שַׁי חוֹשֵׁב שֶׁ...

    English translation following the Hebrew article שר המלחמה האמריקני פיט היגסת הציג אתמול במכללה הימית למלחמה בניופורט תוכנית לשינוי יסודי של ההשכלה הצבאית הגבוהה. במזכר שהפיץ כתב: "אין תחליף לניצחון". הקריאה, שהשמיע מקארתור במלחמת קוריאה, ראויה, ומובן מדוע היא נשמעת דווקא עכשיו, כשהמלחמה באיראן הגיעה למבוי סתום שהיה נמנע אילו הסתיימה בניצחון. אבל היא מעלה שאלה: האם היגסת מודע לכך שהמלחמה באיראן לא נועדה מלכתחילה להשיג ניצחון? היא נפתחה במכות קשות שנועדו לשנות את חישובי המשטר, ולא להכריע אותו. לכן הידרדרה למלחמת התשה, שתכליתה אינה ניצחון אלא הבאת האויב לשולחן המשא ומתן. כדי להבין את הפער יש להבחין בין שלוש רמות: דפוס המלחמה, אסטרטגיית ההגנה הלאומית, והאסטרטגיה שנבחרה למלחמה מסוימת. דפוס המלחמה. תכליתה של מלחמה בדפוס הכרעה היא ניצחון חרוץ: להביס את האויב ולהכניעו, כדי לכפות עליו את תנאי המנצח לסיום המלחמה. מלחמה בדפוס התשה מטילה על האויב עלויות כדי שיבוא לשולחן ויתפשר, וההחלטה מתי להפסיק נשארת בידיו. לאויב טוטליטרי יש כאן יתרון מובנה: הוא אינו נתון ללחץ ציבורי. הוא...

English translation following the Hebrew article תקציר בראיון ל״60 דקות״ אמר הנשיא טראמפ כי בין גורמי התבוסה הרפובליקנית בבחירות האמצע נמנית ״סלידה גדולה, למרבה הפלא, מישראל״. דבריו של ידיד מובהק אינם כתב אישום, אלא מראה. המאמר מפרק את הסיבות לסלידה לשלוש שכבות – תרבותית-ערכית, פוליטית ומיידית: שתי המלחמות באיראן וברצועת עזה – ושואל מה חלקה של ישראל עצמה. התשובה, כך נטען, מתחילה בצבא: בהסבת צה״ל מצבא הכרעה, שנועד להשיג בתמרון קרקעי ניצחון חרוץ ומהיר, לצבא הרתעה בירי מנגד, הנגרר להתשה ארוכה שאין שליטה במשכה ובתוצאותיה; ובאי זיהוי המגינים האנושיים כמרכז הכובד של חמאס, במערכה הצבאית ובמערכה המדינית כאחד. מלחמות שנפתחות ונשארות פתוחות מזינות את הסלידה; הכרעה מהירה המסתיימת בניצחון חרוץ היא ההסברה הטובה ביותר – והתרופה הסותרת לסלידה ואף המונעת אותה. פתיחה: אוהד גדול מציב מראה בראיון ל״60 דקות״ ברשת CBS קבע הנשיא טראמפ כי יש ״סלידה גדולה, למרבה הפלא, מישראל״ (בתרגום חופשי של a great dislike, incredibly, for Israel). הוא מנה זאת לצד המלחמה עצמה ומחירי הדלק בין גורמי התבוסה הרפובליקנית בבחירות...