העגלה לפני הסוסים: כנס DefenseTech הקדים כנס מתבקש דוקטרינרי

הכנס הבינלאומי DefenseTech Week 2025, שנערך השבוע באוניברסיטת תל אביב ביוזמת משרד הביטחון ומפא"ת, הציג חידושים מרשימים בתחומי הבינה המלאכותית, הסייבר, הרחפנים והמערכות האוטונומיות. הכנס נועד להציג את לקחי המלחמה בממד הטכנולוגי ולעודד שיתופי פעולה בין התעשייה הביטחונית, האקדמיה וצה"ל.

הכנס אכן מחמם לב ומעורר הערכה, אך באותה מידה הוא גם מעורר תמיהה – משתי סיבות עיקריות:

• כשל מצביאי מובהק: כשלי 7 באוקטובר ונספחיהם בשנתיים האחרונות לא נבעו ממחסור או מכשל טכנולוגי, אלא מכשל ביסודות החשיבה האופרטיבית — כשל מצביאי מובהק.

• מחסור בלקחים דוקטרינריים: תחקירי צה"ל, ככל שידוע, טרם עסקו בשכבה האופרטיבית של המלחמה, ולכן טרם הופקו מסקנות והמלצות לתיקון הליקויים בתחום הדוקטרינרי — אותו תחום שניתן לכנות בשם DefenseDoc.

לפיכך, כל יוזמה טכנולוגית — מבורכת ככל שתהיה — שנעשית בטרם הופקו הלקחים האופרטיביים, כמוה כרתימת העגלה לפני הסוסים.

אין הכוונה לבלום את המרוץ לשיפור הטכנולוגיה, אלא להאיץ את המרוץ החשוב ממנו פי כמה: תיקון לאלתר של המחדלים בתחום הדוקטרינרי ובהכשרת המצביאים לפעול לאור הדוקטרינה הנכונה.

כשטכנולוגיה אינה נרתמת לדוקטרינה נכונה — היא עלולה להכשיל

ההיסטוריה מלמדת שכלים טכניים מתקדמים שאינם משולבים בתוך תורה ברורה של הלחימה ולאור עקרונותיה וכלליה, עלולים להיהפך לחרב פיפיות:

• מלחמת העולם הראשונה: לחץ התעשיות לרכישת ארטילריה סייע בהפיכת מלחמת התמרון שהוחזרה ע"י נפוליאון למלחמת חפירות, השמדה הדדית ושחיקה כבדה וארוכת שנים.

• מלחמת ההתשה בצה"ל: הכנסת מערכות תקשורת משוכללות גרמה לפיקוד הבכיר להתערב באירועי בט"ש טקטיים מאחור, על חשבון תכנון וניהול הלחימה ברמתו. הפיקוד המבוזר — מקור עוצמתו של צה"ל — נהפך לריכוזי, ונחלשה יכולת הדרגים הכפופים להגיב על שינויים מבצעיים ברמתם בעצמאות ולכן מהר.

• מלחמת וייטנאם: לדעת גנרל ווסטמורלנד ומזכיר ההגנה מקנאמרה, הפיכת הפיקוד לריכוזי בשל מכשירי קשר משוכללים וכניסת המחשב הייתה סיבה ראשית לכישלון האמריקני הגדול במלחמה זו.

• צה"ל 2006: "היכולות [הטכנולוגיות] הצבאיות המתקדמות מייצרות מגמה קבועה...[של אפשרות] השגת הכרעה מבלי להידרש לתמרונים נרחבים ועמוקים לשם כיבוש נרחב של שטח אויב".

הכשלים האופרטיביים ידועים — והפתרון ברור

בניגוד לכשלים הטקטיים של 7 באוקטובר — שלחלקם נדרש זמן רב כדי להיחשף — תמונת הכשלים ברמה האופרטיבית ברורה ונגישה ממחרת 7 באוקטובר. מדובר בחזרה על כשלים שרובם כבר נחשפו במלחמת לבנון השנייה והוצגו באופן מפורט בדו"חות ועדות וינוגרד ושומרון.

הנדרש לעשות רלוונטי כיום כאז, ולכן אין כל סיבה שלא לרתום את הסוסים הדוקטרינריים לפני העגלה הטכנולוגית, בתוך זמן קצר ביותר ובלי גרירת רגליים.

עיקרי הלקחים האופרטיביים: דוקטרינת ההכרעה מול ההרתעה

יישובי הנגב נכבשו ב־7 באוקטובר משום שצה"ל נערך למניעת חדירות של מחבלים בודדים, אך לא להתמודדות עם מתקפת פתע אופרטיבית של דרגים מתמרנים שנוספו בשנים האחרונות בצבאות חמאס וחיזבאללה וקיומם היה ידוע.

היעדר עומק אופרטיבי חייב את צה"ל להסיר את איום כיבושם של שטחים וישובים בישראל ע"י הכוחות המתמרנים האלה במתקפת מנע יבשתית יזומה מחוץ לגדר. הוא לא היה מסוגל לכך בשל ניוון הדרג המתמרן והחשיבה המצביאית כתוצאה מהמהפכה הדוקטרינרית שהתרחשה בו.

מהותה של המהפכה הדוקטרינרית: בהשפעת "היכולות [הטכנולוגיות] הצבאיות המתקדמות" כנ"ל, החלפת דוקטרינת ההכרעה המקורית של צה"ל (שנועדה לשלול את יכולת האויב להילחם באמצעות כיבוש שטחיו) בדוקטרינת ההרתעה (שנועדה לשלול את רצונו להילחם באמצעות ירי מרחוק באש מדויקת ועצימה).

מהפכה דוקטרינרית זו שהחלה ב-1995, ושאושרה רשמית ב-2006 בספר "תפיסת ההפעלה החדשה של צה"ל", לוותה בשתי מהפכות משנה עיקריות:

• שינוי מבני במטכ"ל: במקום הדגם שנועד לשרת את דוקטרינת ההכרעה, אומץ דגם אחר שהעלים את אג"ם — מקור עוצמתו של מטכ"ל ההכרעה — והעצים עוד יותר את אמ"ן שהפך לגורם מוביל אפילו יותר מאשר ב-73.

• שינוי תפקודו של קורס פו"ם: הקורס לפו"ם ("הארוך") הוסב ממוסד להכשרת מצביאים וקציני אג"ם לקורס להכשרה טקטית ברמת הגדוד, בדגש על לחימת הבט"ש וידע טכנולוגי (מקור העוצמה בדוקטרינת ההרתעה). את ההכשרה למצביאות שצריכה להיעשות מוקדם ככל האפשר, כהכנה למילוי תפקיד אג"ם בחטיבה, החליפה סדנה מאוחרת מאד למפקדי אוגדות שהטמיעה את יסודותיה הפילוסופיים של דוקטרינת ההרתעה — תפיסות העומדות בסתירה חזיתית להיגיון הצבאי ולכללי המלחמה האוניברסליים ולאמת אובייקטיבית.

שערורייה של ממש היא שהסדנה הזו התקיימה עד 7 באוקטובר, חרף ההנחיות שניתנו לצה"ל כבר ב-2007 להיפטר מתפיסות אלו וממדריכיהן, ולחדש את "תוכנית ברק" – ספינת הדגל של הפקת לקחי מלחמת יום הכיפורים ומבצע של"ג - שנועדה להכשיר מצביאים מכריעים. ההנחיות הללו לא יושמו.

במקום המצביאות ההרואית המסורתית של צה"ל, שהוכשרה להכריע ולכן בשום מלחמה לא הוכרעה, נוצרה בצה"ל "מצביאות" חדשה: חשבונאות של ניהול בנק מטרות המיועד להרתיע, בקיאות טכנית בהפעלת הטכנולוגיה המשוכללת המיועדת להרתיע והסתמכות פסיבית על אמ"ן, שבניגוד לעקרונות המלחמה וכלליה וניסיונו המר של צה"ל עצמו - יתריע.

הלקח האופרטיבי — שלושה מאמצים שיש להפעיל מיד

לקח 7 באוקטובר ברמה האופרטיבית ברור לחלוטין: צה"ל נדרש לחזור ליסודותיו ולהפעיל לשם כך ללא דיחוי שלושה מאמצים מקבילים וממוקדים:

1. שחזור תורות היסוד הנגזרות מדוקטרינת ההכרעה המקורית: מבצעים, ארגון, פו"ש והדרכה, ולאורן לבצע בדיקה של הקוהרנטיות התורתית בשלושה המדרגים: האסטרטגי, האופרטיבי והטקטי.

2. שחזור תוכניות ההכשרה למצביאות שבוטלו: פו"ם גרסת "ברק" שאושרה בתהליך שנמשך מספר שנים ע"י פורום מטכ"ל (הפורום הזה מעולם לא אישר את ביטולה) והשתלמויות המפקדים שהותאמו לו בתוכנן: מג"דים, מח"טים ומפקדי אוגדות.

3. הסבת מבנה המטכ"ל והתאמתו למקור: לדוקטרינת ההכרעה ולייעודו הראשי של אג"ם — "הסינרגטיקן הראשי" של הצבא. תפקידו להפיק (ממשאבים צבאיים נתונים שלעולם יהיו בלתי מספיקים) מקסימום עוצמה צה"לית (Mini-Max). זוהי המשמעות האמיתית של הביטוי "צבא קטן וחכם" — משמעות שעוותה לחלוטין בשנים האחרונות, כאשר "חכם" הוחלף ב"טכנולוגי" ו"קטן" הפך לסמל צמצום במקום ליעילות.

מדובר בתהליך שיקומי מיידי וקצר-טווח של בדיקה והתאמה, שיכול להימשך מספר שבועות בלבד, כהכנה לתיקון מעשי בחודשים הקרובים.

מובן כי השחזור אינו העתקה מכנית של העבר, אלא התאמה של עקרונות היסוד למציאות של מאה זו – הן במונחי איומים והן במונחי טכנולוגיות זמינות. הטכנולוגיה המתקדמת צריכה לשרת את הדוקטרינה, לא להכתיב אותה.

האתגר המרכזי בשיקום הדוקטרינרי והמצביאות הוא איתור וגיוס בעלי ההשכלה הצבאית והניסיון הדרושים לפרויקט השיקום. אחרי שצה"ל פעל כשלושים שנה כצבא מרתיע, נותרו מעטים בלבד, בתוך צה"ל ומחוצה לו, שיכולים להדריכו בהסבתו מחדש למכריע; גיוסם המיידי הוא צו לאומי. מספר שבועות של עבודה אינטנסיבית על התכנון וההתאמה — ואחריה יישום ממוקד — יכולים להחזיר לצה"ל את היכולת שאבדה לו לתכנן ולהוציא לפועל מבצעי הכרעה. זאת, גם על בסיס הדרג המתמרן הקיים שהוא אמנם קטן מהדרוש, אך כדרג טקטי הוא הפגין בשנתיים האחרונות יכולות מבצעיות טובות מאד.

מצופה מצה"ל שבצניעות - גם בלי כנס DefenseDoc - הוא יבצע את השינויים האלה מהר ככל האפשר, בלי לבזבז זמן יקר בחיפוש אשמים, כדי שעוצמתו ויוקרתו יגזרו בראש ובראשונה מאיכות המצביאות וניצחונות מכריעים מהירים ובלתי ניתנים לערעור שהיא תביא, ורק אחר כך מהטכנולוגיה.