רשומות

ההפסד הרפובליקני: המחיר הפוליטי של דפוס מלחמה שגוי באיראן

English translation following the Hebrew article תקציר יום אחרי התבוסה בבחירות האמצע כתב סגן הנשיא ג׳יי־די ואנס: ״הסיבה שהפסדנו היא המלחמה״. הוא ציטט סוקר ששאל מצביעים שעזבו את הרפובליקנים מה יחזיר אותם, והתשובות העיקריות היו: לסיים את המלחמה, להתמקד ביוקר המחיה, לשים את אמריקה תחילה ולשנות את היחסים עם ישראל. טראמפ הודה שדברי ואנס נכונים ״במידה רבה״, אך הגן על ההחלטה. כבר ביולי הראה סקר רויטרס/איפסוס שרק כשליש מהאמריקנים תומכים במלחמה, ושרובם אינם מבינים את מטרותיה. המחיר לא היה צריך להפתיע: מי שבחן את דפוס המלחמה לאור עקרונותיה יכול היה לצפות שהציבור יישא בעלויות בלי הכרעה ברורה. גם האשמת ישראל הייתה צפויה. הנשיא עצמו דחה את הטענה שישראל גררה אותו למלחמה, וציין את 7 באוקטובר ואת עמדתו ארוכת השנים שאיראן לעולם לא תחזיק בנשק גרעיני. ובכל זאת, הוויכוח הפוליטי נטה להטיל עליה אחריות. היציאה למלחמה, מטרותיה וניהולה היו החלטה אמריקנית. ישראל התנגדה להסדרים שלא נתנו מענה מספק לגרעין ולטילים, כפי שבעלות ברית נוהגות, אך לא הכריחה את הנשיא. האשמתה שימשה הסבר נוח במקום לבחון את דפוס הפעולה. המחי...

ישראל: מ״וכיתתו חרבותם לאיתים״ ל״וגר זאב עם כבש״

הלקח מ־7 באוקטובר: חזון אחרית הימים אינו הנחת עבודה למנהיגות הצבאית, וקל וחומר שלא למנהיגות המדינית תקציר ההנחה שאין עוד צורך להביס את האויב, כאילו התממש חזון ״וכיתתו חרבותם לאיתים״, כשלה בצבא וגרמה לאסון 7 באוקטובר. כעת נשקפת סכנה שאותה טעות תחזור במישור המדיני — בבניית רוב להכרעות קיומיות על שותפות עם מפלגות שמחויבותן הלאומית כרוכה בסכסוך שעודנו פתוח, במציאות הרחוקה מהתממשות חזון ״וגר זאב עם כבש״; ואף בהכרעת שאלת זהותה היהודית של המדינה באמצעות לשון מאזניים שאינה צד למחלוקת לאומית פנימית. המאמר טוען שאין להעמיד את האזרחים הערבים במבחן נאמנות, אלא להימנע מלכתחילה מביסוס הכרעות אלה על ציפייה כזו — ובמקביל לקיים את חובת הצדק כלפיהם כמיעוט. נוכח סוגיות כבדות משקל אלה שעל סדר יומה של ישראל, שאינן צבאיות, הקמת ממשלת אחדות לאומית יהודית היא צו השעה. המאמר בלב הלקח העמוק של 7 באוקטובר עומדת טעות חשיבה: הקדמת חזון אחרית הימים למציאות. ההנחה שאין עוד צורך להביס את האויב, כאילו כבר התקיים ״וכיתתו חרבותם לאיתים״, הובילה להסבת צה״ל לצבא שלא היה מסוגל למנוע את האסון. תפיסת ״צבא קטן וחכם״, ההסתמכות...

קדש: הראשון בטרילוגיית מלחמות אוקטובר

תפיסת ההגנה הלאומית: מדיניות קבועה - אסטרטגיה משתנה תקציר המאמר מציג את מבצע קדש כראשונה בטרילוגיית מלחמות אוקטובר וכמבחן למדיניות ההגנה הלאומית של ישראל. המדיניות שקבע בן-גוריון — שישראל לא תגן על קיומה בגבולותיה — נותרה בעינה; האסטרטגיה למימושה הייתה צריכה להשתנות עם התנאים. בקדש נבחרה מלחמת מנע; לאחר 1967 היה נכון להיערך להכלת מתקפת פתע בעומק האופרטיבי שנוסף לישראל, אך אסטרטגית היא לא התכוננה לכך לקראת מלחמת יום הכיפורים. בהמשך, כשאבד העומק בזירות שבהן לא הובטח לו תחליף, נדרשה חזרה לאסטרטגיית הסרת האיומים מראש. המאמר בוחן גם את לקחי השריון, את מבצע שלום הגליל כאחיו התאום של קדש, ואת המעבר מצבא הכרעה לצבא הרתעה — מעבר שסלל את הדרך לאסון 7 באוקטובר. המאמר מבצע קדש, שנפתח ב-29 באוקטובר 1956, נועד להסיר שלושה איומים. הוא היה המבחן הראשון של מדיניות ההגנה הלאומית ושל האסטרטגיה שנבחרה למימושה. המדיניות נותרה תקפה גם במלחמות שבאו אחריו; האסטרטגיה הייתה צריכה להשתנות עם שינוי התנאים. אתמול, יום חמישי, 29 באוקטובר, מלאו שבעים שנה לפתיחת מבצע קדש. הוא הראשון בטרילוגיית מלחמות אוקטובר: קדש ב-1...

ארה״ב ויתרה על הכרעה וניצחון חרוץ. ישראל לא יכולה לוותר עליהם

הדיווחים מוושינגטון מצביעים על אפשרות לחידוש התקיפות באיראן לאחר בחירות האמצע בארצות הברית, ב־3 בנובמבר. הבית הלבן הבהיר שלא יהיו תקיפות לפני הבחירות, אך לפי דיווחים הצבא האמריקני וצה״ל נערכים לאפשרות של גל תקיפות משותף. אחת התכליות האפשריות שלו היא לפגוע בכלכלת איראן וללחוץ עליה לשוב למשא ומתן. טראמפ עצמו הציג את הבחירה כך: ״האם לגמור את זה, או לעשות עסקה?״ אלא שגל תקיפות שנועד להביא לעסקה אינו ״גמר״. הוא עוד סבב של לחץ. ההתשה לא הצליחה עד כה. דנה סטרול, שכיהנה כבכירה האחראית למדיניות המזרח התיכון בפנטגון בממשל ביידן, אמרה ל״ניו יורק טיימס״ שהמערכה הצבאית, הסנקציות והמצור הימי האמריקני לא החזירו את המשטר בטהרן לשולחן המשא ומתן באופן משמעותי. לדבריה, לא טראמפ ולא נתניהו הסבירו כיצד מלחמה נוספת תשנה זאת. גם ניתוח של המועצה ליחסי חוץ האמריקנית (CFR) קובע שארצות הברית לא הצליחה לתרגם את הצלחותיה בשדה הקרב לניצחון מדיני. הבחירות בישראל הסתיימו בלי רוב לאף אחד מהגושים, וייתכן שהחלון לחידוש המערכה ייפתח עוד במהלך הרכבת הממשלה. ישראל צריכה להניח שהנשיא עשוי לדרוש את השתתפותה. ישראל פתחה במ...