מקריאה לאחדות לאיחוד: קריאה לנשיא המדינה
מבוא ביום העצמאות ה־77 של מדינת ישראל הולכת ומתחדדת ההכרה כי האיום הקיומי החמור ביותר אינו חיצוני, אלא פנימי – קרע עמוק בין שתי תרבויות היסוד של החברה הישראלית: זו הדמוקרטית ליברלית, שמתמקדת בזכויות, וזו היהודית - תנ"כית, המבוססת על חובות. מתחים אלה אינם רק שאלה של זהות – הם נוגעים ישירות גם לביטחונה של המדינה. שיקום עוצמתו של צה"ל מחייב בראש ובראשונה שיקום כוח העמידה של החברה הישראלית: לכידות, מוסר, תחושת שליחות וייעוד משותף. שיקום החוסן החברתי הוא תנאי מוקדם לשיקום החוסן הצבאי, והוא מחייב מענה עמוק לשסע ההולך ומתרחב בין מרכיבי הזהות של המדינה . המאמר לא היה צורך להמתין לסקרי דעת הקהל שפורסמו בערב יום העצמאות, לקריאותיו הנרגשות של נשיא המדינה או לדבריהם של מנהיגים פוליטיים וחברתיים כדי לדעת: האיום החמור ביותר על קיומו של הבית השלישי אינו איום חיצוני, אלא אותו איום שגרם להחרבת שני הבתים הראשונים — התנגשות פנימית של תרבויות. בבית הנוכחי, ההתנגשות החריפה ביותר מתקיימת בין שני מרכיבים יסודיים של זהות המדינה — היותה יהודית והיותה דמוקרטית. ההתנגשות הזו איננה חדשה, אך נדמה שבשנים ...