שַׁי חוֹשֵׁב שֶׁ...

שלושת פרקיו של תחקיר מלחמה, כמו כל אירוע מבצעי אחר, הם: א. שיחזור של תמונת האירועים ב. ניתוח של תמונת האירועים לאור עקרונות המלחמה, כלליה וחוקיה ג. העלאת מסקנות, לקחים והמלצות שחזורה של תמונת האירועים הוא אתגר בכל אירוע מבצעי, בעיקר מפתיע מבחינתו של המתחקר. תמונת אירועי שני המבצעים לכיבוש החרמון הישראלי ב-1973 התבהרה לדוגמה לראשונה רק אחרי למעלה מעשר שנים. בכל מלחמות ישראל נותרו אירועים מבצעיים לא מעטים בלתי מפוענחים. שחזורו של אסון ה-7 באוקטובר מסובך במיוחד, משום שהוא לא נוהל כמלחמה, אלא כאוסף גדול של מעשי פשע וקרבות טקטיים שנוהלו על ידי לוחמים בודדים ויחידות מאולתרות שנוצרו "מניה וביה" תוך כדי לחימה, בחירוף נפש של לוחמים ומפקדים כאחד. חרף זאת, הצלחתו של צה"ל להכין, בזמן קצר יחסית ותוך כדי לחימה שעדיין נמשכת, תמונה מלאה, גם אם לא שלמה, של אירועי ה-7 באוקטובר, ראויה להערכה. אולם, מכיוון שממצאיו לא לוו בהגשת חלקי תחקיר המלחמה שלשמם הוא נערך – פרקי הניתוח, המסקנות, הלקחים וההמלצות, הצלחתו של צה"ל למלא גם את המשימה הזאת היא חלקית. את החלקים החסרים בתחקירי המלחמה בדרגים...

לטענה שפינויים של אזרחי הרצועה הוא "עונש גירוש חסר פרופורציה על תמיכה בטרור" (תומר פרסיקו, "ישראל היום", 19 בפברואר 2025) אין כל בסיס עובדתי. לא ידוע על הצהרה של ממשלת ישראל או הממשל האמריקני לפיה פינוי הרצועה נועד כעונש לתושביה על תמיכתם בחמאס. פינוייה מתחייב מהצורך לכבוש אותה צבאית ולטהרה ולשקמה ממנגנוני חמאס המדיניים והצבאיים, ממנהרותיו ומאמצעי הלחימה הבלתי נדלים שנצברו בה. בשונה מסדום, כאשר ארצות הברית אישרה לישראל להסיר את הזוועה שנוצרה ברצועה במערכה צבאית, לא קם בממשלים האמריקני וגם לא הישראלי הומניסט שיעלה את השאלה המצפונית "האף תספה צדיק עם רשע?". אילו שאלה זו הייתה עולה, ייתכן שארצות הברית הייתה מתנה את אישורה לטיהורה הצבאי של הרצועה בקריאה מוקדמת לאזרחים הגרים בה לנוס על נפשם, וכלוט ומשפחתו להגיע למקלט הומניטרי בטוח שארצות הברית, מתוך דאגה הומניטרית כנה לאזרחי הרצועה וללוחמי צה"ל, הייתה מקימה מחוץ לגבולות הרצועה. אילו המקלט היה מוקם, היו נמנעים בוודאות גבוהה: 1. הפגיעה האגבית הגבוהה באזרחי הרצועה שחמאס מפעיל כמגיניו האנושיים. 2. הפגיעה הגבוה...

אם חשיבתם של ניוטון וגלילאו סללה את הדרך לעיצוב המדע המודרני, הרי שחשיבתם של מקיאבלי והרומנטיקנים האירופים של המאה ה-18 עיצבה את החברה והפוליטיקה המודרנית, בייחוד את היחסים הבינלאומיים. מקיאבלי ניתק את הפוליטיקה מהאתיקה, והרומנטיקנים ניתקו אותה מהאמת. כהגדרתו של ישעיהו ברלין, הם ניתקו אותה לא רק מהאתיקה ו"מאמת אובייקטיבית או מוחלטת, אלא גם מאמת יחסית וסובייקטיבית – אמת ותוקף באשר הן – עם תוצאות עצומות שלא ישוערו". אכן, ללא יושר ואתיקה לא ייתכן צדק. ואכן, המניעים שעיצבו את הפוליטיקה עד מלחמת העולם השנייה היו ריבונות, בעולם הדו-קוטבי שלאחריה השתייכות לאחד משני הגושים, ומאז קריסת הקומוניזם – זכויות אדם. ואולם, מאחר וזכויות האדם אינן נתמכות במערכת מוסרית סדורה של חובות האדם, ההקפדה על מימוש זכויות ללא איזון עם הקפדה על מילוי חובות, מחזקת את חוסר הצדק. טראמפ מניע את הפוליטיקה בדרישה לצדק המבוסס על היצמדות לעובדות היסטוריות ולאורן שפיטה אתית-מוסרית של המציאות. טענתו לפנמה היא שתעלת פנמה נבנתה בהשקעות אמריקניות ולכן לא צודק שהתעלה שממוקמת על סף דלתה של ארה"ב תנוהל על ידי יריבתה...

 בפסגה הכלל-ערבית שהתקיימה בבלודאן שבסוריה ב-1937, נציגי העולם הערבי דחו את תוכנית החלוקה של ועדת פיל. בכך, הם גזרו על יהדות אירופה להיכלא בכלא הנאצי. בוועידת לוזאן שבשוויץ ב-1949, הערבים סרבו להצעת ישראל לסיים את המלחמה בשלום. ההצעה התבססה על הסכמה ישראלית לקלוט בתחומה 100,000 פליטים, ובתמורה, על הסכמה ערבית לקבל את רעיון החלוקה. בדחיית הצעת ישראל, מדינות ערב גזרו גורל אכזר על הפליטים שהתרכזו ברצועת עזה. הם נחטפו על ידי מצרים והליגה הערבית כבני ערובה עד להשבתם לבתיהם, כלומר ערובה לחיסולה של ישראל, ונאלצו לחיות בתנאים מחפירים. רצועת עזה הפכה לכלא החטופים הגדול ביותר בעולם למשך 77 שנים. תנאי העבדות בכלא הפליטים החטופים הוכתבו על ידי הליגה הערבית. הסוהרים היו, בתחילה, מצרים, ובהמשך חמאס. חמאס הפך את הפליטים החטופים למגיניו האנושיים ואת הרצועה, החרוצה במנהרות טרור, לבלתי ראויה למגורי אדם. את בשורת הרעיון להסרת החרפה המוסרית ארוכת השנים הזאת הביא הנשיא טראמפ. את המכשולים ליישומו, בטענה ש"הרעיון איננו רציני ולא ישים", עורמת בישראל לפי התקשורת, התקשורת עצמה ופקידות משפטית וצבאית. א...

 כַּלֶּקַח הראשי מאסון ה-7 באוקטובר והמלחמה הארוכה בתולדות ישראל שאחריו, מתבקש שהרמטכ"ל הנכנס יודיע עם קבלת התפקיד על משימתו להשיב לצה"ל את זהותו המולדת ששונתה בתחילת המאה: להוות צבא הכרעה שמנצח את אויביו מהר וככל האפשר "בזול" וכבמאה הקודמת, מספק לדרג המדיני הישגים אופרטיביים צבאיים שמאפשרים לכפות על האויב המובס והמוכנע לסיים מערכה ומלחמה בתנאים מוכתבים ע"י הצד הישראלי המנצח . כנגזר ממשימתו מתבקש שהרמטכ"ל יודיע עם כניסתו לתפקיד - בלי לחרוג מסמכויותיו - על שורה של שינויים שבכוונתו לבצע על מנת לממשה. דוגמה לשינויים מוצעים: משמעת : א.  לבוש : מחוץ למבנה, חייל/ת (בכל דרגה ותפקיד) יחבוש/תחבוש תמיד כומתה/כובע עבודה על ראשו/ראשה. ב.  אכיפה : ימונה רס"ר משמעת ראשי – יועץ הרמטכ"ל לאכיפת המשמעת הצבאית המחייבת על פי חוקי צה"ל. ג.  ביטחון שדה : ימונה יועץ הרמטכ"ל לאכיפת משמעת ביטחון השדה המחייבת על פי חוקי צה"ל. כוננות צה"ל למלחמה : א.  הערכת האויב : הערכת האויב תתייחס בכל הדרגים אך ורק על דיווחי המודיעי ן על יכולותיו ועל הערכת אג"ם ...

שיקום צה"ל והסבתו מחדש לצבא מכריע , מחייב שהחלפת הרמטכ"ל תהיה מלווה בשיקום יכולותיו המקצועיות של המטכ"ל - שיקום שלא יכול להתבצע אך ורק על ידי החלפתם של בעלי תפקידים. המפתח לשיקום המטכ"ל הוא החזרתה של פונקציית ראש אג"ם. היא בוטלה בתקופת הסבתו של צה"ל לצבא מרתיע , שברוח עידן "קץ ההיסטוריה" נועד לסיים מלחמה ב-WIN-WIN בלי ניצחון צבאי חרוץ. ראש אג"ם – ראש אגף מטה כללי (במקור אמ"כ) הוא פונקציית מטה שקיימת בצבאות שבגלל נחיתות כמותית, נועדו לנצח את אויביהם הודות לעליונות איכותית. מה שמחולל עליונות איכותית הוא היכולת להפיק בכל דרג ובפרט בדרגים האופרטיבי והאסטרטגי עוצמת לחימה סינרגטית גבוהה ממשאבים מוגבלים בכמותם וזאת, כתוצאה מביסוס הלחימה על תחבולה מכריעה ועל מיצוי מיטבי של משאבים מאוזנים בהרכבם, שמתוך ראיה כולית מופעלים בתאום גבוה. אג"ם הוא גורם המטה בכל מפקדה שנועד לתרגם את תחבולת המפקד לתוכניות ולפקודות מבצע איכותיות, ובניהול הלחימה, להבטיח את יישומן ברמת תיאום גבוהה ככל האפשר. כמתכלל צה"ל, תפקידיו הראשיים של ראש אג"ם במטכ...