מפקדי צה"ל לספסל הלימודים
חול המועד פסח, תשפ"ד
הריאיון עם מפקד אוגדה 36 (ידיעות
אחרונות, 19 אפר 24) אישר ותיקף (גם אם מקריאה בין השורות) כמה מסקנות מכוננות על
המלחמה שהצטיירו במהלכה מדיווחי התקשורת: 1. לצה"ל לא היו "תוכניות מגרה" לטיהורה של
הרצועה ממחבליה, כדוגמת "תוכנית אורנים" שנהגתה
ותורגמה להכנות מעשיות, שנים רבות לפני מבצע של"ג 2. המתקפה האופרטיבית החלה
בעיר עזה, בניגוד לעקרונות המלחמה וכלליה ולכל הגיון צבאי מקצועי, בהתבסס
על הניחוש וההימור שהרס סמלי שלטון של חמאס וחדירתו העמוקה של צה"ל לעומק
הרצועה, יחוללו הלם שייאש את לוחמי חמאס ויגרום לארגון להתמוטט 3. ניחוש הגיון
האויב ומצבו התודעתי במטרה לשנות את רצונו באמצעות הלם תודעתי הוא ייעודה של דוקטרינת
"ההלם ומורא" ששתי וועדות החקירה שהוקמו אחרי מלחמת לבנון השנייה הורו
לצה"ל להיפטר ממנה 4. כשם שהפיקוד הבכיר של צה"ל לא היה מודע לכך
שההיערכות להגנת המדינה לפני ה-7 באוקטובר הייתה בניגוד גמור לתורות צה"ל
המחייבות ע"פ הוראות הפיקוד העליון, הוא גם לא היה מודע לכך שגם המתקפה לעומק
הרצועה הייתה כזאת; אולי בגלל זה צה"ל פעל כ"עדר
פילים", כעדותו של מפקד האוגדה, במקום בגמישות תחבולנית
הכרעתית כ"נָמֵ֤ר שֹׁקֵד֙ עַל־עָ֣רֵיהֶ֔ם" (ירמיהו, ה, ו).
הריאיון מזכיר דברים שבן גוריון כתב
ביומנו במהלך "הסמינר" שהוא קיים אחרי שנטל לידיו את תיק הביטחון וכסיכום
של שיחותיו עם מפקדי ההגנה: החומר האנושי טוב, אבל מ"פ איננו באמת מ"פ
ומג"ד איננו מג"ד, אז משום שהם הוכשרו להילחם נגד כנופיות ולא נגד צבאות
מדינתיים סדורים.
לאור הנחתו של בן גוריון (שהתממשה)
שהמדינה שתקום תיאלץ להילחם בצבאות הסדורים של המדינות הערביות וכלקח
מראיונותיו עם מפקדי ההגנה, הוא התכוון להושיבם על ספסל הלימודים והטיל על קולונל
דוד מרכוס, איש מח"ל, בוגר ווסט פוינט, להקים אקדמיה כדוגמת ווסט פוינט להכשרת
מפקדי ההגנה. כבן גוריון, גם מיקי סטון (בשם הקוד שניתן למרכוס בצה"ל) הגיע
למסקנה, לפיה החומר האנושי הוא מצוין, אך חסר יכולות מקצועיות הנדרשות ללחימה נגד
צבאות מדינתיים סדורים.
הבריטים הקדימו את עזיבתם בשנתיים,
המלחמה פרצה, מיקי סטון שהיה לאלוף הראשון בצה"ל נפל מאש כוחותינו שעות אחדות
לפני תחילת ההפוגה הראשונה ורעיון הושבתם של מפקדי ההגנה ובהמשך צה"ל, על
ספסל הלימודים, לא יצא אל הפועל.
נוכח תכני הריאיון עם מפקד אוגדה 36 ומדיווחים
רבים נוספים בתקשורת, מצטייר שכמו ב-1947, קיים פער בין הידע ההכרחי כדי לנצח
במלחמה מהר, לבין הידע שבו הפיקוד הבכיר טעון. בהשפעת מחדל חמור בהכשרת מפקדי
צה"ל למצביאות, המפקדים שמעל לדרג הטקטי מתוכנתים לפעול לאור דוקטרינת ההרתעה
התודעתית שהכשילה את המגננה ואת המתקפה כאחד והם חסרים כ"מוח הצבא" את הידע המקצועי
לשוב ולפעול לאור דוקטרינת ההכרעה הפיזית; בלי להילחם לאור
עקרונותיה וכלליה של דוקטרינת ההכרעה, וודאי שישראל תסיים את המלחמה באי עמידה
בהשגת יעדיה.
עולות מכאן שלוש מסקנות ראשיות: 1. המפקדים
המכהנים אינם יכולים להפיק את הלקחים המקצועיים הנכונים הנדרשים לשינוי פני
המלחמה. 2. נדרש להושיבם בדחיפות על ספסל הלימודים, כדי להקנות להם את הכלים
המקצועיים הנדרשים להפקת הלקחים הנכונים וליישומם המהיר 3. בלי כלים אלה, צה"ל
לא ימלא את חובתו לאומה, לספק לה ניצחון עכשיו, גם אם בעלי תפקידים בדרג הצבאי
והמדיני יתפטרו או יפוטרו עד האחרון שבהם.
מלחמת העצמאות הייתה רצף מתגלגל של מערכות הכרעה
שנוהלו לאור עקרון המלחמה המכונן 'מומנטום' – 'רציפות והמשכיות' ולא ניתן היה
להושיב במהלכה את מפקדיה על ספסל הלימודים. במלחמה הנוכחית שמתנהלת ב'ישיבה',
משוחררת באופן בלתי נתפס ממחויבות לגורם משפיע 'זמן ומרחב', ההכרח הזה אפשרי.
מהעַז הזה, מלחמה שהדרג המדיני וצה"ל לא שולטים במשכה, חובה להוציא
מתוק: כינוסם של המפקדים לסמינר 'בן
גוריוני' מרוכז בהפוגה שנוצרה לקראת הכרעת המערכה
ברצועה, שבהמשכה צפויה מערכה בצפון. נראה מתאים שהיוזם
והעומד בראש הסמינר יהיה שר הביטחון.
שלושה הנושאים המרכזיים עליהם צריך לסוב
סמינר המפקדים הם אלה:
1. הלקח הראשי ממלחמת יוה"כ, שכנגזר מדוקטרינת ההכרעה התקנית של צה"ל, היה זה: היערכות צה"ל להגנת המדינה צריכה לקחת בחשבון שהוא יופתע, שכן ההיסטוריה והמחקר מלמדים שלא ניתן למנוע הפתעות אסטרטגיות; לפיכך, במשימת הגנה, יש להיערך בקביעות, מרמת התצפיתן הבודד ועד לרמת הרמטכ"ל, למניעת הכרעה, בהתקפה שעיתויה יהיה תמיד מפתיע. בגלל המוכנות הקבועה המגן איננו ממתין לתוקף "מחמת חשש הנובע מרגשות אי וודאות מביכים, אלא מבחירתו החופשית בשלוות נפש רגועה" (קלאוזביץ).
2. הלקח הראשי ממלחמת לבנון השנייה
(2006), שכנגזר מדוקטרינת ההכרעה התקנית של צה"ל, היה זה: תכלית מתקפה על
האויב היא לגרום להכרעתו הפיזית מיד בפתיחת המערכה, כדי
לשלול מהאויב את היכולת הפיזית להוציא את השליטה במערכה ובמשכה מידי
צה"ל.
3. הצגת הלקחים המכוננים שנצברו מהמלחמה
הנוכחית, כנגזר מדוקטרינת ההכרעה התקנית של צה"ל, ע"י מומחים למקצוע הצבאי, מהם מעטים המשרתים בצה"ל, אך קולם לא
נשמע: בגלל הלקונה שנוצרה בהשכלתם הצבאית, ככלל, מפקדי צה"ל לא יכולים להפיק
לקחים אלה בתחקירים עצמאיים.
המפתח שאין לו תחליף לשינוי המלחמה
ופניה מיד, הוא אפוא אחד: הושבתם על ספסל הלימודים של מפקדי צה"ל מדרג העוצבה
ומעלה: כתמיד, חומר אנושי מצוין, אמיץ, מסור ונאמן, רבים בעצמם, קורבנות לחוסר
משמעת והזנחה מקצועית ארוכת שנים.
הושבתם על ספסל הלימודים, במקום להלך
עליהם איימים בהושבתם על ספסל הנאשמים, הוא המהלך המועיל וגם המוסרי ביותר שמדינת
ישראל זקוקה לו כעת ומצופה משר הביטחון שיממשו עכשיו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה