רשומות

פרדוקס: האסטרטגיה האמריקנית באיראן — תעודת הביטוח לגרעונה

English translation following the Hebrew article מול סין, ארצות הברית מניחה שאין לסמוך על הרתעה, אפילו כשהאיום הוא גרעיני. מול איראן, היא סומכת על הרתעה באמצעות התשה במכות קונבנציונליות קשות וכואבות, כדי להביא את טהרן לוותר על מה שהיא רואה כערובה לקיומה. אסטרטגיית ההגנה הלאומית של ארצות הברית לשנת 2026, שאלברידג' קולבי הוא אדריכלה, נשענת על הנחת יסוד ברורה: אין לחתור להכרעתה של מעצמה גרעינית. הכרעת סין, שתעמיד בסכנה את קיום המשטר בבייג'ינג, עלולה להסיר ממנו את הריסון מפני שימוש בנשק גרעיני. לכן, במקום הכרעה, מציע קולבי מלחמה מוגבלת שתכליתה שלילת יכולתה של סין להשיג את יעדיה — ובראשם כיבוש טייוואן — מבלי לדחוק אותה אל הקיר. יהא אשר יהא הדין בהיגיון זה מול סין, טמונה בו הודאה שהשלכותיה חורגות הרבה מעבר לזירת האוקיינוס השקט: הרתעה קורסת כאשר הצד השני תופס את המאבק כקיומי . משטר הנלחם על חייו, שאין לו עוד מה להפסיד, אינו נרתע גם מן הנשק הנורא ביותר. ואולם, אותו דפוס חשיבה יושם במלחמה באיראן. ארצות הברית — ועמה ישראל — הנחיתו על טהרן מכות קשות וכואבות, ולצדן לחץ כלכלי חסר תקדים וסגר...

בין ביטחון להגנה: תגובה למאמרו של עזר גת על לקחי מלחמת 7 באוקטובר

תקציר בחיבורו על לקחי מלחמת 7 באוקטובר קובע פרופ' עזר גת שתפיסת הביטחון של בן-גוריון זקוקה ל"מעט מאוד עדכונים". מאמר זה טוען הפוך: תפיסת ההגנה של בן-גוריון לא עודכנה – היא הוחלפה, בלי החלטה ובלי דיון, ולכן נדרש שיקום ולא עדכון. המחלוקת נובעת משני כשלים בחיבור. הראשון מתודולוגי: גת בודק מלמטה למעלה – מהמודיעין והכוננות אל התפיסה – כפי שעשתה ועדת אגרנט, ולכן אינו שואל את השאלה שהציבור שואל: כיצד קרה שלראשונה מאז מלחמת העצמאות ספגה ישראל מתקפת פתע אופרטיבית קרקעית על גדרות גבולותיה הריבוניים? השני מושגי: גת מערבב בין ביטחון לאומי להגנה לאומית, ומייחס לבן-גוריון את משולש הרתעה–התרעה–הכרעה. בפועל השעין בן-גוריון את הגנת ישראל על אסטרטגיה אופנסיבית-דפנסיבית של הסרת איומים באיבם, והכלל הצה"לי שנגזר ממנה היה: "צה"ל לא מרתיע ואמ"ן לא יתריע". המאמר מצביע על שתי מהפכות שלא אושרו כדין: החלפת תפיסת ההגנה במשולש, והסבת צה"ל, מאמצע שנות התשעים, מצבא הכרעה בתמרון לצבא הרתעה בהתשה בירי מנגד. בלב המהפכה השנייה עמדה החלפת אופן החשיבה ברמת המערכה: "על המלחמ...

"אין תחליף לניצחון" — אבל אין ניצחון בלי הכרעה

    English translation following the Hebrew article שר המלחמה האמריקני פיט היגסת הציג אתמול במכללה הימית למלחמה בניופורט תוכנית לשינוי יסודי של ההשכלה הצבאית הגבוהה. במזכר שהפיץ כתב: "אין תחליף לניצחון". הקריאה, שהשמיע מקארתור במלחמת קוריאה, ראויה, ומובן מדוע היא נשמעת דווקא עכשיו, כשהמלחמה באיראן הגיעה למבוי סתום שהיה נמנע אילו הסתיימה בניצחון. אבל היא מעלה שאלה: האם היגסת מודע לכך שהמלחמה באיראן לא נועדה מלכתחילה להשיג ניצחון? היא נפתחה במכות קשות שנועדו לשנות את חישובי המשטר, ולא להכריע אותו. לכן הידרדרה למלחמת התשה, שתכליתה אינה ניצחון אלא הבאת האויב לשולחן המשא ומתן. כדי להבין את הפער יש להבחין בין שלוש רמות: דפוס המלחמה, אסטרטגיית ההגנה הלאומית, והאסטרטגיה שנבחרה למלחמה מסוימת. דפוס המלחמה. תכליתה של מלחמה בדפוס הכרעה היא ניצחון חרוץ: להביס את האויב ולהכניעו, כדי לכפות עליו את תנאי המנצח לסיום המלחמה. מלחמה בדפוס התשה מטילה על האויב עלויות כדי שיבוא לשולחן ויתפשר, וההחלטה מתי להפסיק נשארת בידיו. לאויב טוטליטרי יש כאן יתרון מובנה: הוא אינו נתון ללחץ ציבורי. הוא...

״סלידה גדולה, למרבה הפלא, מישראל״: מראה מוושינגטון

English translation following the Hebrew article תקציר בראיון ל״60 דקות״ אמר הנשיא טראמפ כי בין גורמי התבוסה הרפובליקנית בבחירות האמצע נמנית ״סלידה גדולה, למרבה הפלא, מישראל״. דבריו של ידיד מובהק אינם כתב אישום, אלא מראה. המאמר מפרק את הסיבות לסלידה לשלוש שכבות – תרבותית-ערכית, פוליטית ומיידית: שתי המלחמות באיראן וברצועת עזה – ושואל מה חלקה של ישראל עצמה. התשובה, כך נטען, מתחילה בצבא: בהסבת צה״ל מצבא הכרעה, שנועד להשיג בתמרון קרקעי ניצחון חרוץ ומהיר, לצבא הרתעה בירי מנגד, הנגרר להתשה ארוכה שאין שליטה במשכה ובתוצאותיה; ובאי זיהוי המגינים האנושיים כמרכז הכובד של חמאס, במערכה הצבאית ובמערכה המדינית כאחד. מלחמות שנפתחות ונשארות פתוחות מזינות את הסלידה; הכרעה מהירה המסתיימת בניצחון חרוץ היא ההסברה הטובה ביותר – והתרופה הסותרת לסלידה ואף המונעת אותה. פתיחה: אוהד גדול מציב מראה בראיון ל״60 דקות״ ברשת CBS קבע הנשיא טראמפ כי יש ״סלידה גדולה, למרבה הפלא, מישראל״ (בתרגום חופשי של a great dislike, incredibly, for Israel). הוא מנה זאת לצד המלחמה עצמה ומחירי הדלק בין גורמי התבוסה הרפובליקנית בבחירות...