שַׁי חוֹשֵׁב שֶׁ...

שתי המהפכות הדמוקרטיות הגדולות של העת החדשה נאבקות מחדש על בכורתן. תוצאת המאבק תקבע לא רק את דמותה של אמריקה, אלא גם את ערכי הסדר העולמי שהיא עיצבה. באירוע חגיגי מאין כמותו — ערב חגיגות 250 שנה לעצמאות ארצות הברית — בחר הנשיא דונלד טראמפ להכניס אל החגיגה אזהרה חריפה. במקום להסתפק בזיקוקים, בדגלים ובדברי הלל להישגיה של ארצות הברית, הוא הזהיר מפני התחדשותו של האיום הקומוניסטי והפרוגרסיבי הרדיקלי בתוך החברה האמריקנית עצמה. טראמפ הגדיר את הקומוניזם כאיום קיומי על החירות האמריקנית וכאיום הגדול ביותר שנשקף לארצו. מדוע להטיל עננה כה כבדה על חגיגת יום הולדתה ה־250 של ארצות הברית? דווקא ההפרעה הזאת לחגיגה היא שהעניקה לנאום את חשיבותו. טראמפ לא ביקש רק להזכיר לאמריקנים את הישגיהם; הוא ביקש להזהיר אותם מפני האפשרות שהמדינה החוגגת 250 שנות עצמאות תמשיך להתקיים מבחינה מוסדית, אך תחדל להיות אמריקה מבחינה ערכית. כיום פועלים במערב שני כוחות מנוגדים לכאורה, שעשויים להוביל לאותה תוצאה היסטורית: המפרק הפרוגרסיבי יוצר ריק מוסרי, לאומי וציוויליזציוני, ואילו הממלא הג'יהאדיסטי נכנס אל הריק וממלא אותו...

המאמר המקוצר פרוטוקולים ביטחוניים שחשף העיתונאי בן כספית ("מעריב", 26 ביוני 2026) מגלים כי כבר בשנת 2018 היה בידי הדרג המקצועי והמדיני מידע שהיה עשוי, לו פעלו לאורו, למנוע את אסון 7 באוקטובר. השאלה שנותרה היא לא אם היה מידע — אלא מדוע, למרות שהיה, לא נמנע האסון. הדיונים שמתאר כספית התקיימו בשנים 2016–2018, בהשתתפות שר הביטחון אביגדור ליברמן, הרמטכ"ל גדי איזנקוט, ראש אמ"ן הרצי הלוי ובכירים נוספים. איש לא חלק על העובדות: חמאס ממשיך להתעצם, מסוגל להפתיע, והאיום כולל חדירה ליישובים, חטיפה וטבח. המחלוקת הייתה בשאלה אחת: להסיר את האיום בעודו ניתן להסרה, או להמשיך לנהל אותו. שלושה נכנסו לפרדס שר הביטחון זיהה חלון הזדמנויות מדיני נדיר, והמליץ לנצלו כדי להסיר את האיום בטרם יאבד יתרון היוזמה. בנובמבר 2018, לאחר שהממשלה הסכימה להפסקת אש עם חמאס — הסכמה שהוא כינה כניעה לטרור — התפטר מתפקידו. הרמטכ"ל , לעומתו, העריך שחמאס מורתע וכי הזמן פועל לטובת ישראל. ראש אמ"ן, מפקד פיקוד הדרום וראש אגף המבצעים הצטרפו להערכתו. ראש הממשלה קיבל את עמדת הדרג הצבאי. שלושתם ראו את אותה...

כיצד שני כוחות מנוגדים – מְפָרֵק פרוגרסיבי וּמְמַלֵּא ג'יהאדיסטי – עלולים, בלא תיאום ובלא מודעות הדדית, להוביל לפירוקה של הציוויליזציה המערבית. ומדוע ישראל, דווקא בעת הזו, חייבת ליזום חזון תרבותי מוסרי מאחד . ההתפתחויות בניו יורק בימים האחרונים — ניצחונותיהם של מועמדים "סקוואדיסטים" סוציאליסטים בהובלת זוהראן ממדאני והתגבשות בריתות בין כוחות פרוגרסיביים רדיקליים לגורמים איסלאמיסטיים — מחייבות אותנו לעצור ולשאול שאלה עמוקה יותר מזו שמערכת בחירות מקומית מעוררת: מה טיבו של האיום החדש הזה, ומדוע הוא שונה מכל מה שהמערב כבר נאבק בו בעבר ? מהפכה ישנה תולדות המערב הן תולדות של מהפכות תרבותיות – מרד והתרסה כנגד הסדר הקודם. הנצרות מרדה ביהדות ובהלניזם; הפרוטסטנטיות התריסה כנגד הכנסייה הקתולית; הליברליזם המודרני, שהכריז על "מות האל", ביטל את הרעיון של מוסר אובייקטיבי נתון. הריק שנפער מולא פעמיים במאה העשרים – בקומוניזם ובנאציזם . דווקא הדמוקרטיות האנגלו-סקסיות, ששמרו על מחויבות עמוקה למוסר עשרת הדיברות, הצילו את המערב משתי הטוטליטריות הללו. אך הניצחון הזה, דווקא משום שהיה מ...