שַׁי חוֹשֵׁב שֶׁ...

הפעלת הכוח הצבאי במלחמה איננה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי להשגת יעד מדיני שלא ניתן היה להשיגו בדרכים דיפלומטיות. כמאמר קלאוזוביץ: "המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים". את יכולתה המרשימה של ישראל להכות באיראן מכות קשות וכואבות, יש לכוון כעת – נוכח "שעון החול המדיני" שהולך ואוזל – להשגת הישג מדיני ממשי ומוגדר: הסרת איום הגרעין, אולם בשני שלבים – יעד ביניים ויעד על. יעד העל , כפי שהצהירה עליו הנהגת ישראל, הוא פירוק מלא של תוכנית הגרעין האיראנית : סילוק מתקני ההעשרה והכור הגרעיני, ושלילת היכולת לשוב ולהעשיר אורניום בעתיד. רק השגת יעד זה תסיר את האיום הגרעיני לטווח הארוך. יעד הביניים , שצריך לעמוד במרכז המאמץ המדיני כבר עכשיו, הוא הוצאת מלאי האורניום המועשר משטח איראן . לפי דו"חות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, בידי איראן כיום כ־9,247 ק"ג של אורניום מועשר, מהם כ־408 ק"ג ברמת העשרה של 60% – רמה קרובה לזו הנדרשת לנשק גרעיני. לפי הערכות מקצועיות, כמות זו יכולה להספיק להרכבת כ־10 פצצות גרעין אם תועשר לרמה של 90%. איראן היא המדינה הלא־גרעינית היחידה...

שתי ישיבות הכרעה קיומיות, בהפרש של 77 שנים: האחת הולידה מדינה; השנייה נועדה להגן על קיומה. ב־12 במאי 1948 וב־12 ביוני 2025, התכנסה הנהגת ישראל לדיון דרמטי תחת איום ממשי, ונטלה אחריות היסטורית כבדה. בשני המועדים נדרשה המנהיגות האזרחית להכרעה תחת לחץ חיצוני, שסע פנימי ודילמות כבדות משקל. שתי הישיבות חושפות את כובד האחריות, את הפערים והאבסורדים, ואת כוחה של חברה דמוקרטית להתלכד מול אתגרי גורל. שסעים אידיאולוגיים: אז והיום בשני המועדים, החברה הישראלית הייתה שסועה בסוגיות אידיאולוגיות עמוקות. ב־1948, נסובו המחלוקות סביב קבלת תוכנית החלוקה, עצם רעיון המדינה היהודית, סוציאליזם, רביזיוניזם, יחסי דת ומדינה, והיחס לערבים בארץ ישראל. למרות המחלוקות, נוכח האיום הקיומי, הצליחה ההנהגה לגבש רוב להכרעה ההיסטורית, והחברה התלכדה – לפחות זמנית – סביב יעד משותף. ב־2025, החברה הישראלית ממשיכה להיות שסועה, אך הפיצולים מגוונים ועמוקים אף יותר: ימין מול שמאל, דתיים מול חילונים, יהודים מול ערבים, מרכז מול פריפריה, ומחלוקות סביב זהות המדינה, מערכת המשפט, יחסי דת ומדינה, אתגרים כלכליים ואתגרי הגירה. הרשתות...

ב־5 ביוני 1967, עם שחר, המריאו עשרות מטוסי קרב ישראליים לגיחה שתיכנס לדפי ההיסטוריה בשם "מבצע מוקד". בשעות ספורות הושמדו חיל האוויר המצרי ובהמשך רוב חילות האוויר של ירדן וסוריה – וצה"ל ביסס עליונות אווירית שאפשרה לו לנצח את צבאות מצרים, ירדן וסוריה בשישה ימים. מוקד לא היה רק הישג אסטרטגי מזהיר. זו הייתה הכרזה על עיקרון חדש שייחד את ישראל אחרי שנאלצה להגן על עצמה למחרת הקמתה במלחמה שנמשכה שנה: הכרעה מהירה וניצחון צבאי מובהק, חד־משמעי ובלתי ניתן לערעור – ניצחון מוחלט. מאז חלפו כמעט שישה עשורים. במרוצתם, ישראל נדרשה להתמודד עם אויבים מסוג אחר, עם מגבלות בינלאומיות מחמירות, ועם תפיסת הפעלה של צה"ל שעברה מתחילת המאה מהפכה – מצבא שנועד להכריע, להכניע ולנצח, לצבא שנועד להרתיע ולכן ויתר על היכולת להכריע ומאז חומת מגן ב-2002 גם לנצח. מצטייר שב־13 ביוני 2025, צה"ל חזר לרגע אל שורשיו: תקיפה כירורגית רחבת־היקף בלב איראן, במטרה לעכב או לסכל את תוכנית הגרעין, לפגוע בצמרת משמרות המהפכה, הרמטכ"ל וקציני מטכ"ל בכירים וראשי תוכנית הגרעין האיראני ולשדר מסר ברור – ליש...

הספינה מדליין נבלמה בדרכה לרצועה כשבית החולים האירופי בעזה התגלה כסמל טרגי נוסף לתרמית הכפולה שמנהל חמאס: מעל הקרקע – מוסד רפואי תמים המשרת את אזרחי הרצועה. מתחתיה – פתח למנהרות דם, שמובילות לטרור וטבח באזרחי ישראל. כמו בעבר הקרוב: מראית עין של "מלתחות" – בתי חולים – שמובילים אל "המקלחות" – מנהרות השמדה. תחפושת הומניטרית נאצית שבנה חמאס. המנהרות שמתחת לבית החולים אינן רק תשתיות טרור – הן הלב הפועם של תפיסת העולם החמאסית: שימוש ציני ומכוון באזרחים כמגן אנושי, ובסיוע ההומניטרי שניתן להם – כאורך נשימה לצבא הטרור. תרומות אירופיות לבתי חולים, כמו התרומות שמממנות את שיקום הרצועה, הופכות, בעל כורחן או ברשלנותן, לשותפות פעילה בטבח. הן מממנות את "המלתחות", ובכך מממנות את ההשמדה. צה"ל פועל כעת לא רק לשחרור החטופים ולחיסול התשתיות שמתחת ל"מלתחות", אלא גם לחילוץ אזרחי הרצועה עצמם. הוא מנסה לחלצם ממלכודת המוות שהציב להם שליטם חמאס – בדיוק כפי שעשה השוטר הבריטי דייוויד, בסדרה שומר הראש, כאשר הסיר את חגורת הנפץ מאישה שבן זוגה הפך אותה לפצצת אדם. אזרח...

כדי לממש את תפיסת ההגנה הלאומית, שמטרתה הסרת איומים בעודם באיבם ומעבר לגדר, נבנה צה"ל כצבא מכריע. הוא נועד להקדים ולהכות את אויביו במלחמות קצרות ו"זולות". עיצובו נשען על הגותם של קלאוזביץ ופון מולטקה, ועל דגם הכרעה מהירה בסגנון הבליצקריג הגרמני. במילון צה"ל הוגדר "ניצחון" כהתגברות על האויב והשגת מטרות הלחימה במחיר שניתן לעמוד בו. "הכרעה" הוגדרה כשבירת יכולתו של האויב לפעול נגדנו ביעילות, עד לאובדן תוחלת בלחימתו ולכן כניעתו ו/או השמדתו בתנאים של נחיתות. זוהי סיומה של מלחמה, מערכה או קרב בניצחון ברור חד משמעי ובלתי ניתן לערעור. בעזרת תחבולה נבונה, שזיהתה נכונה את מרכזי הכובד של האויב ונכסיו החיוניים, ידע צה"ל להביס את אויביו במהירות וביעילות כדי לנצחם – ממבצע דני ביוני 1948 ועד למבצע חומת מגן באביב 2002, כולל מלחמת יום הכיפורים. המפנה החמור התרחש בעשור הראשון של המאה ה־21, כאשר צה"ל נהפך מצבא מכריע לצבא מרתיע. הוא פטר עצמו מהבסת אויביו בחשיבה מצביאותית תחבולנית שנועדה להכריעם שהוחלפה במאמץ לערער את רצונם להילחם באמצעות אש מנגד ומבצעי ...

הטיפוס למרומי הר סיני מתוך הבנה שסיבת שעבודו של אדם חלש לזולתו החזק ממנו היא בריאתו של האדם ללא רסנים מאזנים מתוכנתים שיגבילו את התנהגותו – כפי שכל יצור חי אחר נברא – העניק משה לעם העבדים ערכים וחוקים לריסון עצמי: שניים ראשונים במצרים, עוד לפני השחרור; שלושה נוספים במרה שלושה ימים לאחר קריעת ים סוף; ובהר סיני – שבעה שבועות לאחר השחרור – את עשרת הדיברות. את הטיפוס של משה למרום הר סיני מגדיר הרמב"ם כהגעה לפסגת יכולתו של בן אנוש להבין את הגיון הבריאה וחוקיה שיוצרים בטבע הרמוניה ומונעים כאוס – אותם תרגם משה לערכים ולחוקים - מצוות: ציות להן בידי האדם תרסנו ותמנע כאוס ודרוויניזם שריבד את החברה למיעוט חזק של משעבדים ולרוב של משועבדים. בשל גזירת הערכים והמצוות מחוקי הטבע – שהם אמת אובייקטיבית, גם אם היא לא ברורה לאדם במלואה – תיווצר הרמוניה בין בני אדם, והרמוניה נוספת בין האדם לטבע. הר סיני: רגע סינגולרי בתולדות המערב והאנושות הר סיני אינו רק אירוע דתי־היסטורי, אלא – כהגדרתו של פרופ' יוחנן פלוסר – רגע סינגולרי בתולדות האנושות: לראשונה הונחה תשתית מוסרית שמקורה לא ברגש, לא באמו...