שַׁי חוֹשֵׁב שֶׁ...

  גולדה מאיר: האזרחית ששאלותיה חשפו את חוסר מוכנותה הצבאית של ישראל למלחמה       מבט מבס”א, דר' חנן שי, מס’ 1,770, 6 באוקטובר 2022 תקציר: רה”מ גולדה מאיר הייתה חסרת ידע צבאי, אך בשאלותיה בדיוני הממשלה ערב מלחמת יום הכיפורים היא חשפה שההרתעה וההתרעה, שתי אבני יסוד מרכזיות בתפיסת הביטחון של ישראל, היו למעשה חלולות וחסרות כיסוי אמיתי. לו קציני צה”ל ו”הביטחוניסטים” הרבים בממשלתה היו מקשיבים לשאלותיה הייתה המלחמה עשויה להיות שונה לחלוטין, ואולי אף להימנע. על כוננותו ומוכנותו של צה”ל ערב מלחמת יום הכיפורים השפיעו שתי קונספציות שהיו אמנם מודיעיניות אך קבלתן על-ידי הרמטכ”ל ושר הביטחון הפכון לתפיסות צה”ליות: הראשונה, הידועה יותר, הייתה שמצרים לא תיזום מלחמה עד הצטיידותה במטוסים ארוכי-טווח לתקיפת העורף הישראלי ואילו סוריה לא תיזום מלחמה ללא מצרים. הקונספציה השנייה הייתה שמצרים וסוריה מורתעות מצה”ל ולכן “לא ילכו למלחמה ובוודאי לא גדולה” כהערכת אמ”ן אפילו בשעות הצהרים של ה-5 באוקטובר 73. ניצני תפיסת ההרתעה הזו נזרעו ב-1971 אולם את עיקר תוקפה קיבלה באפריל 73 ′  (כוננות “כחול לבן”) כ