רשומות

ישראל: מ״וכיתתו חרבותם לאיתים״ ל״וגר זאב עם כבש״

הלקח מ־7 באוקטובר: חזון אחרית הימים אינו הנחת עבודה למנהיגות הצבאית, וקל וחומר שלא למנהיגות המדינית תקציר ההנחה שאין עוד צורך להביס את האויב, כאילו התממש חזון ״וכיתתו חרבותם לאיתים״, כשלה בצבא וגרמה לאסון 7 באוקטובר. כעת נשקפת סכנה שאותה טעות תחזור במישור המדיני — בבניית רוב להכרעות קיומיות על שותפות עם מפלגות שמחויבותן הלאומית כרוכה בסכסוך שעודנו פתוח, במציאות הרחוקה מהתממשות חזון ״וגר זאב עם כבש״; ואף בהכרעת שאלת זהותה היהודית של המדינה באמצעות לשון מאזניים שאינה צד למחלוקת לאומית פנימית. המאמר טוען שאין להעמיד את האזרחים הערבים במבחן נאמנות, אלא להימנע מלכתחילה מביסוס הכרעות אלה על ציפייה כזו — ובמקביל לקיים את חובת הצדק כלפיהם כמיעוט. נוכח סוגיות כבדות משקל אלה שעל סדר יומה של ישראל, שאינן צבאיות, הקמת ממשלת אחדות לאומית יהודית היא צו השעה. המאמר בלב הלקח העמוק של 7 באוקטובר עומדת טעות חשיבה: הקדמת חזון אחרית הימים למציאות. ההנחה שאין עוד צורך להביס את האויב, כאילו כבר התקיים ״וכיתתו חרבותם לאיתים״, הובילה להסבת צה״ל לצבא שלא היה מסוגל למנוע את האסון. תפיסת ״צבא קטן וחכם״, ההסתמכות...

קדש: הראשון בטרילוגיית מלחמות אוקטובר

תפיסת ההגנה הלאומית: מדיניות קבועה - אסטרטגיה משתנה תקציר המאמר מציג את מבצע קדש כראשונה בטרילוגיית מלחמות אוקטובר וכמבחן למדיניות ההגנה הלאומית של ישראל. המדיניות שקבע בן-גוריון — שישראל לא תגן על קיומה בגבולותיה — נותרה בעינה; האסטרטגיה למימושה הייתה צריכה להשתנות עם התנאים. בקדש נבחרה מלחמת מנע; לאחר 1967 היה נכון להיערך להכלת מתקפת פתע בעומק האופרטיבי שנוסף לישראל, אך אסטרטגית היא לא התכוננה לכך לקראת מלחמת יום הכיפורים. בהמשך, כשאבד העומק בזירות שבהן לא הובטח לו תחליף, נדרשה חזרה לאסטרטגיית הסרת האיומים מראש. המאמר בוחן גם את לקחי השריון, את מבצע שלום הגליל כאחיו התאום של קדש, ואת המעבר מצבא הכרעה לצבא הרתעה — מעבר שסלל את הדרך לאסון 7 באוקטובר. המאמר מבצע קדש, שנפתח ב-29 באוקטובר 1956, נועד להסיר שלושה איומים. הוא היה המבחן הראשון של מדיניות ההגנה הלאומית ושל האסטרטגיה שנבחרה למימושה. המדיניות נותרה תקפה גם במלחמות שבאו אחריו; האסטרטגיה הייתה צריכה להשתנות עם שינוי התנאים. אתמול, יום חמישי, 29 באוקטובר, מלאו שבעים שנה לפתיחת מבצע קדש. הוא הראשון בטרילוגיית מלחמות אוקטובר: קדש ב-1...

ארה״ב ויתרה על הכרעה וניצחון חרוץ. ישראל לא יכולה לוותר עליהם

הדיווחים מוושינגטון מצביעים על אפשרות לחידוש התקיפות באיראן לאחר בחירות האמצע בארצות הברית, ב־3 בנובמבר. הבית הלבן הבהיר שלא יהיו תקיפות לפני הבחירות, אך לפי דיווחים הצבא האמריקני וצה״ל נערכים לאפשרות של גל תקיפות משותף. אחת התכליות האפשריות שלו היא לפגוע בכלכלת איראן וללחוץ עליה לשוב למשא ומתן. טראמפ עצמו הציג את הבחירה כך: ״האם לגמור את זה, או לעשות עסקה?״ אלא שגל תקיפות שנועד להביא לעסקה אינו ״גמר״. הוא עוד סבב של לחץ. ההתשה לא הצליחה עד כה. דנה סטרול, שכיהנה כבכירה האחראית למדיניות המזרח התיכון בפנטגון בממשל ביידן, אמרה ל״ניו יורק טיימס״ שהמערכה הצבאית, הסנקציות והמצור הימי האמריקני לא החזירו את המשטר בטהרן לשולחן המשא ומתן באופן משמעותי. לדבריה, לא טראמפ ולא נתניהו הסבירו כיצד מלחמה נוספת תשנה זאת. גם ניתוח של המועצה ליחסי חוץ האמריקנית (CFR) קובע שארצות הברית לא הצליחה לתרגם את הצלחותיה בשדה הקרב לניצחון מדיני. הבחירות בישראל הסתיימו בלי רוב לאף אחד מהגושים, וייתכן שהחלון לחידוש המערכה ייפתח עוד במהלך הרכבת הממשלה. ישראל צריכה להניח שהנשיא עשוי לדרוש את השתתפותה. ישראל פתחה במ...

המערב ויתר על הכרעה וניצחון חרוץ: המשמעויות

English translation following the Hebrew article תקציר ישראל, אוקראינה והמערכה מול איראן נגררו למלחמות שאין להן סוף, כי אף צד אינו מכריע בהן. הטכנולוגיה, ובכלל זה חיישנים, רחפנים ואש מדויקת, הקשתה על התמרון, אך אינה ההסבר המלא. צבאות המערב, וצה״ל בתוכם, בחרו להסתגל לאיום ולהעביר את מרכז הכובד של בניין הכוח אל האש מנגד. הוויתור על ההכרעה היה הכרעה תורתית. המאמר בוחן את מחירו של הוויתור הזה באמצעות דוגמאות היסטוריות, מלחמת אוקראינה, המערכה באיראן והמקרה הישראלי. מלחמות התשה שוחקות חברות, מזמינות אויבים שאורך נשימתם רב יותר ומונעות הסדרים יציבים. המאמר מציע שני מאמצים מקבילים. הראשון מדיני: קידום ערכים והסדרים שיצמצמו סכסוכים. השני צבאי: שינוי סדרי העדיפויות בבניין הכוח, כך שמענה לשקיפות שדה הקרב יקדם לתוספת אש. המטרה היא תמרון שהאש פותחת לו את הדרך ואינה מחליפה אותו . מבוא המלחמה באוקראינה, המערכה באיראן וההיערכות האירופית מול רוסיה מעלות מחדש שאלה יסודית: האם מדינות המערב עוד מסוגלות להכריע מלחמות? או שמא הן נדחקות למערכות התשה ארוכות, שבהן הצבאות, הכלכלות והחברות נשחקים יחד? איוון בלוך...

המעגל מתחיל להיסגר: ישראל שבה לתפיסת ההגנה הלאומית המקורית

תמצית תפיסת הביטחון הלאומי שפרסם ראש הממשלה ב־18 באוקטובר מחזירה אל מרכז הדיון את תפיסת ההגנה הלאומית המקורית. לאחר שנים של סטייה ממנה, ובמחיר מחריד ומיותר, ישראל שבה אליה — והמעגל בין הדרג המדיני לצבאי מתחיל להיסגר. יש להבחין בין תפיסת ההגנה הלאומית (National Defense) לבין תפיסת הביטחון הלאומי (National Security). על אף כותרתו, המסמך שפרסם ראש הממשלה עוסק למעשה בתפיסת ההגנה הלאומית: בדרך שבה ישראל צריכה להגן על עצמה מפני איומים צבאיים. תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל — המסגרת המדינית הרחבה שמגדירה את מטרות המדינה ואת האמצעים להשגתן — מעולם לא פורסמה כמסמך יסוד רשמי ומחייב. הגיעה העת לחבר ולפרסם גם אותה. ההיגיון המקורי של ההגנה הלאומית פשוט: הגנתית בתכליתה, התקפית במימושה. מדינה קטנה, חסרת עומק אסטרטגי ותלויה בגיוס מילואים, אינה יכולה להפקיד את הגנתה בידי קו הגבול או להמתין עד שהאויב יבחר את מועד המלחמה. עליה ליטול את היוזמה ולהסיר איומים בעוד מועד, שכן אין ביכולתה להבטיח שלא תופתע ושההגנה על הגבול לא תיחדר; ואם תיכפה עליה מלחמה, עליה להכריעה במהירות ובניצחון חרוץ, כדי להכתיב את תנאי סי...

אינתיפאדה באירופה: מפנה אסטרטגי אפשרי לישראל

תקציר הדגלים הפלסטיניים והקריאות ל״אינתיפאדה״ ברחובות אירופה בסתיו הזה אינם רק ביטוי למחאה; הם סימן ראשון למפנה אפשרי בזירת המלחמה השמינית — המאבק על מעמדה הבין-לאומי של ישראל. כשהמחאה האירופית מאמצת את שפת האינתיפאדה ואת דגלה, אירופה חדלה להיות שופטת מבחוץ והופכת לצד במאבק. האינתיפאדה אינה מרד רגיל, אלא מלחמה בלתי קונבנציונלית: שיטה המקדשת את המוות, הופכת ילדים למגינים אנושיים ולפצצות, ומסירה את עוגן רצון החיים שעליו נשענות אמנות המלחמה וההרתעה. זו מדיניות של הנהגה שנבחרה באופן דמוקרטי, ולא מעשה של ארגונים סוררים. בעזה, חמאס העתיק את המלחמה אל מתחת לקרקע והשאיר את האזרחים כמגן מעליה. לאחר התראות ופינויים, הרס התשתית שעל פני הקרקע בידי ישראל נועד למנוע אובדן חיי לוחמים ישראלים במרדף אחר מחבלים בסבך מלכודות המוות שהוכנו להם במנהרות. בבחירה בין אובדן בתים לאובדן חיים — ישראל בחרה, ובצדק, בחיים. אם אירופה תכפה על ישראל מדינה למי שמקדש את המוות, המסר שייחרט ברחובותיה יהיה שאינתיפאדה משתלמת. ישראל מציעה לאירופה שותפות המבוססת על ניסיונה, אך עליה גם להיערך לאפשרות שאם המפנה יתחזק, לא רק שהצע...