רשומות

🕎 הציונות כסביבון: כך איבד המפעל הלאומי את צירו בשלוש הסבות

ממחדל ההצלה, דרך אסון 7 באוקטובר למשבר החברתי: לא מקריות היסטורית, אלא שלוש הסבות אידיאולוגיות שהביאו את המפעל הציוני לסף משבר קיומי הצלחה חסרת תקדים – ומחיר כבד הציונות היא אולי האידיאולוגיה היחידה מעידן הנאורות ששרדה את מבחן המאה העשרים ועדיין חיה ונושמת. בעוד שהסוציאליזם, הקומוניזם, הפשיזם והלאומנות האתנית קרסו או הביאו אסונות, הצליחה הציונות להקים מדינה משגשגת, צבא חזק, כלכלה מתקדמת ותרבות תוססת. היא החזירה עם שלם לחיים ריבוניים אחרי אלפי שנות גלות, קלטה מיליוני עולים מעדות שונות, והפכה את ישראל למעצמה טכנולוגית ומדעית. זהו הישג חסר תקדים בהיסטוריה האנושית. אולם, ההצלחה הזו באה במחיר כבד. שלוש הסבות בהשפעת אידיאולוגיות אחרות היטו את המפעל הציוני מצירו המקורי, וכל אחת גבתה מחיר בדם: מחדל ההצלה בזמן השואה, אסון 7 באוקטובר, וכעת – האיום החמור ביותר – התפוררות פנימית המאיימת על עצם קיומה של המדינה. והפרדוקס המר הוא זה: שלוש אידיאולוגיות שנחשבו ל'מתקדמות' יותר מהציונות - סוציאליזם, ליברליזם ואמונה בסוף ההיסטוריה - כמעט הביסו את האידיאולוגיה היחידה שירשה מהתרבות היהודית את כושר ה...

המצביא יתמרן את הקברניט המדיני? – כן

תקציר האם למצביא הצבאי מותר – ואף נדרש – לתמרן את שיקול דעתו של הקברניט המדיני? מאמר זה טוען כי תמרון מקצועי כזה איננו חריגה מכללי הדמוקרטיה, אלא ביטוי של אחריות, אומץ לב ומוסר שירות. כאשר הצבא חדל לתמרן – הוא חדל להגן. מבוא השאלה הזאת עלתה מחדש בעקבות מאמר שפורסם באתר וואי-נט ב־8 בדצמבר 2025. משתמעת ממנו ביקורת על עבודת מחקר שנכתבה בצה"ל, לפיה, תפקידו של המצביא המערכתי הוא לתמרן את תודעת הקברניט המדיני בעת גיבוש המדיניות. הטענה כי על המצביא המערכתי מוטלת אחריות רחבה – עד כדי השפעה ואף תמרון דעתו של הדרג המדיני – אינה רק מקצועית; היא נוגעת בלב יחסי הצבא והמדינה בדמוקרטיה ובשאלת האחריות המשותפת לביטחון המדינה והאומה. הטוענים נגד רעיון זה רואים בו חריגה מכללי הדמוקרטיה, אך בחינה מעמיקה של מושג  “התמרון” , לאור לקחי העבר ואתגרי ההווה, מובילה למסקנה הפוכה:  התמרון הצבאי־מקצועי של תודעת הקברניט המדיני הוא מנגנון הגנה חיוני ואף חובה מוסרית – לא כשל דמוקרטי. יש לערוך הבחנה מכרעת בין תמרון מקצועי וחיובי לבין מניפולציה פוליטית ושלילית. ניסיון להציג כל "תמרון" כפעולה פסולה, חוט...

ישראל: בין 7 בדצמבר 1941 ל-7 באוקטובר 2023

1. מבוא: 84 שנים לפרל הארבור – כשל קברניטי במקום כשל מודיעיני היום, 7 בדצמבר , מציינים 84 שנים למתקפה האסטרטגית המפתיעה של יפן על ארצות הברית בפרל הארבור (1941). אירוע זה, לצד מלחמת יום הכיפורים (1973) ו-7 באוקטובר (2023) , מהווה הזדמנות לברר פעם נוספת את סוגיית ההפתעה האסטרטגית, ו להזים את המסקנה השגויה שמדובר בכשל מודיעיני . שלושת האירועים הללו ממחישים דפוס מערכתי קבוע: כשל ביטחוני הנובע מתפיסת ביטחון שגויה , ולא מהיעדר מודיעין . זהו כשל קברניטי־צבאי כפול — אי־היערכות מוקדמת קבועה למניעת הכרעה בהגנה , ואי־השגת הכרעה בהתקפה בגלל תוכנית מבצעית שאיננה מבוססת תחבולה . בשני הצדדים ניכרת אותה שגיאה יסודית: ביטחון המבוסס על הרתעה או על הפתעה בלבד. מגמת המחקר מאז פרל הארבור מאז פרל הארבור התמקד המחקר על הפתעות אסטרטגיות כמעט בלעדית  במערכת המודיעין ובכשליה . רוברטה וולשטטר, במחקרה המכונן  Pearl Harbor: Warning and Decision  (1962), נתנה את הטון לכל המחקרים שבאו אחריה. היא קבעה את המסגרת התפיסתית שלפיה ההפתעה האסטרטגית איננה נובעת מחוסר מידע אלא מכשל אנושי – טעות תפיסתית ונ...

כיפת ברזל חדשה: ישראל יכולה להשיב למערב את עמוד השדרה המוסרי

אם ישראל תשכיל לנצל את ביקור משלחת הענק האוונגליסטית כדי להתחיל במיזם  "כיפת הברזל המוסרית", היא לא רק תגן על עצמה, אלא תהפוך למקום שבו המערב ימצא מחדש את עמוד השדרה המוסרי שלו. בשיאו של גל אנטישמיות ושנאה לישראל בעולם, תבקר בארץ ביוזמת משרד החוץ, משלחת ענק של כאלף אוונגליסטים מארצות הברית. המטרה הרשמית של המשלחת היא לחזק את מעמדה של ישראל בקרב האוונגליסטים ובעיקר הדור הצעיר של הקהילה האוונגליסטית, שמושפע בשנים האחרונות מגל של אנטי־ישראליות תרבותית באקדמיה ובתקשורת האמריקנית. אבל מאחורי הביקור הזה, שיש לו ערך בפני עצמו וצריך לקוות שיובלט תקשורתית, מסתתרת הזדמנות גדולה בהרבה: לא רק להגן על ישראל בפני העולם – אלא להסביר לעולם את עצמו. האנטישמיות כסימפטום, לא כמחלה האנטישמיות היא לחברה המערבית מה שחום הגוף הוא לגוף האדם – לא המחלה עצמה, אלא התגובה אליה. היא חושפת ריק מוסרי ומערכת חלשה שאיבדה את כושר האבחנה בין טוב לרע, בין צודק לרשע, בין קורבן למקרבן. דווקא בעידן שבו הכול הפך "יחסי", ובמקום מחויבות לאמת אחת - מוכחת ככל האפשר - יש אינספור "נרטיבים", חוזרת האנט...

העגלה לפני הסוסים: כנס DefenseTech הקדים כנס מתבקש דוקטרינרי

הכנס הבינלאומי DefenseTech Week 2025, שנערך השבוע באוניברסיטת תל אביב ביוזמת משרד הביטחון ומפא"ת, הציג חידושים מרשימים בתחומי הבינה המלאכותית, הסייבר, הרחפנים והמערכות האוטונומיות. הכנס נועד להציג את לקחי המלחמה בממד הטכנולוגי ולעודד שיתופי פעולה בין התעשייה הביטחונית, האקדמיה וצה"ל. הכנס אכן מחמם לב ומעורר הערכה, אך באותה מידה הוא גם מעורר תמיהה – משתי סיבות עיקריות: כשל מצביאי מובהק: כשלי 7 באוקטובר ונספחיהם בשנתיים האחרונות לא נבעו ממחסור או מכשל טכנולוגי, אלא מכשל ביסודות החשיבה האופרטיבית — כשל מצביאי מובהק. מחסור בלקחים דוקטרינריים: תחקירי צה"ל, ככל שידוע, טרם עסקו בשכבה האופרטיבית של המלחמה, ולכן טרם הופקו מסקנות והמלצות לתיקון הליקויים בתחום הדוקטרינרי — אותו תחום שניתן לכנות בשם DefenseDoc. לפיכך, כל יוזמה טכנולוגית — מבורכת ככל שתהיה — שנעשית בטרם הופקו הלקחים האופרטיביים, כמוה כרתימת העגלה לפני הסוסים. אין הכוונה לבלום את המרוץ לשיפור הטכנולוגיה, אלא להאיץ את המרוץ החשוב ממנו פי כמה: תיקון לאלתר של המחדלים בתחום הדוקטרינרי ובהכשרת המצביאים לפעול לאור הדוקטר...