נדרש להחליט מיד על זהותו של הרמטכ"ל הבא

רמטכ"ל, כמפקד בכל דרג, דומה למנצח על תזמורת שמאמן ומתרגל את נגני התזמורת להגיע לשלמות הרמונית בביצועה של היצירה שאותה התזמורת תנגן בהופעה – במלחמה, בצבא.

צה"ל מנגן מאז 2002 יצירה פסבדו (פייק) צבאית שגרמה לתבוסותיו ב-2006 וב-2014 ובגלל שהוא לא השליכה לפח (כפי שהונחה ב-2007, ע"י שתי וועדות חקירה) התחולל כצפוי ובאופן בלתי נמנע, אסון ה-7 באוקטובר וישראל נקלעה למלחמות ההתשה הסיזיפיות הארוכות והשוחקות ברצועה ובצפון.

בעזרת ניסים וחסדי שמים, למרות "היצירה" ישראל השיגה ניצחון צבאי גדול, משמעותי יותר מניצחונה ב-67, אך בצו הכלל ש"אין סומכין על הנס", על צה"ל להתארגן, להיבנות ולהתכונן לבצע יצירה חדשה – ישנה: תורותיו המקוריות המבוססות על עקרונות המלחמה וכלליה האוניברסליים.

מחליפו של הרמטכ"ל הלוי לא יוכל להמשיך ולנצח על "היצירה" הקודמת ובה בעת להכין את היצירה החליפית להסבתו של צה"ל מצבא מתיש שנועד "להכות את האויב מכות קשות וכואבות עד שהוא יבין", לצבא מכריע – מביס, שמצבו התודעתי של האויב מעניין אותו כשלג דאשתקד בפסגת החרמון.

הרמטכ"ל המחליף חייב להתחיל את תפקידו כשלנגד עיניו ועיני פקודיו ספר תווים – פרטיטורה של היצירה "החדשה" (ישנה) של צה"ל – תורת לחימת ההכרעה האוניברסלית, התורה המקורית שלו.

על הספר לכלול את תווי פעולתו של הדרג המתמרן – מסתער היבשתי ובהתאמה הרמונית ל"נגינתו" של הדרג היבשתי, את תווי כל הכלים והקולות האחרים, בכללם חיל האוויר. משקלו בהשגת ניצחונות צה"ל, יישאר כתמיד, גבוה ביותר, אך תמיד מותאם לניצחון אופרטיבי ואסטרטגי מכריע, שהשגתו מחייבת אחיזה ביד של הישג יבשתי אופרטיבי, אסטרטגי, מכריע.

כדי שיוכל לזנק כארי להסבת צה"ל, במקביל לניהול המלחמה המתחוללת ונספחיה, על הרמטכ"ל הבא להתחיל מיד, כבן גוריון כשלקח לידיו את תיק הביטחון, בעריכת "סמינר הרמטכ"ל", שנכון להקדישו למילוי ארבע משימות:

1. בתאום עם הדרג המדיני, אישושה של תפיסת ההגנה הלאומית: השארתה בעינה של מדיניות ההגנה הלאומית "הגנת ישראל לא תתבצע בתוך גבולותיה", אך כלקח הראשי מה-7 באוקטובר ומהכלל "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין", עדכונה של אסטרטגיית ההגנה, מ"הסרתם של איומים בעודם באיבם, 'מחוץ לגדר' במלחמת מנע, בעיתוי שיקבע ע"י ישראל", ל"סיכולם של סיכונים לישראל, לפני הפיכתם לאיומים עליה".

2. התאמתה מחדש של תורת הלחימה המערכתית לתורות צה"ל המחייבות, תוך יצירת רצף מקצועי לוגי בין לחימת הדרג הטקטי, לבין הפעלת הכוח בדרגים האופרטיבי והאסטרטגי.

3. הכנה של "סמינר ספ"כ" (סגל בכירי צה"ל) שהרמטכ"ל הנכנס יעביר לפקודיו בעצמו – רצוי ערב כניסתו לתפקיד, כדי לציידם בפרטיטורה החדשה שלאורה, בניצוחו ותחת שרביטו, הכוח ייבנה, יאומן ויופעל ברגיעה ובמלחמה כאחד.

4. הכנת "צוות הסבה", שבמקביל ל"סמינר ספ"כ", יפתח בהסבת שאר מפקדי הצבא ויחידותיו. 

היחיד שמסוגל לשאת בנטל הסבתו של צה"ל מצבא מתיש, למכריע ובה בעת לנצח על המשך המלחמה וספיחיה, הוא קצין בעל השכלה צבאית עמוקה והכרה עמוקה של צה"ל הישן המכריע ומי שהתנסה לא רק בפקוד על יחידות מבצעיות בכל הרמות, אלא גם ואולי בעיקר, במילוי מספר תפקידי מטה כללי בדרג האסטרטגי.

על הדרג המדיני מוטל לאתרו ולהודיע בזמן הקרוב האפשרי על מינויו, כדי לאפשר לו להתחיל לאלתר בעריכת ה"סמינר"  – סמינר של רמטכ"ל מנצח.