קבינט המלחמה זקוק לחיזוק מידי ביועצי מלחמה מקצועיים
מעל המלחמה המתנהלת ברצועת עזה מתנוסס דגל ענק שרשומות עליו חמש שאלות מקצועיות נוקבות:
1. מה גרם לצה"ל, שנבנה כצבא מכריע
מהר, להיהפך לצבא שמביא על המדינה מאז 2006 שרשרת של מערכות כתישה והתשה שהגיעו
לשיאן במלחמה זו?
2. מדוע צה"ל פועל ברמת המלחמה והמערכה בניגוד לעקרונות המלחמה המכוננים האוניברסליים שעל פי חוק, הם גם עקרונותיו: 'דבקות במשימה לאור המטרה'; 'יוזמה והתקפיות'; 'תחבולה'; 'ריכוז המאמץ'; 'מיצוי הכוח'; 'רציפות והמשכיות' ו'אבטחה'?
3. מדוע היו לצה"ל תוכניות פשיטה מוגבלות לרצועה ולא "תוכנית מגרה" לכיבושה לשם טיהורה מצבא חמאס, כטיהורה של ירדן מצבא אשף ב-1970 ע"י הצבא הירדני וטיהורה של לבנון מצבא הפת"ח ע"י צה"ל, ב-1982?
4. מדוע צה"ל נמנע מלהתבסס במקומות שנכבשו וטוהרו, אלא יוצא מהם ושב לטהרם מחדש במבצעי פשיטה?
5. מדוע כיבושה של הרצועה לא לווה, כבכיבושי שטח מאוכלס בעבר, בהקמת ממשל צבאי לשליטה באזרחי הרצועה, עד להעברת השליטה בה ב"יום שאחרי" לידי גורם אחר?
התשובה לכל השאלות מצויה בפסקה זו: "היכולות הצבאיות המתקדמות מייצרות מגמה קבועה של שינוי משקל
הכובד מתמרון קרקעי נרחב לאש מדוייקת, לשליטה מנגד, לפשיטות קרקעיות מוגבלות. כל
אלו מאפשרים השגת הכרעה מבלי להידרש לתמרונים נרחבים ועמוקים לשם כיבוש נרחב של
שטח אויב".
הפסקה הזו לקוחה מתוך תפיסת ההפעלה
שגובשה בצה"ל בתחילת המאה; מאחר וצה"ל פעל לאורה ב-2006 ולכן לא השיג
ניצחון נגד חיזבאללה, הוא הונחה לגנוז אותה ולבערה מתוכניות
ההכשרה, האימונים והמבצעים שלו.
מסתבר, שכמו עופרת יצוקה, צוק איתן
ושומר החומות, גם חרבות ברזל מתנהל לאור תפיסת ההפעלה שנפסלה ושצה"ל הונחה
והתחייב לבערה; ישראל נקלעה שוב למלחמה שהיא איננה שולטת במשכה ושהסיכויים לסיימה
בניצחון צבאי ובהישגים צבאיים משמעותיים שישמשו כקלף חזק להשגת הישגים מדיניים
משמעותיים, הם נמוכים מאד.
תפקידו של הדרג המדיני במדינת ישראל הוא
להציג לדרג הצבאי מטרה מדינית ואילוצים מדיניים ללחימתו ולוודא שהתוכניות המבצעיות
המוצגות בפניו אינן חורגות מהם; גם אם הוא בעל עבר צבאי, לדרג המדיני אין את הכלים
הדרושים לבחינת עמידת התוכניות הצבאיות במבחן עקרונות המלחמה וכלליה המקצועיים,
שלא לדבר על הכנת אלטרנטיבות לתוכניות הצבא.
נוכח העובדה שצה"ל פועל ברצועה,
כמו ב-2006, בניגוד לתורותיו המחייבות ולהנחיות שקיבל לחזור ולדבוק בתורותיו
המקוריות, מצופה מהדרג המדיני שייכנס לעובי הקורה של התוכניות הצבאיות, אך נוכח הרכבו של קבינט המלחמה,
ספק אם הדבר אפשרי; חברים בו שניים מתוך ארבעה הרמטכ"לים שהיו אמורים לטהר את
צה"ל מהתורה המכשילה ושני שרי ביטחון וראש ממשלה שהיו אמורים לוודא
ש"החמץ" הדוקטרינרי בצה"ל בוער והוחלף בתורותיו הכשרות.
בלי קשר לתסבוכת הפוליטית ולסוגיית החטופים, המלחמה תקועה ברצועה ובצפון משום שבהרכבם האנושי הנוכחי, לא למטכ"ל ולא לקבינט המלחמה יש את היכולת המקצועית הנדרשת לחולל את התפנית המהירה הנחוצה בהתנהלותה של המלחמה וכיוונה;
לכן, חיוני להחליף
את הרמטכ"ל המכהן ברמטכ"ל שמכיר היטב את תורות צה"ל המקוריות
והמחייבות ושראש הממשלה וקבינט המלחמה ייעזרו בצוות יעוץ מקצועי: מומחים לאמנות המלחמה ותורות
צה"ל ומפקדי שטח מצטיינים ממלחמות העבר, שהביאו ניצחון צבאי מוחלט, במצבים
כמעט אבודים, בגלל שפעלו לאור תו"ל צה"ל 'הישן'; זה התו"ל שחמאס וחיזבאללה דבקים
בעקרונותיו ולכן הם לא מוכרעים ועד כה מצטיירים כמנצחים.
צוות ייעוץ דומה פעל לצידו של ראש
הממשלה ושר הביטחון בתש"ח ("המטכ"ל של בן גוריון") כמענה לצורך של בן גוריון להתמודד עם מטכ"ל לעומתני מקצועית (ופוליטית) ומרדני.
תגובות
הוסף רשומת תגובה