שַׁי חוֹשֵׁב שֶׁ...

האם נדרש עוד אישור לכך שצה"ל טרם הפנים את הלקח המטכ"לי המכונן הראשון והחשוב ביותר של אסון 7 באוקטובר? השבוע קיבלנו אותו. בהרצאה שנשא מפקד שדה בכיר בפני חניכי הכשרה לפיקוד על יחידות שדה, הוא הציע למאזיניו להניח בצד את תורתו של קלאוזביץ כאשר יגיעו לשטח. קלאוזביץ, אבי תורת המלחמה, הוא ההוגה שעליו התבססה תורת הלחימה של צה"ל עם הקמת המדינה. בזכות יישומה של תורה זו, המבוססת על ערכים, עקרונות וכללי מלחמה אוניברסאליים נצחיים, ניצח צה"ל בכל מלחמותיו ומבצעיו עד לשנת 2002. הוא מעולם לא הוכרע, גם ב-73 כשהוא הופתע מצבית, אך הוא היה מוכן בסיסית, ובוודאי שלא ספג תבוסה משפילה, גדולה מתבוסותיו ב-2006 וב-2014, כפי שחווה ב-7 באוקטובר 2023. ספטמבר 2006 הייתה נקודת הזמן בה זנח צה"ל באופן רשמי את תפיסתו הצבאית של קלאוזביץ, תפיסה המבוססת על ההנחה של קיום אמת אובייקטיבית, גם אם בלתי ניתנת להשגה מלאה, והחליף אותה בתפיסה סובייקטיבית של הפילוסופים הפרוגרסיביים דלז וגואטרי. במועד זה פורסמה בצה"ל גרסה אחרונה של חוברת "תפיסת ההפעלה המטכ"לית לצה"ל" (מטכ"ל 1-1-01...

החשיפה בתקשורת ששיעור גבוה מקציניו הבכירים של צה"ל, ובכלל זה כנאמר בידיעה גם הרמטכ"ל הלוי, מילאו תפקידי מצביאות ומטה כללי בכירים מבלי שהוסמכו לכך מקצועית, היא מטלטלת. הכשרה לקצונה מתבצעת על פי חוקי צה"ל בשני קורסים מסמיכים: בקורס הקצינים בבה"ד 1 – הסמכה לפיקוד זוטר בדרג הטקטי; בקורס הארוך לפו"ם – הסמכה לפקד ולמלא תפקידי מצביאות ומטה כללי במפקדות מדרג הגדוד והעוצבה ומעלה. השתתפות, כהכנה למילוי תפקידי מפקדי פלוגות (מ"פים), מפקדי גדודים (מג"דים), מפקדי חטיבות (מח"טים) ומפקדי אוגדות, בהשתלמויות של צה"ל ושל צבאות זרים, אינה מהווה תחליף להסמכה המקצועית הנדרשת והמחייבת על פי חוקי הצבא. יש להניח שידיעה על כך ששיעור גבוה מקברניטי אל על הוסמכו כטייסי פייפר ותו לא, או ששיעור גבוה ממנהלי המחלקות במרכז רפואי בישראל הוסמכו כאחים ואחיות, אך לא כרופאים, לא הייתה מתקבלת בתקשורת של תחומי התעופה והרפואה בשוויון הנפש שבו קבלה התקשורת הצבאית את מחדל מקצועיותו של הפיקוד הבכיר בצה"ל, אלא אם כן מדובר בפייק ניוז, שאכן לא נכון להדהדו. התשובה הראשונה לשאלה המפורס...

כמו בשנת 1973, גם בשנת 2023, המודיעין אחראי לשתי טעויות מקצועיות חמורות בתחום המודיעין: א. התחייבות לספק התרעה מודיעינית מצבית על מתקפה צפויה - התחייבות המנוגדת לעקרון המלחמה "אבטחה", לכללי היסוד של תורת ההגנה, להנחות היסוד של מדיניות ההגנה הלאומית של ישראל וללקחים העיקריים מהפתעת ישראל אסטרטגית ב-1960 (מקרה רותם), במאי 1967 ובאוקטובר 1973.  ב. ביסוס הערכות המודיעין, בניגוד לעקרונות המלחמה ולכלליה האוניברסליים, לתורות צה"ל וללקחי מלחמת יום הכיפורים על סיבור היגיון האויב וניחוש מצבו התודעתי, הקוגניטיבי והרגשי. כמו בשנת 1973, בקבלת הערכותיו השגויות של המודיעין כבסיס להחלטותיו המבצעיות, הדרג הפיקודי הפך אותן לשגיאותיו שלו וזאת, בנוסף לטעויות ולשגיאות המקצועיות הפיקודיות שלו עצמו: א. התעלמות ממדיניות ההגנה הלאומית, שעל פיה צה"ל אורגן, נבנה והוכוון על ידי מקימיו להגן על המדינה. ב. התעלמות, מאז 2016, מהיעדר עומק אופרטיבי להדיפת ולהכלת מתקפה אפשרית של עוצבות נוח'בה ורדואן מתמרנות-מסתערות רגליות ורכובות בתוך שטחי המדינה. ג. התעלמות מניוון הדרג המתמרן-מסתער של צה"ל,...

שלושת פרקיו של תחקיר מלחמה, כמו כל אירוע מבצעי אחר, הם: א. שיחזור של תמונת האירועים ב. ניתוח של תמונת האירועים לאור עקרונות המלחמה, כלליה וחוקיה ג. העלאת מסקנות, לקחים והמלצות שחזורה של תמונת האירועים הוא אתגר בכל אירוע מבצעי, בעיקר מפתיע מבחינתו של המתחקר. תמונת אירועי שני המבצעים לכיבוש החרמון הישראלי ב-1973 התבהרה לדוגמה לראשונה רק אחרי למעלה מעשר שנים. בכל מלחמות ישראל נותרו אירועים מבצעיים לא מעטים בלתי מפוענחים. שחזורו של אסון ה-7 באוקטובר מסובך במיוחד, משום שהוא לא נוהל כמלחמה, אלא כאוסף גדול של מעשי פשע וקרבות טקטיים שנוהלו על ידי לוחמים בודדים ויחידות מאולתרות שנוצרו "מניה וביה" תוך כדי לחימה, בחירוף נפש של לוחמים ומפקדים כאחד. חרף זאת, הצלחתו של צה"ל להכין, בזמן קצר יחסית ותוך כדי לחימה שעדיין נמשכת, תמונה מלאה, גם אם לא שלמה, של אירועי ה-7 באוקטובר, ראויה להערכה. אולם, מכיוון שממצאיו לא לוו בהגשת חלקי תחקיר המלחמה שלשמם הוא נערך – פרקי הניתוח, המסקנות, הלקחים וההמלצות, הצלחתו של צה"ל למלא גם את המשימה הזאת היא חלקית. את החלקים החסרים בתחקירי המלחמה בדרגים...

לטענה שפינויים של אזרחי הרצועה הוא "עונש גירוש חסר פרופורציה על תמיכה בטרור" (תומר פרסיקו, "ישראל היום", 19 בפברואר 2025) אין כל בסיס עובדתי. לא ידוע על הצהרה של ממשלת ישראל או הממשל האמריקני לפיה פינוי הרצועה נועד כעונש לתושביה על תמיכתם בחמאס. פינוייה מתחייב מהצורך לכבוש אותה צבאית ולטהרה ולשקמה ממנגנוני חמאס המדיניים והצבאיים, ממנהרותיו ומאמצעי הלחימה הבלתי נדלים שנצברו בה. בשונה מסדום, כאשר ארצות הברית אישרה לישראל להסיר את הזוועה שנוצרה ברצועה במערכה צבאית, לא קם בממשלים האמריקני וגם לא הישראלי הומניסט שיעלה את השאלה המצפונית "האף תספה צדיק עם רשע?". אילו שאלה זו הייתה עולה, ייתכן שארצות הברית הייתה מתנה את אישורה לטיהורה הצבאי של הרצועה בקריאה מוקדמת לאזרחים הגרים בה לנוס על נפשם, וכלוט ומשפחתו להגיע למקלט הומניטרי בטוח שארצות הברית, מתוך דאגה הומניטרית כנה לאזרחי הרצועה וללוחמי צה"ל, הייתה מקימה מחוץ לגבולות הרצועה. אילו המקלט היה מוקם, היו נמנעים בוודאות גבוהה: 1. הפגיעה האגבית הגבוהה באזרחי הרצועה שחמאס מפעיל כמגיניו האנושיים. 2. הפגיעה הגבוה...

אם חשיבתם של ניוטון וגלילאו סללה את הדרך לעיצוב המדע המודרני, הרי שחשיבתם של מקיאבלי והרומנטיקנים האירופים של המאה ה-18 עיצבה את החברה והפוליטיקה המודרנית, בייחוד את היחסים הבינלאומיים. מקיאבלי ניתק את הפוליטיקה מהאתיקה, והרומנטיקנים ניתקו אותה מהאמת. כהגדרתו של ישעיהו ברלין, הם ניתקו אותה לא רק מהאתיקה ו"מאמת אובייקטיבית או מוחלטת, אלא גם מאמת יחסית וסובייקטיבית – אמת ותוקף באשר הן – עם תוצאות עצומות שלא ישוערו". אכן, ללא יושר ואתיקה לא ייתכן צדק. ואכן, המניעים שעיצבו את הפוליטיקה עד מלחמת העולם השנייה היו ריבונות, בעולם הדו-קוטבי שלאחריה השתייכות לאחד משני הגושים, ומאז קריסת הקומוניזם – זכויות אדם. ואולם, מאחר וזכויות האדם אינן נתמכות במערכת מוסרית סדורה של חובות האדם, ההקפדה על מימוש זכויות ללא איזון עם הקפדה על מילוי חובות, מחזקת את חוסר הצדק. טראמפ מניע את הפוליטיקה בדרישה לצדק המבוסס על היצמדות לעובדות היסטוריות ולאורן שפיטה אתית-מוסרית של המציאות. טענתו לפנמה היא שתעלת פנמה נבנתה בהשקעות אמריקניות ולכן לא צודק שהתעלה שממוקמת על סף דלתה של ארה"ב תנוהל על ידי יריבתה...