רשומות

מציג פוסטים מתאריך אפריל, 2024

להחזיר למטכ"ל את ראש אג"ם ולהכפיף אליו את ראש אמ"ן

הגנת הנגב המערבי קרסה ב-7 באוקטובר לא בגלל שאמ"ן נכשל לספק התרעה, אלא במידה מכרעת בגלל ביטולה במטכ"ל של פונקציית ראש אג"ם: זו פונקציה שייעודה העיקרי הוא להבטיח, שגם אם אמ"ן ייכשל במסירת התרעה למניעת הפתעה, בגלל היערכות מבצעית מוקדמת קבועה למניעת הכרעה, ישראל לא תובס, גם אם תופתע. ההגנה ברמה"ג לא קרסה וישראל לא הובסה באוקטובר 73, במידה רבה מאד, בגלל הכנות מבצעיות אופרטיביות שראש אג"ם יזם בפיקוד צפון לפני מלחמת יום הכיפורים, לאור ההנחה שמלחמה עלולה לפרוץ בהפתעה. בגלל המוכנות האופרטיבית המוקדמת, שחיפתה על ליקויים בהיערכותו להגנה של הדרג הטקטי, תוך שבוע מפרוץ המלחמה, צה"ל עבר ממגננה ברמה"ג הישראלית, למתקפה בעומק סוריה. אג"ם: אגף מטה כללי הוא אבן הראשה של דוקטרינת ההכרעה הקלאוזביצית וגורם המטה החשוב ביותר בדגם המטה הגרמני, שלאורו בגרסה הבריטית שלו, עוצבו המטה ועבודת המטה בצה"ל. אג"ם נושא באחריות מטה לחולל את העוצמה המבצעית הגבוהה הדרושה למימוש תחבולת המפקד להכרעתו המהירה של האויב בהתקפה ולמניעת הכרעת כוחותינו במגננה. כדי לשאת באחר...

מפקדי צה"ל לספסל הלימודים

חול המועד פסח, תשפ"ד הריאיון עם מפקד אוגדה 36 (ידיעות אחרונות, 19 אפר 24) אישר ותיקף (גם אם מקריאה בין השורות) כמה מסקנות מכוננות על המלחמה שהצטיירו במהלכה מדיווחי התקשורת: 1. לצה"ל לא היו "תוכניות מגרה" לטיהורה של הרצועה ממחבליה , כדוגמת "תוכנית אורנים" שנהגתה ותורגמה להכנות מעשיות, שנים רבות לפני מבצע של"ג 2. המתקפה האופרטיבית החלה בעיר עזה, בניגוד לעקרונות המלחמה וכלליה ולכל הגיון צבאי מקצועי , בהתבסס על הניחוש וההימור שהרס סמלי שלטון של חמאס וחדירתו העמוקה של צה"ל לעומק הרצועה, יחוללו הלם שייאש את לוחמי חמאס ויגרום לארגון להתמוטט 3. ניחוש הגיון האויב ומצבו התודעתי במטרה לשנות את רצונו באמצעות הלם תודעתי הוא ייעודה של דוקטרינת "ההלם ומורא" ששתי וועדות החקירה שהוקמו אחרי מלחמת לבנון השנייה הורו לצה"ל להיפטר ממנה 4. כשם שהפיקוד הבכיר של צה"ל לא היה מודע לכך שההיערכות להגנת המדינה לפני ה-7 באוקטובר הייתה בניגוד גמור לתורות צה"ל המחייבות ע"פ הוראות הפיקוד העליון, הוא גם לא היה מודע לכך שגם המתקפה לעומק הרצועה היית...

במסר לאיראן על ישראל לחתום פרק מביש בתולדותיה

ערב פסח תשפ"ד המסר לאיראן שנועד לאפשר לה "מרחב הכחשה" הוא שיאה של מדיניות ביטחונית אבסורדית שראשיתה בדברי הרהב והשחץ על המנופים התודעתיים שיגרמו לטילים של חיזבאללה להחליד במחסנים; זו נקודת הזמן בתולדות המפעל הציוני, שבה מדיניות הביטחון הריאלית, שאפשרה את הקמת המדינה והביאה לישראל ניצחונות מכריעים מרהיבים, הוחלפה במדיניות של הפעלת מנופי לחץ תודעתיים והעברת מסרים מרתיעים חלולים. בחסותה של מדיניות המנופים והמסרים, איראן כמעט ומצוידת בגרעין וחיזבאללה וחמאס בנו בעשורים האחרונים את עוצמתם המכריעה, שקורבנותיה הם הנטבחים והחטופים בדרום והעקורים בצפון; מתאים שבליל הסדר הקרוב, בנוסף לקריאת ההגדה, נקרא גם את ה"חצוצרה נתבישה" של ביאליק; סיפורה המטלטל של משפחה יהודית ברוסיה הצארית שנעקרה מביתה בהפתעה, בעיצומן של ההכנות לליל הסדר, רק בגלל היותה בת לעם בלי מדינה; העקורים בצפון הם קורבנות המדינה היהודית שאמנם קמה, אך בגלל תליית ביטחונה על קורי עכביש של מנופים תודעתיים, העברה של מסרים חלולים וכזבים שהיא ספרה לעצמה על עוצמתה המרתיעה, הם עקורים מביתם שבמדינתם העצמאית.   תקיפת...

מדינה תחת הריסות מגדל הפונזי של מדיניות ביטחונית של הרתעה

הנחת היסוד במדיניות הביטחון של העשורים האחרונים שישראל מרתיעה את הצד הערבי היא מופרכת לחלוטין; מיום הקמתה, למעט מתקפת המנע שישראל יזמה במבצע קדש, היא שרויה בשרשרת בלתי פוסקת של מלחמות, כולן יוזמות של הצד הערבי בעיתוין ובתוכנן; אלו מלחמות שנכפה על ישראל לנהל נגד צבאות מדינתיים, נגד ארגוני טרור וטרור של בודדים ובעשורים האחרונים גם נגד צבאות טרור סדורים. את ההבדל בהתייחסות להרתעה ובמשקלה במדיניות הביטחון במאה הקודמת ובמאה הזו, ממחישה דעתו של רבין המנוח על המושג הרתעה; הוא כינה אותו בבל"ת, בהסבירו, שכאשר יש יכולת הכרעה וכמתחייב מעקרון מלחמה מכונן 'אבטחה', את מי מעניין אם האויב מורתע. המפנה הגדול בתפיסת ההרתעה הישראלית, זו של רבין, חל בשלהי שנות התשעים של המאה הקודמת, כאשר בהשפעת הגלובליזם והסדרי השלום האזוריים, צה"ל אימץ את דוקטרינת ה'הלם ומורא' האמריקנית. זו דוקטרינה שאומצה ע"י הצבא האמריקני כפיצוי על הצמצום המשמעותי שחל בהיקף כוחותיו אחרי קריסת הקומוניזם ועקב כך ביכולתו להכריע. עיקרה של הדוקטרינה היא הרתעת האויב, גם בלי להכריעו, בעיקר באמצעות ניצולם ש...

לתקוף באיראן כדי להכריע ולא כדי לנקום או להרתיע

  ד יווח ב"וושינגטון פוסט" מפי בכיר ישראלי, לפיו ישראל מעוניינת להעביר לאיראן מסר, אבל בלי לגרום לנפגעים" הוא (במידה והדיווח נכון) הודעה שישראל עומדת לכפות על עצמה מלחמת התשה נוספת למערכות ההתשה שהיא כפתה על עצמה לנהל ברצועת עזה ובצפון. ישראל כופה על עצמה מאז 2006 לנהל מלחמות התשה עקרות מהישגים צבאיים, שיהיו ברי החלפה להישגים מדיניים משמעותיים וזאת, בגלל החלפת דוקטרינת ההכרעה התקנית שלה, בדוקטרינת המלחמה על התודעה ("הלם ואימה") שבמקום להכריע, נועדה להרתיע או להשפיע, באמצעות הפעלת מנופי לחץ.   זו דוקטרינה של משחק בקובייה משום שאין בה שליטה על תוצאתם של מהלכים התקפיים צבאיים ועקב כך גם לא שליטה על משך המערכה ועל תוצאותיה המדיניות. המתקפה האיראנית הישירה על ישראל היא תוצאה ישירה מובהקת של הדוקטרינה הפסולה הזאת, ששתי וועדות החקירה שהוקמו בעקבות מלחמת לבנון השנייה הנחו לגנוז אותה. חיסול הבכירים האיראנים בדמשק נועד להפעיל מנוף לחץ תודעתי על איראן כדי שתצא מסוריה ותפסיק לתספק את חיזבאללה; על חיזבאללה, הוא נועד ללחוץ להפסיק את מלחמת ההתשה נגד יישובי הצפון.     ...

"הגנה היא התקפה דחויה לשעת הכושר" שהיא כאן

מבצע אווירי מבריק לנטרול יכולות ההגנה האווירית הסובייטיות של סוריה במבצע של"ג ב-1982, זרז את נפילת הקומוניזם; את המבצע המבריק של חיל האוויר לנטרול יכולות הירי-מנגד של איראן, צריך להפוך לזרז להפלת החומיניזם. אסור שההישג ההגנתי האדיר מול מתקפת הירי-מנגד האיראנית ישכיח שמלחמה לא מנצחים בהגנה וכן את רעיונו המכונן של קלאוזביץ על כך ש"הגנה (בוודאי כשהיא מוצלחת) היא התקפה דחויה לשעת הכושר". שעת הכושר הגיעה: ישראל זוכה לשבחים ולתמיכה רחבה וחמה מצד מנהיגי העולם והתקשורת העולמית וגם מההנהגה באזור, משאב מלחמתי חשוב ביותר שאסור להשאירו בלתי מנוצל. כדי להפיק את המירב מהישגה, שהוא גם הישגו של ממשל ביידן (שאיראן הוכיחה לו שהיא מצפצפת על אזהרותיו) נכון להקפיא את ההתקפה המתוכננת על רפיח ולכוון מיד גבוה יותר. מעמדה של ישראל אחרי שהביאה לארה"ב הישג דומה להישג שהיא העניקה לה ב-1982 שונה לחלוטין ממעמדה לפני סיכולה של המתקפה האירנית ולכן גם השיח ביניהן צריך להשתנות.  כנגזר ממטרת העל של ישראל ושל המערב הדמוקרטי שהיא נפילת החומיניזם והאיסלאם הרדיקאלי שתפס את מקומו של הקומוניזם כאויב פעיל ש...

אדוני, שר הביטחון, להחלטתך!

    תקציר הדרג הטקטי מפעיל את כוחותיו ברצועה לאור תורת צה"ל שמתמקדת בהערכת יכולותיו הפיזיות , היערכותו והכנותיו של האויב ולכן, בקרבות הטקטיים חמאס מוכרע ומובס; לעומת זאת, הדרג האופרטיבי מפעיל את הדרג הטקטי לאור תפיסה לא תקנית, שמתמקדת בסיבור מצבו התודעתי של האויב ולכן, חרף הישגי הדרג הטקטי ברמתו, ברמה האופרטיבית, חמאס לא מוכרע ולא מובס. ב-2007 צה"ל הונחה לתקן את האנומליה התורתית הזו שגרמה לכישלונו במלחמת לבנון השנייה, אך התיקון, גם אם הוא בוצע, לא נראה. צה"ל צבא מפוצל: מרתיע אופרטיבית ומכריע טקטית המסקנה המתבקשת מתמונת המצב המצטיירת ברצועה היא שחרף הצלחות טקטיות מרשימות של צה"ל, חמאס לא יובס במערכה וכמו ב-2006, צה"ל לא ינצח במערכה . שורשי התוצאה הקשה הזו נטועים בהחלטה שהתקבלה בצה"ל בשנות התשעים של המאה ה-20 שלפיה, הדרג הטקטי יילחם לאור תורות צה"ל המחייבות ע"פ הוראות הפקוד העליון ואשר נגזרו מעקרונות המלחמה וכלליה האובייקטיביים האוניברסאליים ואילו בדרג האופרטיבי והאסטרטגי, צה"ל יפעל ע"פ "תורה חדשה" בעלת אופי אלכימאי. ...

על המערב להקשיב מה יש לעם היהודי לומר לו

  המערב הדמוקרטי שהזדעזע (ובצדק) מהריגתם בשוגג של עובדי הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה, אדיש לזוועה הומאנית שמתרחשת בה, כזו שגם הנאצים לא ביצעו: הפיכת ילדיו, נשיו, אחיו והוריו תושבי הרצועה למגיניו האנושיים של חמאס. מחבלים מסתתרים אחרי אימהות וילדיהן וחולים במיטותיהם ויורים על חיילי צה"ל מתוך ביטחון שצה"ל ולוחמיו לא יירו עליהם; המחבלים מסתתרים מתחת לאדמה במנהרות באורך של 750 ק"מ שהם חפרו, אך את בני משפחותיהם הם משאירים מעל האדמה משום שהריגתם האגבית ע"י צה"ל תשרת אותם במאבקם לדה הומניזציה של ישראל. התגובה הראשונה של שוטר שהיה נתקל באזרחים לכודים כמגינים אנושיים, הייתה לפתוח דלתות חרום, לנפץ חלונות ולהפיל קירות, כדי לאפשר להם להימלט מידי לוכדיהם. למערב הדמוקרטי היה ברור שכניסתם של לוחמי צה"ל לרצועה כדי לנקותה ממחבליה וממנהרותיה, תמלכד את האזרחים בין הפטיש - צה"ל – שחייב לחסל את הזוועה, לבין הסדן – חמאס, מחולל הזוועה. כמו השוטר, מתוך דאגה הומאנית אמיתית לשלומם של אזרחי הרצועה, גם המערב הדמוקרטי היה צריך לדרוש מישראל, שתפתח את המלחמה בהפלת הגדר המפרי...

שלוש טעויותיה האסטרטגיות הצבאיות של ישראל במלחמה

בכל אחת ממלחמות ישראל נעשתה טעות אסטרטגית צבאית כבדה אחת: ההתכוננות למלחמת העצמאות, הייתה, כמעט עד לפריצתה, כמו למאורעות 36-38 ולא כנגד הצבאות הערביים המדינתיים שתקפו אותה; הפיכת התעלה בסיום מלחמת ששת הימים, לקו המגע ולקו העצירה האסטרטגי, הזמין את מלחמת ההתשה שנמשכה שלוש שנים ועלתה בחיי כ-700 חיילים ואזרחים; בלימת האויב על קו הגבול בפתיחת מלחמת יוה"כ, במקום הכלתו בעומק הקרקעי שנוסף אחרי 67, גבתה מחיר דמים גבוה שבהיערכות מוקדמת נכונה, היה ניתן למנעו; הפיכת דרום לבנון אחרי טיהורה ממחבלי אש"ף במבצע של"ג למרחב החזקה, במקום למרחב אבטחה דל כוחות נמוכי חתימה צבאית, גרר את צה"ל למלחמת התשה שהובילה למנוסתו ולהשארת חלל, שאיראן ניצלה להקמת חיזבאללה.      במלחמה שנכפתה על ישראל ב-7 באוקטובר ושמועד סיומה לא ברור, נעשו כבר שלוש טעויות אסטרטגיות כבדות שגרמו לאבוד השליטה במהלכי המלחמה ובעיקר במשכה: הטעות הראשונה הייתה בחשיבה האופרטיבית ההגנתית השגויה; הטעות הזו גרמה להבסתה של ישראל לראשונה בתולדותיה: עיקרה היה טעות בפרשנות מידע שהיה בידה על חזרת איום כיבושה של ישראל על ידי הכ...