בלי הכרעה — מי יפרק את חמאס?
אי אפשר להסב מבחירה את צה״ל לצבא התשה, ובכך לוותר על הכרעת האויב ועל הכנעתו בתנאינו בשדה הקרב — ואז לצפות, במעין הוקוס פוקוס, לממש את מטרות המלחמה ולהכניעו בתנאינו באמצעות משא ומתן מדיני ביממה האחרונה מתפתח בישראל ויכוח ציבורי ער על מצב הסיום של המלחמה נגד חמאס ברצועת עזה. במרכזו עומדת מפת הדרכים לפירוק חמאס מנשקו, נסיגת צה״ל מן הקו הצהוב, העברת האחריות ברצועה לממשל פלסטיני טכנוקרטי ולכוח ייצוב בין־לאומי, ופתיחת הדרך לשיקומה של עזה. תושבים וראשי רשויות בנגב המערבי מזהירים מפני התקדמות בתהליך השיקום כל עוד חמאס לא פורק מנשקו ולא איבד את כוחו הצבאי והשלטוני. לטענתם, כל עוד חמאס שולט באוכלוסייה ובמשאבים ומוסיף לקיים את מנגנוניו מעבר לקו הצהוב, הוא יכול לנצל את השיקום כדי להתארגן מחדש. כוח בין־לאומי שאינו רוצה ואינו מסוגל להילחם בחמאס עלול להגביל את חופש הפעולה של צה״ל בלי להסיר את האיום הנשקף ליישובי העוטף. הממשלה משיבה כי הקו הצהוב לא יוזז עד שחמאס יפורק מנשקו וממנהרותיו ורצועת עזה תפורז. היא גם מתחייבת להמשיך במדיניות החיסולים מן האוויר. לשיטתה, השליטה הצבאית בשטח משמשת ערובה לביצוע ההס...