רשומות

מציג פוסטים מתאריך פברואר, 2024

הקיפאון הצבאי באוקראינה וברצועת עזה – דומה ושונה

להכרעה הצבאית יש שתי וריאציות: הכרעה בתחילת המערכה ואפילו לפני פתיחתה והכרעה מאוחרת בסיומה. כדי להכריע מערכה בראשיתה, נדרש לבססה על רעיון תחבולני לנטרול נכסים חיוניים ללחימת האויב, שאובדנם יהפוך את המשך לחימתו לחסרת תוחלת ולכן הוא עשוי להירתע ולהיכנע. להכרעה תחבולנית מהירה בפתיחת המערכה נחוצים יוזמה, יצירתיות, חשיבה מופשטת וזריזות מחשבתית ומבצעית ולכן, היא ככלל, נשקם של מעטים ממולחים, הנלחמים נגד רבים, שלא לדבר נגד חסרי צלם אדם וצלם יצור חי, שהופכים את המלחמה ממלכת אי הוודאות , לממלכת תוהו ובוהו שטנית . כדי לנצח בהכרעתו המאוחרת של האויב בסיום המערכה - כתוצאה מהשמדתם השיטתית של כל כוחותיו או מרביתם, נדרשת ככלל, כבלחימת הפלנקס, עדיפות מספרית-כמותית אבסולוטית ונכונות ומוכנות לנהל מלחמת דמים ארוכה. כדי להכריע את המערכה ברצועת עזה בראשיתה, היה על צה"ל להשתלט מיד עם פתיחתה על ציר פילדלפי – נכס חיוני לצבא הטרור של חמאס, על מנת לנתקו ממצרים ולהשלים בכך את כיתורו המלא ואת קיבועו של שדה הקרב; מתוך נטילת סיכון מחושב מוקדם: צבאי ומדיני , היה נכון לפתוח מיד עם ההשתלטות על הציר, פתחים למילוט אז

תא"ל חירם: מצוינות פיקודית מרטיטת לב בשדה קרב שטני

החלטה לירות על אזרחים היא דוגמה מובהקת להחלטה שמתנוסס מעליה דגל שחור, גם אם היא מתקבלת בשדה הקרב תחת לחץ כבד ביותר. שדה הקרב הוא ממלכת אי הוודאות בגלל שני גורמים ראשיים: בגלל אינסטינקט החיים הקמאי הטבוע באדם ובגלל יכולתו לבסס את התגובה הרפלקסיבית להגנת שרידותו בהגיית תחבולות שעשויות להפתיע לא רק את האויב, אלא גם אותו עצמו. האינסטינקט הקיומי והידיעה שאדם שהוכרע בהצמדת אקדח לרקתו יירתע וייכנע, מאפשרים להפעיל בשדה הקרב עקרונות וכללים תורתיים, שנועדו בין השאר למנוע מהפיכת שדה הקרב לבית מטבחיים. צלם האנוש – היכולת להפעיל שפוט מצפוני לאור ערכיו של המוסר האוניברסלי - הטבוע באדם, מאפשר למנוע בשדה הקרב אכזריות כמו זו שגילו הנאצים וגם אחרים. בגלל אופיו, "בשדה הקרב, שוגים כולם והמנצח הוא הצד ששוגה פחות"(תוקידידס, המאה ה- 5 לפנה"ס) וכן, החלטה שגויה (בגלל קבלתה על סמך מידע חלקי ואפילו סותר) המוצאת לפועל בזמן תגובה אפקטיבי להשגת המטרה, עדיפה על חוסר החלטה. החלטה, גם היא שגויה, מתמרנת את האויב להתייחס ולהגיב עליה ולא לפעול על פי תוכניתו - פרק זמן שינוצל לקבלת החלטה חדשה שתשיב לשוגה את

שתי האפשרויות הרעות לפירוק 'פלונטר רפיח' מחייבות העלאת אפשרות שלישית

 הרעיון שצה"ל ישמיד יותר מרבע כוחו הנותר של חמאס שמרוכז ברפיח העזתית, בעודה גדושה באזרחים הוא פסול; הן בגלל שיעור האבדות הגבוה שעלול להיגרם לכוחות צה"ל והן בגלל שיעור הנפגעים הגבוה שעלול להיגרם (גם אם אגבית) לאזרחים המצטופפים בה. גם הרעיון שישראל תמנע מהכחדת רבע מכוחו הצבאי של חמאס שנמצא ברפיח העזתית – כלומר תוותר על משימת צה"ל להשיג ברצועה ניצחון צבאי מובהק חד משמעי ובלתי ניתן לערעור ובמקום זה תסתפק בערבויות מצריות ואמריקניות לבידודו של חמאס מישראל ומהעולם, אף הוא פסול; אילו ארה"ב הייתה מממשת את הערבויות שנתנה לישראל, כדי שתסיג את כוחותיה מסיני אחרי מבצע קדש, הייתה נמנעת מלחמת ששת הימים. אילו מצרים הייתה מקיימת את הסכם השלום שלה עם ישראל ואחרי הינתקותה של ישראל מהרצועה היא הייתה אוטמת את גבולה בציר פילדלפי (כפי שטוענים שעשתה אולי בשנה וחצי האחרונות) לא הייתה נוצרת המפלצת החמאסית והיו נמנעים טבח ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. ישראל זקוקה לניצחון במלחמת חרבות ברזל כשם שהנשיא ביידן זקוק לניצחון בבחירות. את האינטרס המשותף הזה, על המדינאות הישראלית להפוך לאלתר, מנוף לה

קריאת האלוף בריק "להחליף מיד את הרמטכ"ל" היא טעות

כמי שטעה בהערכת יכולותיו ורמתו המקצועית של צבא היבשה על לוחמיו בסדיר ובמילואים, מצופה מהאלוף בריק שידקדק יותר בניתוחיו, בהערכותיו ובהמלצותיו ויבססם על עקרונות המלחמה וכלליה האוניברסאליים מצד אחד ועל ההכרה האינטימית שלו עם צה"ל, מצד שני. ברמה הטקטית, יחידות צה"ל הוכשרו למלחמה, כפי שלא הוכשרו לשום מלחמה קודמת. זו לא תהיה הפרזה לטעון שעל אף אתגרי לחימה מיוחדים במינם ומגבלות, שלא הושמו מעולם על שום צבא אחר של מדינה דמוקרטית, לחימת צה"ל ברמה הטקטית היא וירטואוזית. אין ספק, שלעומת קורת הרוח שגורמות הצלחותיו של הדרג הטקטי ורמתם המקצועית הגבוהה של מפקדיו ולוחמיו, הלחימה חסרת ההשראה ברמת המערכה, מאכזבת. המסקנה של האלוף בריק (כעולה מראיון עימו במרשתת) לפיה נחוץ להחליף את הרמטכ"ל בעיצומה של המלחמה, מצטיירת כחפוזה וספק אם היא מבוססת על ניתוח מקצועי מעמיק דיו. בלי קשר למגננה ולמחדל ה- 7 באוקטובר, במתקפה, מצטייר שהמרכיב המצביאותי בתפקוד הרמטכ"ל הלוי אכן טעון שפור, אך לעומת זאת, המרכיב המנהיגותי בתפקודו הוא מרשים מאד: הוא מצטייר כמופת לחוסן אישי ולאיתנות פיקודית שגם מקרינה על

לא יעלה על הדעת שכדי לזכות בבחירות ביידן ישליך לפח את ערכיה של ארה"ב

האפשרות שארה"ב תכיר במדינה פלשתינאית היא בלתי מתקבלת על הדעת; לא רק בגלל סרבנותם העקבית של הפלשתינאים להתפשר ולהשלים עם קיומה של מדינה יהודית, אלא בראש ובראשונה בגלל שמדובר בחברה חסרת צלם אנוש. הטבח הזוועתי שהם ביצעו ב- 7 באוקטובר חריג בהיקפו, אך לא בזוועותיו. זוועות דומות בהיקף קטן יותר ותדיר יותר הפלשתינאים מבצעים ביהודים ללא הפסקה למעלה ממאה שנה. למרבה הפלצות, מאז האינתיפאדה השנייה התגלה שהפלשתינאים הם גם חסרי צלם יצור חי – כלומר חסרי אינסטינקטים מכוננים של הגנה על הקיום העצמי ושל הגנת הורה על צאצאיו, שטבועים ביצורים חיים. מקימיה של ארה"ב ראו עצמם כבני ישראל שיצאו ממצרים ולכן הפכו את החרות העברית לאתוס הלאומי שלהם ואת עשרת הדברות ואת המוסר המקדש את החיים שממנו הן נגזרו, לערכיה של ארה"ב שטבועים בשניים מסמליה הלאומיים המובהקים: פעמון החרות בפילדלפיה ופסל משה אוחז בלוחות הברית, בבית המשפט העליון. נוכח זאת, להכיר בעצמאותו של מי שמקדש את המוות והופך את עצמו, ילדיו ובני משפחתו לפצצות אדם ולמגינים אנושיים (זוועה שגם הנאצים לא ביצעו) היא השלכה לפח של ערכי המדינה האמריקנית - מ

מצוינות טקטית וטכנולוגית אינה תחליף למצוינות פיקודית בדרג האופרטיבי והאסטרטגי

הכרעה בהתקפה משמעה השגת עליונות מבצעית אבסולוטית, שכמו הכרעה במאזניים, איננה ניתנת יותר לשינוי, שהופכת את לחימת המגן לחסרת תוחלת ולכן, צפוי שיירתע, ייכנע ויובס; והיה ולא יירתע וייכנע בתנאי התוקף שהכריעו, הוא יובס בהשמדה שיטתית של כוחותיו, כשהמכריע נהנה מעליונותו המבצעית, שהושגה בפתיחת המערכה ושהולכת ומתעצמת ככל שהמערכה נמשכת. אמנות המלחמה היא אמנות זיהוי מרכז הכובד והנכסים החיוניים של המגן ואמנות זיהוי תורפות קיימות בהגנתם ובמידה ואינן קיימות, לגרום לאויב לייצרן באמצעות הונאה, הטעיה והפתעה. ניהול המלחמה הוא אמנות עיתוי הפעלת בזק של מאמץ ראשי לעבר תורפה במרכז הכובד או באחד מנכסיו החיוניים של המגן, כדי לנטרלה ועקב כך להכריעו בפתיחת המערכה ואם אפשר, עוד לפני פתיחתה. לאור דוקטרינות לחימה, פו"ש והכשרת מפקדים של הצבא הגרמני, שהוטמעו בכוח המגן העברי כבר בבית הספר הראשון למפקדים של הקיבוץ החשאי בתל יוסף  (1924-26) ובהמשך בהגנה ובצה"ל, הצורך בהכרעת האויב בפתיחת כל מערכה, היה נר לרגלי מפקדי צה"ל מתש"ח ועד למבצע של"ג. בתש"ח, במבצע דני - יוני 48 – המבצע ההתקפי האופר

משימתה 'הבוערת' של ישראל היא השבת זהותה המולדת: 'מדינה יהודית ודמוקרטית'

 דר' חנן שי 12 מאי 2023 תקציר 'הרפורמה' ו'המחאה' חשפו את היקף הפשטתה של ישראל מזהותה המולדת, 'מדינה יהודית (תרבותית -ערכית) ודמוקרטית, במטרה לשנותה ל'ליברלית' (אירופית), ל'שמרנית אמריקנית' או 'ליהודית דתית'. מאמצי הסבת זהותה של המדינה, מהם אנטי דמוקרטיים המנוגדים לחוק, חוללו בישראל אנדרלמוסיה ערכית שנזקיה הבולטים ביותר הם: אובדן המשילות המדינתית, אובדן יכולת ההכרעה הצבאית ובעיקר, התפוררותה של הלכידות החברתית, שהיא המקור הראשי לחוסנה הלאומי של ישראל. השבת זהותה המולדת של ישראל - מותאמת לתקופה ואתגריה - ע"י 'העמדת' רשויות המדינה, מוסדותיה ואזרחיה, על 'עמוד ערכי ומורשתי' משותף, צריך להיות הנושא 'הבוער' ביותר בסדר היום הישראלי. זהותה של הדמוקרטיה הישראלית מקימי המדינה היו ערים לתורפות הדמוקרטיה 'המערבית' ולכן היא עוצבה כ'דמוקרטיה יהודית': 'דמוקרטית', משום שהשלטון מאורגן ומתנהל בה לאור עקרונות וכללי ההתנהלות של הדמוקרטיה המערבית שיש לה חסרון בולט; היא חסרת מוסר אינהרנטי לבחינה ערכית של התנהל

פירוקו המיידי של הפלונטר ההומניטרי ברפיח הוא בידי ארה"ב

https://www.inn.co.il/flashes/976855 13/02/2024 האשמת ישראל ע"י הנשיא ביידן באחריות להרג אזרחים ואלפי ילדים ברצועת עזה, היא עדות להתממשות דברי הנביא על האומרים לרע טוב ולטוב רע . את שגשוגה וחוסנה הפנימי ואת הפיכתה למעצמה עולמית ארה"ב חייבת לערכים המוסריים המדינתיים התנ"כיים שלה. ממחויבות לערכים אלה היא התגייסה מאז המאה ה - 19 לחסל איומים שקמו בעולם, הן עליה עצמה והן על שלום האנושות. במאה ה- 19 היא התגייסה לחיסול הפירטיות הברברית בים התיכון; במאה ה- 20, במלחמת העולם הראשונה היא התגייסה לחיסול מדיניות הדם וברזל המיליטנטית של גרמניה, במלחמת העולם השנייה לחיסול הנאציזם ובמלחמה הקרה, לחיסול עריצות הקומוניזם. מול איום אחד שצמח כפרא במאה העשרים היא נשארה שוות נפש והפכה אותו לטריוויאלי: הזוועה הפלשתינאית של אובדן צלם אנוש בהפעלת טרור חסר עכבות אנושיות מתחילת המאה ועד לאינטיפאדה הראשונה וזוועת אובדן צלם יצור חי והפיכת הטרוריסטים הפלשתינאים עצמם, ילדיהם ואזרחיהם לפצצות אדם ולמגינים אנושיים, מהאינטיפאדה השנייה ואילך. באובדן צלם יצור חי הטרור הפלשתינאי הפך את שדה הקרב ממלכת אי הוודא

בסוגיית רפיח נדר שת הכרעה מוסרית של הנשיא ביידן

 12/02/2024 הנשיא ביידן תמך בהחלטת ישראל להשמיד את חמאס מיד עם פרסום פרטיו הראשונים של הטבח שהוא ביצע ב- 7 באוקטובר בגלל אובדן צלם אנוש. אובדן צלם אנוש איננו תופעה חדשה אצל הפלשתינאים; הם אבדו אותו באין סוף של התקפות טרור חסר עכבות אנושיות שביצעו כנגד אזרחים יהודים שהבולטים בהם היו מעשי הזוועה שביצעו ביהודי ירושלים, חברון, מוצא, יפו, צפת וטבריה במאורעות תר"פ/א ותרפ"ט, בנערי ה-ל"ה ב-תש"ח, בפיצוץ אוטובוסים מלאי נוסעים באינטיפאדה השנייה ובזוועה שחמאס ביצע בליל סדר תשס"ב בנתניה. הכחדתם התנ"כית של מחבלי חמאס והנהגתם חיונית משום שבהפיכת עצמם, ילדיהם ואזרחי רצועת עזה לפצצות אדם ולמגינים אנושיים, הם אבדו בנוסף לצלם האדם גם את צלם הקיום וההורות הטבוע בכל יצור חי ודרדרו את הרוע האנושי לשפל נמוך יותר מזה של הנאצים. הנאצים לא הפכו את ילדיהם ובני משפחותיהם לפצצות אדם ולמגינים אנושיים וגם לא הדור שנענש במבול ובחורבן סדום ועמורה – סמלי הרשע האנושי בתרבות המערבית. בזוועה הזו חמאס הפך את עקרונות המלחמה וחוקיה שמותאמים לבעלי אינסטינקט קיומי , לבלתי רלוונטיים ולכן המלחמה נהפ

לנצל את ההפוגה להפיכת 'חרבות ברזל' ממבצע למערכה

מהקריאות הרמות על הכוונה לחסל את שלטון חמאס ברצועה ולהשמיד את יכולות הלחימה שלו היה מצופה מצה"ל שיצא למתקפה אופרטיבית רבתי למיטוט מהיר של מערכת ההגנה האופרטיבית של חמאס, כהכנה להשמדה שיטתית של כוחותיו. בפועל, 'חרבות ברזל' מתנהל מיומו הראשון כמבצע מוגבל להשמדת חמאס בצפון רצועת עזה. בהתחילו בהשמדה שיטתית של אחד ממרכיבי מערכת ההגנה העזתית, צה"ל דילג על השלב הפותח במתקפה אופרטיבית – השבתת מערכת ההגנה היריבה ע"י פירוקה לגורמיה ושלילת יכולתם לפעול בהדדיות; כשמערכת ההגנה היריבה היא אוסף אקראי של אברים קרועים ומנותקי קשר מערכתי, אפשר שהמגן ייכנע גם ללא השמדה שיטתית של כוחותיו; אם הוא לא ייכנע, כוחותיו יושמדו ע"י התוקף שכוחותיו נהנים לא רק מעדיפות מספרית, אלא גם מהפעלתם כמערכת לחימה מסונכרנת. הדיביזיה המצרית שהגנה ב- 67 על מעבר אום כתף במתחם שנועד לשחוק את חיילי צה"ל עד דק, הוכרעה ונכנעה גם בלי השמדה מאסיבית של מרכיביה, כתוצאה מתקיפתם הסימולטנית של כל אחד ממרכיביה. תקיפתם בו זמנית גרמה לכל מרכיב להתמקד בהגנת עצמו ולשלילת יכולת מרכיביה לחולל עוצמת לחימה סינרגטית

להביס את חמאס במדיניות של החכר - השאל

השנה החדשה נפתחה בשני מטחים: מטח רקטות לעבר אזרחי מרכז ישראל ומטח חדשותי קורע לב ברשת הבי.בי.סי. על מצבם של אזרחי הרצועה – קורבנות אכזריותה של ישראל, כמשתמע מהדיווחים. המטח הראשון מעיד שכדי לחיות בביטחון, ישראל איננה יכולה לוותר על טיהורה המוחלט של הרצועה מאלפי מחבליה וחשוב מכך, מאלפי מנהרותיה ופיריה; המטח השני, התקשורתי, שתולה את הצלת אזרחי הרצועה בהפסקת לחימתו של צה"ל, מעיד שמבחינת הרדיו הבריטי, חיי אזרחי הרצועה, קודמים לחיי אזרחי ישראל – גרסה אנטישמית - חדשה ישנה של "הכו ביהודים כדי להציל את רוסיה". כשהאפיפיור קורא לישראל להפסיק להפעיל טרור נגד טרור, כלומר להגיש לטרור הפלשתינאי את הלחי השנייה ולמסור לו את הכותונת, אחרי שגזל ממנה את מעילה – חיי 1400 הנטבחים בנגב המערבי, הדבר אינו מפתיע. הוא מחויב למוסר הברית החדשה שנועד להפוך את האדם למלאך שמיימי טהור צחור כנפיים. ישראל, בריטניה וארה"ב, מחויבות לערכים אחרים, הומניסטיים באמת. אלו ערכי נביאי הברית הישנה, שבשאלה על חייך וחייו, חיי מי קודמים, פוסקים נחרצות: חייך! וזאת, כנגזר מהציווי 'ואהבת לרעך כמוך" - אך לא

כדי להציג תוכנית ל'יום שאחרי' יש לממש תחילה תוכנית ליום שלפניו

 כפי שנכתב בפוסט קודם ('חמאס שיפד את ישראל והעולם התרבותי על קרני דילמה מוסרית', 27 דצמבר, 23) הגילוי כי רצועת עזה מרושתת לאורכה, לרוחבה ולעומקה באלפי קילומטרים של מנהרות ופירים, הוא גורם משפיע מבצעית שובר שוויון, שהפך את המלחמה ברצועת עזה לשונה לחלוטין מהמלחמה שישראל יצאה אליה. עזיבת הרצועה ללא טיהורה ממנהרותיה - גם אם מחבלי חמאס יחוסלו עד האחרון שבהם - תמנע מישראל חיים בביטחון ואת יכולת שיקומו של המערך היישובי במערב הנגב. מאחר והמנהור נבנה מתחת למרחבים הבנויים של הרצועה, חשיפתה השיטתית של הרצועה ממבנים, לשם חשיפת המנהור שנבנה מתחתם, היא בלתי נמנעת. חשיפת הפירים והמנהור הבלתי נדלים, מתבצעת תוך לחימה במחבליו הבלתי נדלים של חמאס שמסתתרים אחרי "מגיניהם האנושיים". הרצון לצמצם את מספר הנפגעים בקרב חיילי צה"ל ובקרב "המגינים האנושיים", מאריך את הלחימה, גובה מחיר כבד בחיי לוחמי צה"ל והאזרחים ומשחק לידי חמאס שמצליח לממש את תוכניתו השטנית במלואה. להבסת השטן יש פתרון אחד שהוסבר בפרוט בפוסט הקודם: פינוי מהיר ופשוט לוגיסטית, של האזרחים משדה הקרב לראש גשר הומני

חמאס שיפד את ישראל והעולם התרבותי על קרני דילמה מוסרית שהכרחי להיחלץ ממנה

 הודעת רמטכ"ל צה"ל על התארכות הלחימה ברצועה, ללא קביעת מועד מוערך לסיומה היא תוצאה מובהקת של הגילוי כי רצועת עזה מרושתת לאורכה, לרוחבה ולעומקה באלפי קילומטרים של מנהרות ופירים. חשיפת המנהור והאמל"ח הטמון בו וחיסול מחבלי חמאס הם תנאי לסיום המלחמה וליציאת צה"ל מהרצועה; עזיבת הרצועה ללא טיהורה ממנהרותיה וממחבליה תמנע מישראל חיים בביטחון ואת יכולת שיקומו של המערך היישובי במערב הנגב, שנהרס במתקפה הברברית של חמאס ב- 7 באוקטובר. מאחר והמנהור נבנה מתחת למרחבים הבנויים של הרצועה, חשיפתה השיטתית של הרצועה ממבנים, כדי לחשוף את המנהור ולצמצם את הפגיעות בלוחמי צה"ל, היא בלתי נמנעת. מלבד מספרם הבלתי נדלה של המנהרות והפירים, שני הגורמים הראשיים להארכת המלחמה הם: 1. נוכחותם של אזרחים במרחבי הלחימה בהם צה"ל פועל. 2. הפיכת ההספקה ההומניטרית, המוכנסת לרצועה לטובת אזרחיה, למקור להזנת ולתדלוק מכונת המלחמה החמאסית. משוחרר ממחויבות לחוקי המלחמה ולמוסר האוניברסאלי, חמאס שיפד את ישראל ואת העולם החרד לגורל אזרחי הרצועה, על קרני דילמה מוסרית: 1. להביא על אזרחי הרצועה כליה מהירה מאש

על מצרים להקים ראש גשר הומניטרי בתחומה

 מהתמשכות המערכה ומהכמויות הבלתי נדלות של מנהרות הנחשפות ברצועת עזה עולות שלוש מסקנות ראשיות: 1. לישראל אין מושג אמיתי על היקף המנהור שנבנה ברצועה ועל הטמון בו והוא מבחינתה "חידה בתוך תעלומה עטופה באניגמה ". 2. האיום הראשי על ישראל הם לא מחבלי חמאס, אלא שאול התחתיות שנבנתה תחתיה, שמזכירה תיאורים תנ"כיים: ”לָכֵן הִרְחִיבָה שְאוֹל נַפְשָהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק...” (ישעיהו ה', יד); ”אֲשֶׁר הִרְחִיב כִשְאוֹל נַפְשוֹ, וְהוּא כַמָוֶׁת וְלאֹ יִשְבָע” (חבקוק ב', ה). 3. גם אם חמאס יושמד עד אחרון מחבליו ומנהיגיו, ישראל לא תוכל להתקיים בביטחון, כשבגבולה מנהור שהיקפו, פריסתו והטמון בו אינם ידועים; חיוני להניח שהמנהור הזה ינוצל ע"י גורמי טרור ומדינות עוינות לישראל כדי לפגוע בה, בין אם צה"ל ישהה ברצועה ובין אם ייצא ממנה. חשיפת המנהור ע"י כוחות צה"ל, נעשה עקב בצד אגודל, הן משום שלמגן החפור והמוסתר, יש תמיד יתרון מבצעי על התוקף, שהוא גלוי וחשוף והן כדי להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים . מסיבות אלה טיהורה של הרצועה ממחבלי החמאס וממתקניהם דומה לריקון מימי