ניצחון אינו זקוק ליחסי ציבור
תגובה למאמרו של מייקל דוראן - מכון הודסון - על סיום המלחמה באיראן https://www.hudson.org/foreign-policy/how-iran-war-ends-michael-doran הערה לקוראים : בהמשך הפוסט מצורפת גם הגרסה המלאה והמפורטת של המאמר. הגרסה הקצרה : המלחמה מול איראן חשפה פרדוקס אסטרטגי עמוק. ישראל וארצות הברית השיגו הישגים צבאיים מרשימים, אך ככל שחולף הזמן מתבררת שאלה מטרידה יותר: האם הישגים אלה שינו את המציאות האסטרטגית באופן המצדיק את המחיר ששולם ? איראן נפגעה קשות. חלקים מתוכנית הגרעין שלה נפגעו, מערכי טילים הושמדו, שלוחיה באזור נחלשו וכלכלתה ספגה מכה משמעותית. אולם העובדה שכל אלה נכונים אינה עונה על השאלה החשובה ביותר: האם מטרות המלחמה הושגו ? אם נבחן את היעדים שהוצגו לציבור — הסרת האיום הגרעיני, צמצום האיום הבליסטי ופירוק מערך השלוחים האיראני — קשה לטעון כי מי מהם הושג במלואו. האיומים נפגעו, אך לא הוסרו. תוכנית הגרעין נותרה קיימת. יכולות טילים משמעותיות עדיין בידי איראן. הפרוקסיז נחלשו אך לא נעלמו . כאן מתגלה הפער המרכזי של המערכה: המטרות היו מטרות של הכרעה , אך האמצעים שנבחרו היו אמצעים של התשה . ב...