הבלים, הבלים, הבלים — תגובה ל״ביטחון, ביטחון, ביטחון״
English translation following the Hebrew article ישראל אינה מכורה למלחמה. רשלנותן ארוכת השנים של הנהגות הצבא והמדינה ושל שומרי הסף הציבוריים — ובהם מכוני המחקר לביטחון והתקשורת הצבאית — כפתה עליה מלחמת התשה מתמשכת ויקרה, והפכה את צבא המילואים לצבא קבע שני. הסכמים מדיניים הכרוכים בוויתור על נכסים צבאיים אינם תחליף לצה״ל חזק, אלא מחייבים את העצמתו. במאמרו „לא עושים חשבון: ביטחון, ביטחון, ביטחון, ביטחון, ביטחון, ביטחון”, שפורסם ב״הארץ״ ב־1 בספטמבר, מתריע עפר שלח מפני התנפחות תקציב הביטחון לכמעט 190 מיליארד שקלים — פי שלושה מתקציבו לפני שלוש שנים. הוא מצביע על גיוס המילואים המתמשך, על הפעילות היקרה בכמה זירות שאינן נסגרות ועל קבלת החלטות בניין כוח במאות מיליארדים, בטרם הפיק צה״ל לקחים מן המלחמה וגיבש תפיסה חדשה. בכך הוא צודק. מלחמת התשה ממושכת יקרה מאוד. היא צורכת בלי הרף כוח אדם, ימי מילואים, חימוש, תחזוקה, חלפים ושעות טיסה — ואף על פי כן אינה מסירה את האיומים ואינה סוגרת את הזירות. אלא שמכאן עובר שלח מן האבחנה הנכונה להסבר מופרך. לדבריו, בעידוד הדרג המדיני ובשל הטראומה של 7 באוקטובר, מקי...