רשומות

מתח אסטרטגי המחייב בירור מהיר בין בעלות הברית

-
מבוא ישראל נכנסה למלחמת איראן 2026 כבעלת ברית פעילה של ארה״ב — עם יכולות, לגיטימציה ומוטיבציה. אולם ביום העשירי למלחמה מתברר כי המציאות האסטרטגית שנוצרה מורכבת מכפי שנראה בתחילתה . בפתחה של המערכה הגדירה ארה״ב שלוש מטרות מרכזיות למבצע “Epic Fury” : השמדת תוכנית הגרעין האיראנית, הרס יכולות הטילים הבליסטיים, ופגיעה ברשת הפרוקסים האזורית — חיזבאללה, החות׳ים והמיליציות בעיראק. בכירים אמריקאים הדגישו כי המטרה איננה הפלת המשטר האיראני, אלא הסרת האיום הביטחוני שהוא יוצר על ישראל ושכנותיה ומניעת יכולתה של איראן לחדש איום זה . אלא שמהלך המלחמה הוליד שני שינויים. הראשון — מצב שניתן היה לצפות מראש — הוא הצטרפות חיזבאללה ללחימה תוך הפיכת הזירה הלבנונית לחזית פעילה ואינטנסיבית, ובתפיסת “ מקרה הכול ” גם לחזית הראשונה להכרעה. השני הוא הגדרה מחדש, ב־9 במרץ, של מטרת המלחמה האמריקאית באיראן . שני שינויים אלה יצרו מציאות אסטרטגית חדשה: א רה״ב פועלת להשגת מטרה אחת — ישראל נדרשת לשתיים . ישראל מסוגלת להכריע ליניארית בזירה אחת בלבד. לפיכך, חרף שחיקת צפון ישראל בידי חיזבאללה, היה נכון לנצל את הברי...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

אין זמן – הערכת מצב אסטרטגית עד כאן

-
במלחמה יש משאבים רבים — כוח, קרקע, מודיעין ואמצעים. אך לעיתים המשאב המכריע הוא דווקא זה שאי אפשר לייצר מחדש: הזמן. עבור איראן, הזמן — וליתר דיוק משיכתו — הוא כעת נשקה האחרון, נשק שחובה לנטרלו. המערכה על איראן הניבה עד כה הישגים מרשימים ביותר — כהצהרת הנשיא טראמפ. איראן נותרה למעשה ללא חיל אוויר והגנה אווירית אפקטיביים, ללא צי ימי, עם פגיעה קשה בתשתיות התקשוב והסייבר, ובעיקר עם גריעה של כשמונים אחוז מיכולתה לשגר טילים בליסטיים ולייצר חדשים. באשר לתוכנית הגרעין האיראנית, ניתן לומר כי היא הוסרה כנראה לחלוטין מסדר היום. בסיומו של יום המלחמה השמיני נוספה למערכה תפנית חשובה: ישראל החלה בתקיפת מתקני הנפט והאנרגיה של איראן — מרכז הכובד הביטחוני והכלכלי של המשטר. מהלך זה שונה במהותו ממבצע העריפה המבריק שבוצע בפתיחת המלחמה נגד הנהגת המדינה — הדתית, הפוליטית והצבאית. מבצע הפתיחה נועד בראש ובראשונה לשנות את רצונה של ההנהגה האיראנית להמשיך ולהילחם. לעומת זאת, תקיפת מתקני האנרגיה נועדה לשלול מן המשטר האיראני את יכולתו להמשיך ולהילחם — בין אם ירצה בכך ובין אם לאו. ההבחנה בין שני סוגי המהלכים איננה טכ...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

דגם מתודולוגי לגיבוש אסטרטגיה להסרת איום חיזבאללה

-
מבוא: השגיאה האסטרטגית של חיזבאללה חיזבאללה ביצע שגיאה אסטרטגית חמורה כאשר חידש את המלחמה נגד ישראל במרץ 2026, בתגובה להרג המנהיג העליון של איראן. הארגון מצא עצמו מנותק מפטרונו האיראני, שבעצמו נאבק על קיומו לאחר מכות קשות במלחמה עם ישראל וארצות הברית. במקביל השתנתה גם הסביבה האזורית. סוריה, תחת משטר חדש, חיזקה את גבולה עם לבנון באלפי חיילים וטילים וסגרה למעשה את מסדרונות תנועת האזרחים וההברחות. טורקיה, שאינה תומכת בחיזבאללה, לא פתחה דרכי מעבר חלופיות. בנוסף, ישראל מחזיקה בשליטה מלאה במרחב האווירי של לבנון ובגבולה הימי. כך נוצר מצב שבו גבולות לבנון נאטמו למעשה מכל עבר: מצפון וממזרח בידי סוריה, ומדרום וממערב בידי ישראל. במציאות זו הופכת לבנון לזירה סגורה — וחיזבאללה מוצא עצמו מבודד, חלש ופגיע בהרבה מכפי שהיה בעבר. מצב זה יוצר עבור ישראל - שבשתוף עם ארה"ב קרובה להסרת עיקר האיום עליה מאיראן - הזדמנות אסטרטגית נדירה. היעדים המדיניים האפשריים של המלחמה בלבנון נקודת המוצא למתודולוגיה זו היא הגדרת יעד מדיני ברור למערכה. יעד כזה עשוי להיות דומה לזה שנקבע במבצע שלום הגליל (1982): הח...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

המלחמה באיראן – בין הכרעה להתשה נסבלת

-
למרות הישגים מבצעיים יוצאים מן הכלל והשמדת מספר עצום של חימושים ומטרות אויב, המלחמה באיראן אינה עומדת כנראה להסתיים בעתיד הקרוב. הסיבה לכך נעוצה בפער שבין מטרות המלחמה לבין הדרך שבה היא מתנהלת. למלחמה היו שלוש מטרות עיקריות: הסרת איום הגרעין, הסרת האיום הבליסטי, וניתוקה של איראן מן הפרוקסיס שלה המאיימים על ישראל ועל מדינות נוספות באזור. החלפת הממשל או המשטר באיראן לא הוגדרה כמטרה להשגה ברצף עם שלוש המטרות הללו. כפי שנותח במאמר קודם מ־3 במרץ, „הפרדוקס המבצעי במערכה מול איראן: עוצמה מרוכזת — הפעלה מדורגת” , אילו הוצבה החלפת המשטר כיעד והיה מופעל מהלך מתמרן קרקעי לכיבוש טהרן ולהכנעת ההנהגה בתנאי התוקף של המלחמה, ניתן היה להגדיר את המערכה — לאור ביצועי הצבאות עד כה — כמלחמת הכרעה בהשבתה. יתרונה הגדול של מלחמה מסוג זה הוא ביכולת להעריך מראש את משכה ולהיערך בהתאם, ואף להכתיב במדויק את עיתוי סיומה. מאחר שמהלך כזה לא הופעל — ואף עדיין לא ברור כיצד, מתי ובעיקר מי יפעילו — המלחמה כפי שהיא מתנהלת עד כה היא מלחמת הכרעה בהשמדה פאלנקסית שיטתית. חסרונה של שיטה זו הוא בחוסר היכולת להעריך במדויק את ...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

הפרדוקס של מלחמת מנע – וכיצד ניתן ליישבו

-
כאשר החוק, הפרוצדורה והמוסר מתנגשים בשאלת המלחמה עם איראן המתקפה על איראן הציתה ויכוח בינלאומי לוהט: האם מדובר בהגנה עצמית לגיטימית — או בהפרה בוטה של המשפט הבינלאומי. המבקרים מצביעים על האיסור שבמגילת האו״ם על מלחמת מנע, על העובדה שלא התקבלה החלטה מפורשת של מועצת הביטחון, ועל כך שהמהלך לא הובא מראש לאישור הקונגרס האמריקאי — ואף לא ברור אם קיבל את אישור הכנסת. אך הדיון הזה מחמיץ שאלה מרכזית, שאותה מבקש מאמר זה להציב — ולנסות להשיב עליה. כדי להבין את שאלת הלגיטימציה יש להבחין בין שלושה מישורים שונים: המישור החוקי, המישור הפרוצדורלי והמישור המוסרי. הוויכוח המתנהל כעת בעולם מתמקד כמעט כולו בשני הראשונים. אולם מעליהם ניצב המישור השלישי — המוסר — שממנו נגזרים מלכתחילה גם החוק וגם הפרוצדורות. כאשר שלושת המישורים הללו מתנגשים, כפי שקורה כעת בדיון על המלחמה עם איראן, מתגלה הפרדוקס של מלחמת מנע — וגם הדרך האפשרית ליישבו. שלוש רמות של לגיטימציה הלגיטימציה החוקית המשפט הבינלאומי המודרני מבוסס על העיקרון האוסר שימוש בכוח בין מדינות. עיקרון זה מעוגן במגילת האו״ם, שנוסחה לאחר מלחמת העולם השנייה במטר...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

הפרדוקס המבצעי במערכה מול איראן: עוצמה מרוכזת — הפעלה מדורגת

-
ביומה השלישי, המערכה מול איראן מתנהלת תחת פרדוקס גלוי: עוצמה חסרת תקדים רוכזה בזירה — אך הפעלתה מתבצעת בהדרגה. הצהרות ההנהגה האמריקנית בדבר הרצון שלא לנהל מלחמה ארוכה מתקשות להתיישב עם אמירות שלפיהן "המכות הקשות טרם הונחתו על איראן". ניתוח המאמץ המתקפתי המשותף נגד איראן, לאור עקרונות המלחמה וכלליה, מבהיר כי אין מדובר במהלך המתנהל לפי דוקטרינת הלם ואימה , שנועדה לשנות את רצונו של האויב להילחם גם מבלי לשלול את יכולותיו. המלחמה המתנהלת היא בבירור מלחמת הכרעה — שיעודה שלילת יכולתו של האויב לממש את תכלית לחימתו. הרי שכאשר תישלל ממנו היכולת לממש את תכלית לחימתו, ותהפוך לחימה זו לחסרת תכלית ותוחלת גם יחד, הוא צפוי להירתע ולהיכנע בתנאי המכריע. להכרעה המכניעה שתי גרסאות: האחת — הכרעה פלנקסית: השמדה שיטתית של יכולות הלחימה של האויב — ישירות ועקיפות — עד כדי שלילת יכולתו להמשיך ולפעול כמערכת לוחמת. זוהי דרך הכרעה יקרה ואיטית יחסית, שמחירה עולה ככל שהאויב מוסיף להיאחז ביכולתו להתמיד בלחימה. השנייה — הכרעה בהשבתה: מיקוד הלחימה בפגיעה במרכז הכובד של מערכת הלחימה של האויב — או אף בנכס חיו...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

ונהפוך הוא – "מה נשתנה" במלחמה נגד איראן

-
יש רגעים בהיסטוריה שבהם המציאות מתהפכת באחת. מה שנתפס כהַרְפַּתְקָה מיותרת הופך למהלך מחייב; מה שנראה כבידוד מדיני מתגלה כהובלה; ומי שנחשב כמעכב – מוצא עצמו בחזית. זהו רגע ה"ונהפוך הוא". בימים הראשונים למערכה נגד איראן נשמעו קולות אזהרה רבים. מדינות אירופה, ובראשן הממלכה המאוחדת וצרפת, קראו לבלום את ההסלמה ולחתור להפסקה מיידית. גם במרחב הסוני המתון רווחה הסתייגות מן העיתוי ומהסיכון. אך ככל שהתבהר עומק האיום – וככל שהסתבר שמדובר במהלך מכוון לשיתוק תשתיות כוח ולא במחווה סמלית – החלה תזוזה שקטה אך משמעותית. הדינמיקה האזורית נחשפת במלוא מורכבותה: מדינות המפרץ ובראשן ערב הסעודית, שלא מיהרו לתמוך במהלך להסרת האיום האיראני, מוצאות עצמן כעת ניצבות מול אותה מציאות מאיימת. איראן איננה עוד "בעיה ישראלית"; היא מוקד כוח החותר תחת יציבות אזורית רחבה. כאשר איום הופך מוחשי – האינטרסים מתיישרים. גם באירופה מתרחש שינוי. הקריאות לבלום אינן נעלמות, אך במקביל מתגברים צעדים מעשיים לחיזוק נוכחות ולהעברת אמצעי לחימה לאזור. לא מתוך אהדה למלחמה – אלא מתוך הבנה שמאזן הכוחות איננו מושג באמצעות...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא