ישראל על הגבול הדק שבין נכס לנטל עבור טראמפ

 הקדמה

לא היה צורך בביקוריהם הדחופים בישראל של וויטקופ וקושניר, ואף לא בביקור הבזק של סגנו של טראמפ, כדי להבין שישראל ניצבת בפני מציאות שבה על הנהגתה לקבל החלטה אסטרטגית מן המורכבות שבתולדותיה ובתולדות יחסיה עם ארצות־הברית. ניתן להשוותה להחלטות המכריעות שקיבל דוד בן־גוריון ב־1949, כאשר נאלץ — בלחץ אמריקני — להסיג את צה"ל מעומק סיני ולמנוע בכך את סיומם של מבצע חורב ומלחמת העצמאות בניצחון גדול, וכן להחלטת לוי אשכול ביוני 1967 למנוע מצה"ל לממש את מדיניות ההגנה הלאומית שאליה הוא התכונן — העברת המלחמה לשטח האויב — לפני קבלת לגיטימציה מארצות־הברית וממדינות מרכזיות אחרות.
ישראל חייבת להישמר כעת מליפול למלכודת של דפוסי פעולה שגרתיים, ולגבש במחשבה צלולה אסטרטגיה חדשה שבנועזותה יוצרת סיכוי להישגים גדולים, לא מתעלמת מסיכונים מזוהים ונוספים אפשריים ונותנת את הדעת להתמודדות מחושבת עימם. 

---

היחסים האישיים מול האינטרס האסטרטגי

אין ספק בקשר הרגשי החם שמתקיים בין הנשיא טראמפ וצוות יועציו לבין ישראל ומנהיגיה. אולם בגישתו העסקית לניהול הסדר העולמי, חשיבותה של ישראל אינה נמדדת רק בעומק היחסים האישיים, אלא בעיקר בתרומתה המוחשית ליעדים האסטרטגיים של ארצות־הברית.
מאז 7 באוקטובר מילאה ישראל תפקיד מכריע בסיכול תוכניתה של איראן למנוע מהציר הסוני לבסס את השפעתו במזרח התיכון, ובכך הגנה הלכה למעשה על אחד ממיזמי־הדגל של ארה"ב — פרויקט המסדרון היבשתי הודו–סעודיה–ירדן–ישראל (IMEC).

---

ישראל והפרויקט הגרנדיוזי: גשר יבשתי בין האוקיינוסים

הפרויקט נועד לייצר חיבור יבשתי בין אגן האוקיינוס השקט לאגן האטלנטי — אלטרנטיבה למסלול הסחר היבשתי התלוי כיום ברוסיה — וליצור נתיב סחר עצמאי ויציב עבור המערב ובעלות בריתו.
ליבו של המסדרון הוא האגן המזרח־תיכוני: אזור בלתי יציב מבחינה שלטונית וביטחונית, המשמש כחוליה המקשרת בין אסיה לאירופה. כדי לייצב אותו נדרש הסכם מדיני רחב היקף — הסכמי אברהם — אשר נועדו להרחיב את שיתוף הפעולה בין ישראל למדינות ערב הסוניות ואף לשלב מדינות נוספות כמו אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם שממוקמת בלב הציר לפני הודו.

---

המרקם הרב־שכבתי של הפרויקט

המסדרון המתוכנן אינו רק נתיב פיזי: הוא כולל ארבעה קווי שינוע עיקריים — מסילת רכבת מטענים, כבישים מהירים, צינורות אנרגיה (להובלת דלק, גז וחשמל) ונתיבי לוגיסטיקה — ולצדם רשתות מידע ומחשוב מרכזיות שינהלו את זרימות האנרגיה, הסחורות והחשמל. רשתות אלה יהוו את עמוד השדרה הטכנולוגי של המסדרון ויחברו את המרחב הענק שבין שני האוקיינוסים הגדולים למערכת סחר אחת.
מימושו של הפרויקט מעניק לסעודיה ולמדינות הסוניות מעמד הגמוני אזורי, שהוא לצנינים בעיני איראן השיעית. 

---

איראן והאיום על הציר הסוני

איראן ראתה בהסכמים ובפרויקט IMEC איום ישיר על שאיפתה שהובלת האזור תיהיה בהגמוניה שלה ושל הציר השיעי, ופעלה — בין היתר באמצעות המתקפה ב־7 באוקטובר, כפי שמנהיגיה מיהרו לבשר מיד אחרי שהתבררו ממדיה ותוצאותיה — כדי לטרפד את ההסכמים, את פרויקט המסדרון ואת ההגמוניה הסעודית - סונית.
אולם עוצמתה הצבאית והמדינית של ישראל סיכלה את מהלכה, ודווקא חיזקה את הסיכוי למימוש המסדרון ולביסוס ביטחונו ארוך הטווח.

צירוף מהיר של סעודיה להסכמי אברהם יהיה גולת הכותרת של הניצחון על איראן — לא רק צעד דיפלומטי, אלא ביטוי סופי ומוחשי לכישלון התוכנית האיראנית למנוע ביסוס הגמוניה סונית אזורית בחסות אמריקנית. זה יהיה ניצחון מובהק, חד־משמעי ובלתי ניתן לערעור — דומה בעיקריו, לנצחונן של בנות הברית על הציר הפשיסטי במלחמת העולם השנייה. מבחינת טראמפ וממשלו, פתיחת הדלת למימוש בוננזת העסקים העצומים שפרויקט חיבור האוקינוסים יביא: לה עצמה, למדינות שלאורך הציר ולישראל - מעצמה כמעט בכל אחד מארבעה קווי השינוע שיבנו בציר. 

---

עזה — אבן הנגף של ההסכם

החוליה החלשה שנותרה למימוש הסכמי אברהם ולמהלכים לפתיחת מסדרון IMEC היא רצועת עזה.

אסור לישראל להציב את עצמה על הקו הדק שבין היותה נכס אסטרטגי שאיפשר את קידום הפרויקט לבין הפיכתה לנטל המעכב את מימושו — עקב ההתעקשות לממש שתי מטרות המלחמה: השבת כל החטופים וחיסולו של חמאס כגוף צבאי וממשלי.

---

סדרי עדיפויות: נחישות וגמישות במקביל

על המטרה הראשונה — השבה מיידית של כל גופות החטופים — חייבת ישראל להתעקש בכל כוחה ובלא פשרות.
אך בנוגע למטרה השנייה, עליה להפגין גמישות אסטרטגית.
ישראל מחזיקה כעת בהישג מדיני חשוב שנפל לידיה כשלל מלחמה — העברת האחריות לניהול הרצועה לידי מדינות ערב ובראשן מצרים.

---

ההישג המדיני והלקח מגולדה מאיר

יש כאן הגשמה מאוחרת של יעד מדיני שהציבה ישראל כבר בשנת 1949: העברת רצועת עזה לאחריות מצרית ישירה. מטרת העל מאז קום המדינה הייתה למנוע את הפיכתה של הרצועה לשטח הפקר שבו מתחזקים כוחות עוינים, וליצור מצב שבו מצרים — המדינה הערבית החזקה ביותר באזור, מי שעמדה בראש הליגה הערבית שיזמה את פלישת 1948 — תשא באחריות ישירה לתוצאות מדיניותה ולביטחון אוכלוסיית פליטי 48 שם.
מצרים לא עמדה בציפיות עד מבצע קדש - טרור הפאדיון פעל בחסותה ותחת הנהגתה; אולם לאחר קדש ועד יוני 1967 השתנתה מדיניותה, וישראל זכתה לעשור השקט ביותר ביטחונית בתולדותיה בגזרה זו - מודל שמצרים תדרש לממש כעת מחדש. 

עמדה זו הייתה גם בלב מדיניותה של גולדה מאיר בראשית שנות ה־70. גולדה ראתה בעזה מוקד אי־יציבות אזורי שמצרים מבקשת להתנער ממנו. כאשר אנואר סאדאת סירב לכלול את הרצועה במסגרת ההסדר המדיני, דחתה גולדה את הצעתו להסכם שלום חלקי — מתוך הבנה שוויתור על סיני ללא פתרון לעזה ישאיר את ישראל עם מוקד טרור בלתי נשלט ועם חיץ מדיני בלתי פתור מול מצרים. רק כאשר מצרים תישא באחריות מלאה לעזה, סברה גולדה, יוכל שלום אמיתי להתקיים.

כעת, שבעה עשורים מאוחר יותר, מתממש היעד ההיסטורי כמעט מאליו: השליטה ברצועה עוברת בהדרגה למנהלת בינלאומית בהובלה אמריקנית ובשיתוף מצרים, סעודיה, תורכיה וקטר.
שתי האחרונות אמנם עוינות את ישראל, אך הן גם יריבות למצרים בשל תמיכתן באחים המוסלמים — אויב המשטר המצרי. נוכח מכלול הנסיבות, ובשל שכנותה הפיזית של מצרים לרצועה, שליטתה בתעלה והאינטרס המובהק שלה ביציבות אזורית, היא צפויה להיות הגורם הדומיננטי בניהול הרצועה.

---

בין סבלנות אסטרטגית לניהול הסכסוך — מדיניות הגנתית לצה"ל

על אף מוכנותו ונחישותו מחממת הלב של צה"ל להשלים את משימתו ולחסל את חמאס, על הדרג המדיני להפגין קור רוח אסטרטגי ולרסן את דחף מפקדיו - סוסים אבירים כבעבר - להכרעה מיידית.
בהנחיית הדרג המדיני, כדי לממש הזדמנויות מדיניות אסטרטגיות חסרות תקדים, ייתכן וצה"ל יידרש לאפשר את השגתן ע"י אימוץ מדיניות צבאית הגנתית־אמנעתית הנשענת על שלושה עקרונות:

1. מניעת שחיקה – שמירה על מוכנות גבוהה תוך הימנעות ממגע מתמשך ושחיקה מיותרת של הכוחות המגינים בקו הצהוב.

2. פעולות ממוקדות – מבצעים קצרים, כירורגיים נקודתיים שלא מכוונים להסרת האיום, אלא לאמנעת פיגועים.

3. היערכות לעיתוי מדיני – שמירת מוכנות למתקפת מנע רחבה להסרה מלאה של האיום החמאסי ולחיסול ממוקד של הנהגתו הצבאית והמדינית — במידה (בוודאות גבוהה למדי) שמנהלת הרצועה תיכשל בחיסולו ככוח צבאי ופוליטי — ובעיתוי שבו תבשיל הזדמנות מדינית ולגיטימציה בינלאומית.

מדיניות זו מאזנת בין נחישות ביטחונית לבין אחריות מדינית, ותאפשר לישראל לממש את יעדיה האסטרטגיים מבלי להסתכן בתשלום של מחיר מדיני וכלכלי כבד בגלל חוסר סנכרון שעלול להיווצר עם מטרות העל של טראמפ שחיוני לשוב ולהדגיש שהן עסקיות-כלכליות.

---

עמדת הכוח של ישראל בפרויקט IMEC

בפרויקט זה, התלוי כולו ביציבות ביטחונית, ישראל תהיה כפי שהיא כבר, הנכס הצבאי והאסטרטגי החשוב ביותר לאבטחת מימושו. מעמד זה בנוסף לרגשות החמים של הממשל הנוכחי כלפיה, יחזק את משקלה הפוליטי, יגדיל את חופש פעולתה הביטחוני ויעניק לה תפקיד מרכזי באבטחת האגף המזרחי הפגיע של המסדרון — בזירות סוריה, לבנון, עיראק ואיראן.

כדי לשמר מעמד זה, ייתכן ונכון לאזן עתה בין נחישות מוחלטת להשבתם המיידית של כל גופות החטופים, לבין הכרה בצורך להשיג את מטרת המלחמה השנייה בהדרגה ע"י מנהלת הרצועה. 
אם המנהלת תיכשל, ישראל תוכל כאמור — באיחור אך מבחירה מושכלת — להשלים את מטרת חיסולו של חמאס כארגון סדור צבאי ופוליטי, לא רק בלגיטימציה אמריקנית, אלא גם בגיבויין של מדינות האזור שחמאס מאיים על יכולתן להנות מפירות הפרויקט.

---

סיכום: בין נכס לנטל

ישראל ניצבת על גבול דק — בין היותה נכס אסטרטגי לממשל טראמפ, שותפה חיונית לפרויקט חיבור האוקיינוסים, לבין היותה נטל העלול לסכן את מימושו.

כדי להבטיח שתישאר בצד הנכון של הקו, עליה לשמור על נחישות מוחלטת בהשבת החטופים, אך אם יידרש לגלות גמישות מדינית וביטחונית מושכלת בנוגע לעתיד הרצועה וחמאס: לא הימור על עתידה, אלא נועזות מדינית מגובה ברשת ביטחון של מוכנות צבאית להתמודד עם סיכונים מחושבים. כמו בשדה הקרב, לממש מהר ככל האפשר את השגת היעד המכריע הראשי - חתימה על הסכמי אברהם מורחבים - אישור להבסת איראן ולהשגת מטרת המלחמה האסטרטגית ההגמונית, ובהמשך לטהר לחלוטין קיני התנגדות עקשנים כחמאס והחות'ים.

ניהול זהיר של הסכסוך, ריסון אחראי של כוחותיה, שיקום עוצמתה הצבאית והתאמתה למציאות החדשה, סבלנות מבצעית ותיאום הדוק עם ארצות־הברית ועם מצרים — הם המפתח לכך שישראל תישאר לא רק נכס בעיני טראמפ, אלא גם עמוד התווך של הפרויקט האמריקני־סוני כולו. עקב כך היא עשויה לקצור את פירות סבלנותה האסטרטגית והניצחון המדיני המשותף על איראן והציר השיעי, בממדים הביטחוניים, המדיניים והכלכליים גם יחד.