רשומות

"תחקיר התחקירים" הוא חלקי ומחייב השלמה

הקדמה תחקיר התחקירים של צה"ל חשף את הכשל ב-7 באוקטובר – אך לא מה גרם לו ומה צריך לעשות כדי למנוע את חזרתו. הנדבך החסר הוא המפתח למניעת האסון הבא. המאמר ההחלטה שלא להסיק מסקנות אישיות כנגד בעלי תפקידים לאור תחקיר התחקירים של אירועי 7 באוקטובר היא נכונה ומוצדקת, משום שהתחקיר חלקי ו חיוני להשלימו בנדבך החשוב ביותר בתחקיר מלחמה, החסר בו. תפקידו של תחקיר לחימה – לאחר כל קרב, מערכה או מלחמה – הוא אחד: לאפשר להעצים חוזקות והצלחות ולתקן במהירות האפשרית חולשות ותורפות, כדי שסבב הלחימה הבא יהיה מוצלח בהרבה מן הקודם לו. לשם כך כולל תחקיר צבאי שלושה נדבכים ראשיים: נדבך השחזור – המלא והמדויק ככל האפשר של מהלך הלחימה; נדבך ניתוח – ניתוח השחזור לאור עקרונות המלחמה וכלליה התורתיים, לקחי מלחמות עבר, נהלי הקרב שקדמו ללחימה ותהליכי בניין הכוח והכנתו ארוכי השנים למלחמה; נדבך שלישי – נדבך הבירור והתיקון – שבו מבוררות הסיבות להיווצרות הפערים בין התורות ליישומן בפועל, ומוחלט על צעדים שיש לנקוט בהם – מיידיים ובסיסיים – כדי למנוע את חזרת הפערים בסבב הלחימה הבא. מהמצטייר בתקשורת, ועדת תורג'מן העמי...

להגן על הסכמי אברהם בברית סיכול ישראל-ארה"ב

מבוא אילו ישראל הייתה נאמנה למדיניות ההגנה הלאומית שלה – "איומים עליה יוסרו מחוץ לגבולותיה במלחמת מנע יזומה על ידה" – אסון 7 באוקטובר ונספחיו היו נמנעים. לפיכך, ברית הגנה-סיכולית (Defensive-Preventive Alliance) – כלומר, מנגנון מחייב המאפשר לישראל לפעול מחוץ לגבולותיה לסיכול איומים במעגל החיצוני – היא תנאי הכרחי להגנת קיומה ולשימור הסדר האזורי החדש שייווצר אחרי אסון 7 באוקטובר ובעקבות הרחבת הסכמי אברהם. זהו רעיון כללי המהווה מסגרת עקרונית לשיחות, אך נדרשת עבודת פרטים פרקטיים: פיתוח מנגנונים שיאפשרו לישראל לפעול מצד אחד, ומן העבר השני יסירו מארה"ב, מסעודיה וממדינות שותפות אחרות את החשש שמא תיווצר להן סכנה ביטחונית והפרה של ההסכם דווקא מצד ישראל. עיקרון זה הכרחי מבחינת ישראל, במיוחד בהתבסס על לקחי ההסכמים שגובשו לאחרונה ברצועת עזה – הסכמים שחמאס מפר ברגל גסה, ואילו ישראל נדרשת להימנע מתגובות על ההפרות. חיוני לסכם את ברית ההגנה-סיכולית לפרטיה ולהבטיח את בהירות תכניה עם הנשיא והצוות האמריקני, טרם פתיחת השיחות להרחבת הסכמי אברהם. החזרה למגרש החוץ היה צפוי שלאחר המפלות הפול...

חזרה אל היסודות – לצבא הכרעה ולשפוט צבאי מאוזן

                         משבר הפצ"ר – חלון להשבת האיזון בין הדרג הפיקודי והמשפטי בצה"ל תקציר בעשורים האחרונים, יחד עם הסבתו לצבא מרתיע, עבר צה"ל שינוי עמוק שבו המערכת המשפטית הפכה מגורם מפקח ומגן חיצוני – לשחקן פעיל במערך הפיקוד עצמו. משפטיזציה מואצת זו גרמה לשחיקה באחדות הפיקוד, לפגיעה באמון ההדדי בין מפקדים ללוחמים, ולערעור יסודות ההתקפיות בצה"ל. תפיסת ה'כול שפיט משפטית' שחדרה לצבא יצרה מצב שבו החלטות מבצעיות נשפטות לפי אמות מידה משפטיות אזרחיות שאינן מותאמות למציאות הקרב. התוצאה היא תרבות של פחד וזהירות יתר, החונקת יוזמה מבצעית ומחלישה את הפיקוד. נדרשת רפורמה מערכתית שמשמעה חזרה ליסודות - לעקרון 'שיפוט פיקודי תחילה' : החזרת האחריות לשיפוט מבצעי לידי המפקדים, תוך הבחנה ברורה בין טעויות מבצעיות לבין פשעים. רק כוונת זדון או חשד מבוסס לפשע מלחמה יועברו לטיפול משפטי. התחקיר המבצעי יוחזר להיות מרחב למידה מקצועי סגור המוגן כראיה ראשית בפני מערכת המשפט, והפרקליטות תפעל רק ביוזמת הפיקוד או עם ראיות חיצוניות מוצקות. מומל...

כניעת 200 המחבלים ברפיח: הצצה לניצחון ב"מרכבות גדעון"

כליאתם של מאתיים מחבלי חמאס במתחם תת־קרקעי ברפיח – כשהם מנותקים ממפקדיהם וממקורות אספקה, ולוחצים נואשות על המדינות המתווכות לחלצם – היא דרמה המשמשת הצצה לתוצאה האפשרית של "מרכבות גדעון" . מהלך תחבולני שנועד להכריע ולהכניע את חמאס, לו הושלם. מדוקטרינת ההרתעה להכרעה צבאית עד ל"מרכבות גדעון", הלחימה נגד חמאס שהתבססה על פשיטות למרחבים שבשליטתו, נועדה, על פי דוקטרינת ההרתעה שצה"ל אימץ ב־2006, לשנות את רצונו של חמאס להילחם. זאת, בניגוד לייעודה של דוקטרינת ההכרעה המקורית של צה"ל, שנועדה לשלול ממנו את יכולת הלחימה כתוצאה מהכרעתו על ידי כיבוש שטחיו, כפי שהיה נהוג במלחמות ישראל במאה הקודמת. המפנה במערכה ברצועה התרחש כאשר הוגדר יעדה עם החלפת הרמטכ"ל, כ"הכרעת חמאס" : בדומה למלחמות עבר – שלילת יכולת הלחימה שלו על ידי כיבוש שטחיו, כדי שייאלץ להיכנע בתנאיה של ישראל או יושמד. תחבולת חמאס ברצועה הימנעותה ארוכת השנים של ישראל מכיבוש הרצועה, וכך גם דרום לבנון, על מנת להסיר את האיומים שהתפתחו בגזרות אלה בעודם באיבם במלחמת מנע יזומה, אפשרה לחיזבאללה ולחמאס למ...

הפצ"ר הבא - מפקד, קצין מטה כללי מוסמך ומאוזן מקצועית

  פתיחה תפקידו של הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) הוא מן הרגישים והמורכבים ביותר במטה הכללי של צה"ל. הפצ"ר משמש בעת ובעונה אחת שומר הסף המשפטי של הצבא, יועצו הבכיר של הרמטכ"ל בענייני חוק, מוסר ולחימה, ומי שנדרש לגבש עמדות משפטיות תחת אש – לעיתים בשדה קרב שבו הגבולות בין חוקי המלחמה, ערכי המדינה והמציאות המבצעית מיטשטשים עד לבלי הכר. בעקבות התפטרותה של הפצרית האחרונה מתחדדת השאלה: האם ההכשרה הנדרשת לתפקיד כה רגיש צריכה להיות משפטית בלבד, או שמא עליו להיות קצין מטה כללי לכל דבר – מפקד־משפטן שמבין לעומק את אמנות המלחמה, את תורת צה"ל ואת עקרונות ההכרעה והניצחון. סוגי הקצינים במטה כללי בצה"ל קיימת הבחנה ברורה בין שני סוגים של קציני מטה. הראשונים הם קצינים מתאמים – אלה העומדים בראש שלושת האגפים המרכזיים: אגף המטה הכללי (אג"ם) שהוסב למבצעים, אגף כוח אדם (אכ"א) ואגף הלוגיסטיקה (אט"ל). תפקידם לתאם, לאזן ולוודא שעבודת המטות המקצועיים השונים תיעשה בראיית מפקד המסגרת. בגלל זה תפקידים אלה מאויישים באלופים שהם  מפקדים-מצביאים . בגלל חשיבותם, ההדרכה...

גלי צה"ל: לאזן בשיקול דעת - לא בשיטת ה'גרזן'

הפולמוס סביב גלי צה"ל הגיע לשיאו סביב שתי הכרעות אפשריות: סגירה מלאה של התחנה, או ביטול תוכניות האקטואליה. אך קיימת דרך שלישית – דרך שמאפשרת למנוע את סגירת התחנה, להותיר את תוכניות האקטואליה במתכונת מתוקנת שאינה מתנגשת עם חוקי הצבא, ולהשאיר את צה"ל ואנשיו – חיילים ואזרחים כאחד – מחוץ לפוליטיקה. בדרך זו ניתן לשמר את התחנה כנכס ביטחוני ותרבותי בעל ערך לאומי ראשון במעלה. פקודת מטכ"ל האוסרת פעילות פוליטית בצה"ל מאז הקמת צה"ל נקבע עיקרון יסוד: הצבא חייב להישאר א-פוליטי כדי לשמור על אחדותו ולשרת את המדינה כולה. פקודת מטכ"ל 33.0116 – “פעילות ציבורית של אנשי צבא, התבטאויות פומביות וקשר עם עיתונאים” – מפרטת במפורש את האיסורים על פעילות פוליטית, מפלגתית או מדינית בתוך הצבא: איסור פעילות פוליטית : “במחנות הצבא ובמתקנים צבאיים אסורה כל פעילות הנושאת אופי מפלגתי או מדיני.” איסור התבטאויות : “חייל לא יתבטא בפומבי, בעל פה או בכתב, בכל שאלה מפלגתית.” איסור תעמולת בחירות : “אין לקיים תעמולת בחירות, בכתב או בעל פה, על כל צורותיה, ביחידות צה"ל ובמתקניו.” פ...