שַׁי חוֹשֵׁב שֶׁ...

אפשר להניח שכמו וועדות החקירה שהוקמו ב-2007 בעקבות כשלון צה"ל לנצח את חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה, גם וועדת החקירה שתוקם לחקר המלחמה המתנהלת תגיע למסקנה, ששורשי כישלונותיו החוזרים ונשנים של צה"ל הם בשני אירועים קטסטרופליים שהתרחשו בו בשלהי שנות התשעים של המאה הקודמת: 1.       החלפת דוקטרינת ההכרעה האנליטית רציונלית המקורית של צה"ל בדוקטרינה מיסטית פאגנית שמתיימרת לשנות את רצונו של האויב להמשיך ולהילחם באמצעות הוגעתו הממושכת בירי מנגד, בלי להביסו על ידי כיבוש שטחיו והשמדת יכולות הלחימה שלו;   2.       חיסול פו"ם ברק, פרויקט מיוחד שנועד להטמיע במפקדי צה"ל את הידע באמנות המלחמה ההכרחי למילוי תפקידי מצביאות; הראשון בהם הוא, בתנאיה של מדינת ישראל, הכרעה מהירה וככל האפשר ב"זול" של האויב. פרויקט ברק הוקם כלקח ראשי ממלחמת יום הכיפורים ומבצע של"ג לשם מילוי ייעוד: להפוך את בוגריו, באמצעות השכלה מקצועית ייחודית, ל"מוח הצבא" ועקב כך למי שיאפשרו, כלקח ממלחמת יום הכיפורים, למנוע את הכרעתה של מדינת ישראל והיה והיא תשוב ותופתע כב-73 וכל...

                                      מאת ד"ר חנן שי ופרופ' אודי מנור מיד עם תחילת המלחמה, פנה הנשיא הרצוג ליהודי העולם בהסבירו כי "ישראל אולי נלחמת על האדמה, אבל היא נלחמת בקרב של העולם המתורבת כולו", וכי ישראל והעם היהודי "נחושים לעמוד בפני הרשע הזה". חלפו כמה חודשים, ומה שהכיר היטב כבר אבי-אביו של הנשיא הרצוג – הפניית העורף של אותו "עולם מתורבת" לעם היהודי, קיבל פנים חדשות-ישנות, מצמררות מאי פעם. מלחמתה הצודקת של ישראל – צודקת לכל הפחות בעיניה ובעיני כמה צדיקים בסדום-גלובלית – עלתה לדיון במוסד הידוע בציבור בשם "בית הדין של האג ".  בתגובה אמר הנשיא הרצוג, כי  עצם הדיון בבית הדין בהאג, בערב יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, על השאלה האם מדינת ישראל, הדמוקרטית, המוסרית, האחראית, שקמה מאפר השואה מבצעת רצח עם - הוא בגדר עלילת דם שמהווה חתירה תחת הערכים אשר על בסיסם בדיוק הוקם בית הדין בהאג. [...] יש משהו מטלטל בלראות איך תופעת ה'פוסט-אמת' חלחלה למוסדות החשובים ביותר".  בהמשך ביטא הרצוג...

  הצדק המוסרי נדרש כי החוק לא יכול להיות מוחלט ולהתייחס לכל המקרים האפשריים; ממחישה זאת דוגמה של הנשיא ברק על שני נהגים שנתפסו עוברים על המהירות המותרת ויקבלו עונש זהה, למרות שאחד עבר על המהירות כדי להרשים את חבריו והשני כדי להחיש לבית החולים אדם שנמצא בסכנת חיים. המקרה הזה מבהיר שעקרון הצדק המוסרי מחייב שלשיפוט לאור החוק, יתווסף שיפוט נוסף לאור המוסר שממנו החוק נגזר ושאותו החוק נועד לקדם. החוק להגבלת המהירות נגזר מהערך המוסרי המכונן 'קדושת החיים' ולכן, אחרי גזירת הדין לאור החוק המגביל את המהירות ומציאת שני הנהגים אשמים באי ציות לחוק, כנגזר מהמוסר שהחוק להגבלת המהירות נועד לקדם, הנהג שעבר על החוק כדי להציל חיים, יקבל עונש מופחת. רק כאשר גזר הדין במשפט מבוסס על אמת שבוררה ככל האפשר ועומתה עם החוק וכאשר פסק הדין במשפט מבוסס על אמת שעומתה עם החוק ועם המוסר שממנו החוק נגזר, נעשה צדק ברוח "חסד ואמת נפגשו – צדק ושלום נשקו". מוסר הצדק הובא לעולם על ידי היהדות, כמענה לעובדה האובייקטיבית שבניגוד לטבע שנברא מאוזן ולכל יצור חי אחר בטבע, האדם נברא 'רע', כלומר בלתי...

          עד לאינתיפאדה השנייה הפלשתינאים הפעילו נגד ישראל טרור "קונבנציונלי": טרור שמבצעיו מבקשים לחזור לבייתם בשלום ולכן, בהיערכות הגנתית נכונה היה ניתן להרתיעם מלפעול או לסכל את פעולותיהם. באינתיפאדה השנייה הפלשתינאים הפעילו לראשונה טרור מסוג חדש: הפיכת הטרוריסטים עצמם, ילדיהם ובני משפחתם, לפצצות אדם ולמגינים אנושיים – טרור זוועתי שמפעיליו הופשטו מצלם אנוש ומאינסטינקט הקיום הטבוע באדם, כבכל יצור חי אחר. שדה הקרב הוא אמנם ממלכת אי הוודאות, המקריות והאקראיות, כהגדרתו של קלאוזביץ, אך אינסטינקט הקיום  הטבוע באדם מונע את הפיכתו לכאוטי ועקב כך מאפשר להילחם בו לאור עקרונות וכללי מלחמה אוניברסאליים, שמהם גם נגזרו חוקי המלחמה. הלחימה לאור עקרונות המלחמה וכלליה נועדה לנצח בשדה הקרב, לאו דווקא כתוצאה מהשמדה שיטתית של האויב, אלא כתוצאה מהכרעתו: השגת עליונות מבצעית שיוצרת על הצד המוכרע איום בר מימוש וודאי ומיידי על קיומו; בתגובה אינסטינקטיבית רפלקסיבית לאיום - כבתגובה אינסטינקטיבית להצמדת אקדח לרקה - הצד המוכרע מרים ידיים ונכנע, בתנאיו של הצד המכר...

מעל המלחמה המתנהלת ברצועת עזה מתנוסס דגל ענק שרשומות עליו חמש שאלות מקצועיות נוקבות: 1.       מה גרם לצה"ל, שנבנה כצבא מכריע מהר, להיהפך לצבא שמביא על המדינה מאז 2006 שרשרת של מערכות כתישה והתשה שהגיעו לשיאן במלחמה זו?     2.       מדוע צה"ל פועל ברמת המלחמה והמערכה בניגוד לעקרונות המלחמה המכוננים האוניברסליים שעל פי חוק, הם גם עקרונותיו: 'דבקות במשימה לאור המטרה'; 'יוזמה והתקפיות'; 'תחבולה'; 'ריכוז המאמץ'; 'מיצוי הכוח'; 'רציפות והמשכיות' ו'אבטחה'? 3.       מדוע היו לצה"ל תוכניות פשיטה מוגבלות לרצועה ולא "תוכנית מגרה" לכיבושה לשם טיהורה מצבא חמאס, כטיהורה של ירדן מצבא אשף ב-1970 ע"י הצבא הירדני וטיהורה של לבנון מצבא הפת"ח ע"י צה"ל, ב-1982? 4.       מדוע צה"ל נמנע מלהתבסס במקומות שנכבשו וטוהרו, אלא יוצא מהם ושב לטהרם מחדש במבצעי פשיטה? 5.       מדוע כיבושה של הרצועה לא לווה, כבכיבושי שטח מאוכלס בעבר, בהקמת ממשל צבאי לשליטה באזרחי הרצועה, עד להעברת השליטה בה ב"יום שאחרי...

הצהרתו של קורט קמפבל, סגנו של מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, כי לא סביר שישראל תשיג “ניצחון מוחלט” בהבסת חמאס בעזה עולה בקנה אחד עם דברים דומים הנאמרים בישראל. ממורנו יהושפט הרכבי המנוח למדנו שבמלחמה יש שני ניצחונות: ניצחון צבאי שמשמעו השגת המשימה הצבאית של המלחמה וניצחון מדיני , שמשמעו מימוש המטרה המדינית של המלחמה. הניצחון הצבאי מושג בהתחשב בגורמים המשפיעים הפיזיים על המלחמה: כוח, שטח, מרחב, וזמן ולכן הוא מוגדר במונחים אובייקטיביים מוחלטים. הניצחון המדיני לעומתו מושג בהתחשב בגורמים משפיעים שרובם אינם פיזיים ואובייקטיביים; לכן, על אף ניצחון צבאי שיכול להיות מוחלט אובייקטיבית – כמו בהכרעת הצבא המצרי ע"י צה"ל ב-73 - טיבו האמיתי של הניצחון המדיני, כמו זה שהושג מבחינת ישראל ב-73 - יסתבר לעיתים, זמן רב אחרי השגתו. ניצחון צבאי במלחמה, מלמדנו מורנו קלאוזביץ, פרושו שצד אחד גבר על יריבו והכריעו - הטילו פרקדן ארצה - כדבריו, מובס וחסר אונים, כלומר חסר יכולת פיזית לסכל את השגת משימת המנצח ולמנוע להפוך את ניצחונו הצבאי האובייקטיבי למוחלט. בלחימה נגד צבא מדינתי, חוסר היכולת...

  מזכיר המדינה האמריקני בלינקן צודק לחלוטין בביקורתו על כך ש"הישראלים נכנסים למקומות, יוצאים – נוצר כאוס וחמאס חוזר". הכאוס הזה נגרם משום שכמו לפני המלחמה ובמהלכה, צה"ל פועל ברצועת עזה בניגוד גמור לעקרונות המלחמה וכלליה האוניברסאליים ולתורותיו התקניות שלו. מהמטרה המדינית שנמסרה לצה"ל "להחזיר את החיים בדרום למסלולם ע"י הסרת האיום מהרצועה", נגזרה משימתו ברצועה: 'לתקוף, לכבוש, להשמיד מכסימום מחבלים, אמל"ח ואמצעי ייצור של אמל"ח ומנהור'; השגת המשימה הצבאית משמעה מימוש המטרה המדינית, 'הסרת האיום והשבת החיים למסלולם'.   כנגזר ממשימתו היה על צה"ל לפעול ברצועה כבכל מלחמותיו הקודמות, לאור תורת ההתקפה שעיקריה הם: השתלטות מהירה על שטח, היערכות חפוזה להגנתו מפני התקפת נגד אפשרית של האויב, או מפני חזרת חיילי אויב בודדים, טיהור השטח שנתפס מאויב, מאמצעי לחימה ובמקרה של הרצועה, גם ממנהור וטיפול באוכלוסייה אזרחית באמצעות גורמי ממשל צבאי. ממשל צבאי בשטח כבוש הוא מרכיב אינטגראלי בתורת המערכה ההתקפית התקנית של צה"ל, שיושם במלחמות העבר....