"היום שאחרי" ייקבע בהתאמה לניצחון הצבאי ביום שלפניו

 

מזכיר המדינה האמריקני בלינקן צודק לחלוטין בביקורתו על כך ש"הישראלים נכנסים למקומות, יוצאים – נוצר כאוס וחמאס חוזר".

הכאוס הזה נגרם משום שכמו לפני המלחמה ובמהלכה, צה"ל פועל ברצועת עזה בניגוד גמור לעקרונות המלחמה וכלליה האוניברסאליים ולתורותיו התקניות שלו.

מהמטרה המדינית שנמסרה לצה"ל "להחזיר את החיים בדרום למסלולם ע"י הסרת האיום מהרצועה", נגזרה משימתו ברצועה: 'לתקוף, לכבוש, להשמיד מכסימום מחבלים, אמל"ח ואמצעי ייצור של אמל"ח ומנהור'; השגת המשימה הצבאית משמעה מימוש המטרה המדינית, 'הסרת האיום והשבת החיים למסלולם'.  

כנגזר ממשימתו היה על צה"ל לפעול ברצועה כבכל מלחמותיו הקודמות, לאור תורת ההתקפה שעיקריה הם: השתלטות מהירה על שטח, היערכות חפוזה להגנתו מפני התקפת נגד אפשרית של האויב, או מפני חזרת חיילי אויב בודדים, טיהור השטח שנתפס מאויב, מאמצעי לחימה ובמקרה של הרצועה, גם ממנהור וטיפול באוכלוסייה אזרחית באמצעות גורמי ממשל צבאי. ממשל צבאי בשטח כבוש הוא מרכיב אינטגראלי בתורת המערכה ההתקפית התקנית של צה"ל, שיושם במלחמות העבר.

לתופעה של עזיבת שטחים שנכבשו, כדי להיערך מחוצה להם ומשם לשוב אליהם מעת לעת לפשיטות אין שום בסיס תורתי וגם שום הגיון מבצעי; מהתופעה מצטייר שצה"ל תפס אולי את משימתו, לא כהתקפה לכיבוש הרצועה כדי לטהרה מהאיום, אלא כפשיטה לתוכה לשם פעולת תגמול, כמבצעיו הקודמים הפחות עמוקים, שהיו עקרים מהישגים צבאיים ומדיניים ממשיים: צוק איתן, שומר החומות ועופרת יצוקה ברצועה וב-2006 מלחמת לבנון השנייה.

ברצועה נותרו אלפי מחבלים ומאות קילומטרים של מנהרות שטרם נחשפו; היציאה מהשטחים שנכבשו, בידיעה שהם יתמלאו מחדש במחבלים ויהיה צורך לכבשם מחדש בלחימה סיזיפית, היא בלתי מוסרית, מנוגדת לעקרונות המלחמה, למשימת צה"ל, למטרה המדינית של המערכה ומסתבר שגם לאינטרס האמריקני.

התקלה המקצועית החמורה הזו מצטרפת לשורה ארוכה של תקלות מקצועיות מכוננות מהיום ש"לפני הלחימה" ובימי התנהלותה: החלפת דוקטרינת ההכרעה הפיזית המהירה התקנית של צה"ל בדוקטרינת הרתעה לשינוי הרצון והתודעה של האויב, גם בלי הכרעתו הפיזית; ביסוס ההגנה על מערב הנגב ערב ה-7 באוקטובר על קבלת התרעה מודיעינית מוקדמת, במקום על היערכות אג"מית מוקדמת, למניעת הכרעה במקרה של הפתעה בגלל כשלון צפוי של המודיעין להתריע;

במתקפה לתוך הרצועה, התקלה של ביסוסה על רעיון שנועד להפתיע את חמאס ועקב כך לגרום להתפרקותו הארגונית, במקום לבססה, כמתחייב מקצועית, על רעיון תחבולני להכריעו מיד בתחילת המערכה; לזה יש להוסיף את תקלת ההתעלמות הבלתי מתקבלת על הדעת מגורם משפיע 'זמן' ומעקרון המלחמה המכונן 'רציפות והמשכיות' במשך כל חדשי המלחמה; להתעלמות צה"ל מצורכי המשק והחברה ומחיילי המילואים שנכפה עליהם לשרת במלחמת התשה שישראל איננה שולטת במשכה, אין תקדים.

נוכח שלל הכשלים המקצועיים החמורים, שגם סוגיית החטופים הסבוכה איננה מצדיקה אותם, קריאת הרמטכ"ל לדרג המדיני להחליט עכשיו על מי ישלוט ברצועה ב"יום שאחרי" היא בלתי מתקבלת על הדעת, אלא אם כן, הדרג המדיני, הוא זה שמונע מצה"ל להפעיל ממשל צבאי;

העובדה המצטיירת לפיה צה"ל מעוניין להיפטר מתפוח האדמה העזתי הלוהט שבידיו מדאיגה; היא מלמדת שהוא עדיין דבק, כבהנחות בלתי מקצועיות מופרכות אחרות שלו, שבמלחמה 'החדשה' שליטה בשטח (עוין) היא בעידן הטכנולוגיות הצבאיות המרהיבות, חסרת חשיבות צבאית.  

דבר אחד ברור כשמש: העברת השליטה ברצועה במצבה הנוכחי, בלתי מטוהרת ממחבלים וממנהור (משך פינויו מוערך בשנתיים) לידיים זרות – "תחליף לחמאס", שטובת יישובי מערב הנגב היא הדבר האחרון שעומד לנגד עיני בעליהן, היא הימור ומשחק בקובייה - כמו ההימור לפיו האויב מורתע, שעליו התבססה 'הגנת המדינה' לפני ה-7 באוקטובר ושבגללו צה"ל לא נערך מראש לכיבוש הרצועה וכמו החלטה 1701 שביססה את חיזבאללה על סיפי דלתות בתי יישובי הגבול עם לבנון.

מקצועית, מצופה מהרמטכ"ל שייקח אחריות לא רק על כשלי המגננה ב-7 באוקטובר, אלא גם על כשלי המתקפה אל תוך הרצועה וכהוכחה אמיתית לכוונתו לתקן את הכשלים, יגייס לאלתר את מיטב המוחות המקצועיים, המעטים המוצנעים שבתוך צה"ל ואחרים שנמצאים מחוצה לו, שיכולים להנחות את תיקונם.

מחויב אך ורק לשיקולים צבאיים מקצועיים, על הרמטכ"ל לתבוע מהדרג המדיני לבסס את "היום שאחרי" ברצועה ובכל מקום אחר שצה"ל יכבוש כדי לטהרו מגורמי טרור נתעבים, אך ורק על שליטה צבאית ישראלית מלאה ובכלל זה הפעלת ממשל צבאי, כנדרש צבאית וחוקית;

זאת, עד שבתמורה לניצחון ישראלי מובהק חד משמעי ובלתי ניתן לערעור במערכה הצבאית, ניתן יהיה להשיג ניצחון מובהק ובלתי ניתן לערעור במערכה המדינית "ביום שאחרי": הסדרי קבע לסיום המלחמה ולמצער, הסדרים זמניים שיעניקו לישראל עליונות מבצעית מובהקת על האויב ועקב כך יכולת מעשית וודאית למנוע את התחדשות האיום ולכן, שליטה ממשית במניעת סבב לחימה נוסף.

      

 https://www.inn.co.il/news/637431

 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מפקדי צה"ל לספסל הלימודים

סוגיית תא"ל חירם היא סימפטום לאנומליה הדוקטרינרית שנוצרה בצה"ל

לפעול בסוריה כפי שיגאל אלון היה פועל