שַׁי חוֹשֵׁב שֶׁ...

בן גוריון היה מודע לתורפתה הראשית של הדמוקרטיה הליברלית המערבית: הכחשת קיומה של אמת אובייקטיבית וטענה ש"האמת" היא יחסית, שום עמדה היא לא אמיתית אלא סובייקטיבית ובגרסתה הפוסט מודרנית, נרטיבית – סיפרית שמשוחררת לחלוטין מכבלי הנמקה הגיונית כלשהיא.    בגלל הדגל השחור המתנוסס מעליה, המילה דמוקרטיה לא מוזכרת במגילת העצמאות וכדי להגן על ישראל מתורפת הדמוקרטיה נכללו במגילת העצמאות ערכי מוסר האמת (האובייקטיבית) של נביאי ישראל.  לימים, חוקי יסוד "המשפט" ו"כבוד האדם וחרותו" הקנו לחומת המגן המוסרית של ישראל תוקף של חוקה. ממחויבות לאמת, ב-47, בן גוריון התעלם מ"הערכות סובייקטיביות" לפיהן מדינות ערב לא מתכוונות לתקוף את ישראל; בקדש, כשאורי בן ארי, קצין מצטיין ומעמד לרמטכ"ל העלים עין מהאמת, בן גוריון סילקו מצה"ל; ב-63, כשראש אמ"ן "העריך" שמנהיגי ערב אינם מתכוונים לפתוח במלחמה, בן גוריון תקף אותו בחמת זעם. בגלל התעקשות לחשיפת האמת ב"פרשה", בן גוריון פרש.    למרות שהולעטה ב"הערכות" שהערבים מורתעים, ממחויבות לאמת כהוויית

 יש לקוות שהשליח הוכשטיין והמדינאות הישראלית עושים כמיטב יכולתם להשגת הסדרה שתספק את צורכי הביטחון של ישראל, אך בחשיבה מפוכחת יש להניח שהתקווה עשויה להתממש רק בחלקה.  הסיבה לכך היא פשוטה: בידי ישראל אין הישגים אופרטיביים צבאיים מכריעים, ברי המרה להישגים אסטרטגיים מדיניים מכריעים שייעודם להרחיק ככל האפשר את סבב הלחימה הבא וכאשר הוא יתחדש, להעניק לצה"ל תנאי פתיחה מבצעיים טובים.  ב-1982, עם שלל הישגים צבאיים אופרטיביים מכריעים שכלל השתלטות על כביש ביירות דמשק, ניתוקה הפיזי של סוריה מלבנון, הפשטתה של סוריה מהגנת הנ"מ שלה והשגת שליטה צבאית ישראלית בביירות, ישראל הייתה יכולה לתבוע את סילוקו של צבא אשף מלבנון והוא סולק. בתמורה להחזרת סיני, ישראל השיגה בתום מבצע קדש הסדר שפירז את חצי האי מכוחות צבא והרחיק את הצבא המצרי מערבה לתעלה, 300 ק"מ מגבולה הדרומי. כמו ב-2006, גם במלחמת לבנון השלישית, הדרג המדיני בישראל מתייצב לדיוני ההסדרה בידיים ריקות מהישגים אופרטיביים צבאיים.  ה"מכות הקשות והכואבות" בירי-מנגד שצה"ל מנחית על חיזבאללה כשנה ופירורי הישגיו הקרקעיים הטקטיים ב

הוצאת צווי המעצר נגד מנהיגי ישראל היא עדות חותכת נוספת לתהום הערכית ששוררת בין הליברליזם המערבי המודרני לליברליזם המקורי העברי שקדם לו ב-4000 שנה. ערכיו של הליברליזם העברי הם ערכיה של הדמוקרטיה הישראלית שקבועים במגילת העצמאות ובחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.  ההבדלים המהותיים בין שתי התרבויות הליברליות, שהביאו לעולם את בשורת שחרורו של האדם מעריצות, הם אלה: 1. בעוד שהליברליזם העברי מניח שקיימת אמת אובייקטיבית אחת שעל האדם להתאמץ לגלותה ולהבינה, "האמת" בליברליזם המערבי (לא במדע) היא " יחסית " ובגרסתה הפוסט מודרנית, " נרטיבית " - סיפרית.  2. בעוד שהליברליזם העברי מכיר בעובדת היבראו של האדם חסר רסנים מולדים לאיזון הרציה, היצר והיצירה ולכן, כדי ליצור צדק חברתי, הוא מציידו במוסר של אחריות לנשיאה בחובות להגבלת דחפיו וסיפוקיו, הליברליזם המערבי מניח שהאדם הוא "טוב"; כפיצוי על שלילת זכויותיו של "הפרא האצילי" (האדם המלקט) צאצאיו מפוטמים בזכויות אדם , שהן בלתי מאוזנות במוסר סדור של חובות האדם . עדות לכך מספק החוקר תומר פרסיקו בספרו החדש "ל

  תקציר צה"ל תוקצב ונבנה למלחמה המתנהלת מאז ה-7 באוקטובר לאור תר"ש (תוכנית רב שנתית) "תנופה". נוכח כשליו החמורים במלחמה נכון לבסס את תקציב הביטחון החדש על תוכנית רב שנתית חדשה שתעוצב לאור לקחיה הראשיים של המלחמה; הלקחים טרם הופקו בגלל ההשתהות בהקמתה של וועדת החקירה ובלית ברירה יש לבסס את התקציב בעיקר על הלקח הראשי של "וועדת שומרון" מ-2007.    המאמר בתקשורת פורסם לאחרונה ש"לוועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכח" אושר להתוודע לתוכניותיו המבצעיות של צה"ל, צעד שהוא ללא ספק הכרחי לגיבוש גובה התקציב שיועמד לרשות צה"ל. אולם, אליה וקוץ בה; ניתן להניח בוודאות גבוהה שהתוכניות שיוצגו לוועדה אינן שונות מ"תוכניות ההגנה" שבגללן צה"ל הובס ב-7 באוקטובר ו"מהתוכניות ההתקפיות" שבגללן ישראל נקלעה למלחמת התשה שהיא איננה שולטת בעצימותה, במשכה ובעיתוי סיומה.  הסיבה הראשית לכישלונות צה"ל ב-2023-4 (כמו ב-2006 וב-2014) היא הסבתו של צה"ל ב-2004 מצבא שנועד לנצח במלחמה באמצעות הכרעתו המהירה של האויב, לצבא שונה בתכלית; צבא שנו

היוזמה למנוע הפתעות אסטרטגיות עתידיות, באמצעות הקמת גוף היפכא מסתברא מודיעני שיפעל לצד הדרג המדיני מבוססת על לקח מוטעה לפיו הגורם לאסון ה-7 באוקטובר הוא המודיעין שנכשל במסירת התרעה מוקדמת. חיוני על כן להדגיש שאסון ה-7 באוקטובר לא נגרם בגלל כשלון המודיעין למסור התרעה , אלא בגלל, שכמו ב-73, הדרג הפיקודי בצה"ל לא נערך, כנדרש ממנו מקצועית, למנוע הכרעה במקרה של כישלון המודיעין לספק התרעה . מחויבותו המקצועית של הדרג הפיקודי להיערך בקביעות למניעת הכרעה גם במקרה של הפתעה בלתי נמנעת נגזרת ממדיניות ההגנה הלאומית של ישראל ומהנחות היסוד הראשיות שלה שהן אלה: 1. האויב עשוי לפתוח בסבבי מלחמה נוספים בכל עת.  2. לעולם אין להעריך את כוונות האויב ומצבו התודעתי ובכלל זה אין לקבוע את מידת ה"מורתעות" שלו.  3. קו המגע בקרב הגנה לעולם יכול להיפרץ; כדי למנוע הכרעה ותבוסה על המגן להיערך להכלת האויב הפורץ בשטחיו עד להשמדתו בהתקפת נגד.  4. לעולם הצד המגן עלול להיות מופתע מעיתויה או ממקומה של המתקפה או משניהם גם יחד; עליו לנצל את משאביו הנתונים כדי להיערך מראש למניעת הכרעתו חרף ההפתעה