שַׁי חוֹשֵׁב שֶׁ...

גרסה מקוצרת במשך שנים הוסברה הסבת צה״ל מצבא הכרעה לצבא התשה בשינויים טכנולוגיים, בקיצוץ הכוחות ובהעדפת מודיעין ואש מדויקת על תמרון. אולם מאמר שפרסם ב־2011 ב„מערכות” סא״ל (מיל׳) ד״ר אסף חזני, לשעבר ראש ענף תו״ל במטכ״ל, חושף את הקוד הרעיוני שחיבר ביניהם: החלפת החשיבה הצבאית המבנית־מערכתית בחשיבה פילוסופית פוסט־סטרוקטורלית. תורת המלחמה הקלאוזביצית־מולטקאית רואה בצבא האויב מערכת שחלקיה תלויים זה בזה: פיקוד, כוחות, עתודות, אש, לוגיסטיקה, תשתיות וצירי תנועה. תפקיד המצביא הוא לזהות מה מחזיק את המערכת, לאתר את הנכס החיוני שלה ולהגות תחבולה שתביא לקריסתה. כך אין צורך להשמיד את כל חיילי האויב. מיטוט המערכת שולל ממנו את היכולת להמשיך במלחמה ומאפשר לכפות עליו את תנאי סיומה. החשיבה הפוסט־סטרוקטורלית הציעה דימוי אחר: רשת קנים חסרת גזע מרכזי והיררכיה קבועה, שכל נקודה בה יכולה להתחבר לכל נקודה אחרת ולהצמיח מחדש את הרשת. אנשי המכון לחקר תורת המערכה בצה״ל אימצו מדלז וגואטרי מושגים כגון ריזום, מרחב חלק ומכונת מלחמה. חזני הציג את תורת ההכרעה הקלאסית, שכינה „מיתוס הבליצקריג”, כחשיבה ליניארית שהתיישנה, ומול...