמרו החשוב של אור בסוק פותח בשני רגעים בתולדות בית המשפט העליון. ב־1949 הורה בג״ץ לשחרר עציר, משום שלא היה מנגנון שיאפשר לו להשמיע את התנגדותו למעצר. בעתירות שהוגשו במהלך מלחמת עזה, לעומת זאת, שוחררו עצירים סמוך לדיון, והעתירות נמחקו; במקרים אחרים הכחיש הצבא במשך חודשים שאנשים מוחזקים בידיו, ובהמשך התברר שמתו במעצר. בסוק מסביר את הפער באמצעות המעבר מן הפורמליזם המשפטי של ראשית המדינה אל פסיקה ערכית, שהעניקה לשופטים מרחב הכרעה רחב. אבל השאלה העמוקה יותר היא מאיזו תרבות משפטית ומוסרית שאבו השופטים את אמת המידה שלהם. כדי להבין את תפקידו של בית המשפט במהפכה הליברלית, כדאי לקרוא גם את ספרו הקודם של מאוטנר, הליברליזם בישראל . על גב הספר נכתב כי המשפטנים הפכו החל משנות השבעים של המאה העשרים לסוכנים מרכזיים בהטמעת הליברליזם, וכי „המשפט הישראלי הפך זירה חשוב...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

אוסלו עיוורת מוסרית — ירושלים מורת הדרך

-
English translation following the Hebrew article פרס השלום לנאווי פילאי מחזיר את הציביליזציה המערבית אל עידן שקדם לעשרת הדיברות על הר המוריה, לפני קרוב לארבעת אלפים שנה, נעצרה הסכין. סיפור העקדה אינו רק סיפור אמוני. הוא אירוע מכונן בתולדות המוסר האנושי. ברגע שבו אברהם אינו מקריב את בנו, האדם חדל להיות מנחה לאל. הילד אינו מטבע לפולחן. החיים אינם חומר בעירה בדרך אל קדושה. המוות אינו ערך עליון. מה שנחקק מאוחר יותר בסיני כציווי „לא תרצח” נולד כמעשה במוריה. מכאן צמחה בשורת ההומניזם: תרבות המקדשת את החיים ומציבה גבול גם בפני אלימות הנעשית בשם האל. המעבר לא היה מיידי. גם תרבויות שירשו את ירושלים חטאו, אך הן קיבלו את העיקרון שהאדם אינו רשאי להפוך אדם אחר לכלי. בצפון אירופה זה קרה מאוחר. בתחילת המאה העשירית תיאר אבן פדלאן המתת שפחה בהלווייתו של מנהיג רוסי־נורדי, כדי שתלווה אותו אל העולם הבא כבמצרים הפרעונית לפני 5000 שנה. בסקנדינביה עצמה התבססה הנצרות רק במאות האחת־עשרה והשתים־עשרה. והנה, באוסלו של 2026, מתהפכת הסמליות. מי שהיו מן האחרונים באירופה לקבל על עצמם את קדושת החיים נמנים עתה עם הראשונ...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא