"אין תחליף לניצחון" — אבל אין ניצחון בלי הכרעה
English translation following the Hebrew article שר המלחמה האמריקני פיט היגסת הציג אתמול במכללה הימית למלחמה בניופורט תוכנית לשינוי יסודי של ההשכלה הצבאית הגבוהה. במזכר שהפיץ כתב: "אין תחליף לניצחון". הקריאה, שהשמיע מקארתור במלחמת קוריאה, ראויה, ומובן מדוע היא נשמעת דווקא עכשיו, כשהמלחמה באיראן הגיעה למבוי סתום שהיה נמנע אילו הסתיימה בניצחון. אבל היא מעלה שאלה: האם היגסת מודע לכך שהמלחמה באיראן לא נועדה מלכתחילה להשיג ניצחון? היא נפתחה במכות קשות שנועדו לשנות את חישובי המשטר, ולא להכריע אותו. לכן הידרדרה למלחמת התשה, שתכליתה אינה ניצחון אלא הבאת האויב לשולחן המשא ומתן. כדי להבין את הפער יש להבחין בין שלוש רמות: דפוס המלחמה, אסטרטגיית ההגנה הלאומית, והאסטרטגיה שנבחרה למלחמה מסוימת. דפוס המלחמה. תכליתה של מלחמה בדפוס הכרעה היא ניצחון חרוץ: להביס את האויב ולהכניעו, כדי לכפות עליו את תנאי המנצח לסיום המלחמה. מלחמה בדפוס התשה מטילה על האויב עלויות כדי שיבוא לשולחן ויתפשר, וההחלטה מתי להפסיק נשארת בידיו. לאויב טוטליטרי יש כאן יתרון מובנה: הוא אינו נתון ללחץ ציבורי. הוא...