שַׁי חוֹשֵׁב שֶׁ...

פתיחה ערב יום העצמאות ה־77 של מדינת ישראל, בשעת דמדומים שבין זיכרון ותקווה, מתחדדת ההבנה מהו הנכס האמיתי שעליו נשען ביטחון האומה: מצביאותם של מפקדי צה"ל . שני רגעי שבר – באוקטובר 1973 ובאוקטובר 2023 – מלמדים, בכאב עמוק, כי אין תחליף למצביאות מקצועית. דווקא ביום הזה, ובתקופה שבה נשחק מעמדה של המנהיגות האזרחית במדינות הדמוקרטיות בכלל, ובישראל בפרט, חובה להצהיר בקול צלול: קיומה של ישראל יוכרע היום, אף יותר מבעבר, באיכותו המקצועית והמוסרית של הדרג הפיקודי הבכיר שלה . המאמר שני אסונות לאומיים בתולדות המדינה התרחשו בהקשר של נסיגות צה"ל: האחד – הנסיגה שלא התבצעה מקו ברלב ב־6 באוקטובר 1973; השני – הסגת הכוחות שבוצעה מקו הגבול עם רצועת עזה ב־6 באוקטובר 2023, ואשר כלל לא הייתה צריכה להתבצע. המכנה המשותף הראשון לשני האירועים הוא תוצאתם הקטסטרופלית: במלחמת יום הכיפורים נהרגו 126 לוחמים בקו ברלב ו־161 נשבו – לוחמים שיכלו להינצל. באסון 7 באוקטובר 2023 ספגה ישראל פגיעה חסרת תקדים באזרחיה וחייליה, והיא ממשיכה עד היום להיאבק להשבת חטופיה – לוחמים ואזרחים כאחד. המכנה המשותף השני הוא ששני האסונ...

כנס "התרעה, הרתעה ואכיפה" שערך השבוע מרכז דדו עורר קריאות לסגירתו, בעיקר בשל שיוכם הפוליטי של חלק מהמרצים. לעומת זאת, כותרת הכנס – שמשקפת המשך כשלים תפיסתיים – לא זכתה לביקורת פומבית. שתי הוועדות שחקרו את מלחמת לבנון השנייה (2007) קבעו כי השפעת מרכז דדו על הסבת צה"ל מצבא מכריע לצבא מרתיע תרמה לתבוסה במלחמה. הן המליצו לסגור את המרכז – לא לצמיתות, אלא לצורך החזרתו לייעודו המקורי. מרכז דדו, שהוקם ב-1989, נועד לשמש יחד עם פרויקט פו"ם ברק בית יוצר להעצמת המצביאות בצה"ל. הצורך בכך התחדד במהלך הפקת לקחי מלחמת יום הכיפורים ומבצע שלום הגליל, כאשר התברר שליקויים בהכשרה המקצועית-אינטלקטואלית של המצביאות תרמו לכשלים חמורים – דוגמת כישלון התקפת הנגד ב־8 באוקטובר 1973 ואי ההגעה לכביש ביירות-דמשק לפני הפסקת האש במבצע של"ג. בנוסף, פרויקט "ברק" ומרכז דדו נועדו לתת מענה לאומי: הקמת חוג אקדמי לאמנות המלחמה בישראל – צורך שלא מומש עד היום, והיעדרו מורגש כיום אף יותר. למרות הנחיות הוועדות, פו"ם ברק לא חודש ומרכז דדו לא הוסב לייעודו המקורי, אלא המשיך לקבע את צה...

 בתרבות הישראלית, הביטוי "אחרי החגים" מסמן את המעבר מהמתנה למעשה – הרגע שבו הכוונות פוגשות את המציאות. עבור צה"ל ומטהו הכללי, "אחרי החגים" של השנה הזו אינו מועד סמלי בלבד, אלא נקודת הכרעה אמיתית – זמן של התחדשות, אחריות והחלטות. מאז השביעי באוקטובר, פועל המטכ"ל בשני מאמצים מרכזיים ומשולבים: האחד – בתחום הפעלת הכוח – למימוש היעדים המדיניים של המלחמה: השבת החטופים והסרת האיום הביטחוני המתמשך מרצועת עזה; השני – בתחום בניין הכוח – לטיפול בכשלים המקצועיים העמוקים שהובילו לאסון ולכשליו של צה"ל במימוש יעדי המלחמה גם לאחריו. הכשלים הללו אינם חדשים. הם שורשיים, ומקורם בתהליכים מתמשכים עוד מסוף המאה הקודמת. עיקרם: שינוי ייעודו של צה"ל מצבא מכריע לצבא מרתיע, תוך ניוון הדרג היבשתי המתמרן – מקור עוצמתו של צה"ל בלחימה הגנתית והתקפית כאחת. היחלשות המטכ"ל כגוף מקצועי , בעקבות ביטולן של שתי פונקציות מפתח: ראש אג"ם – ששימש כציר המרכזי, "מוח הצבא" ו"האני האחר" של הרמטכ"ל; וראש מה"ד – שהיה אחראי על פיתוח התורה הכלל-צבאית...

ערב פסח תשפ"ה  " חופש – זכות לטעות; חרות – חובה מוסרית לא לטעות " חג הפסח, חג החרות, מזמין אותנו להרהר מחדש במשמעותו של מושג יסוד זה, דווקא בצל המשבר הכבד העובר על המדינה והתקופה הסוערת שאנו חווים. בין חרות לחופש קיים הבדל מהותי: חרות היא הזכות והיכולת לפעול לאור ערכים וחוקים, מתוך אחריות אישית למניעת התפרקות הסדר. חופש, לעומתה, הוא העדר גבולות – פעולה בלתי מוגבלת, גם במחיר של התפרקות הסדר. אסון 7 באוקטובר והשסע החברתי העמוק המאיים לקרוע את המרקם הפנימי של מדינת ישראל אינם תוצאה של מחדלים טכניים בלבד, אלא של משבר ערכי עמוק. אלו תולדות קריאת תיגר על החרות – ערך מוסרי מכונן בערכי המדינה שבמגילת העצמאות ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – והחלפתו בחופש לפעול ללא מגבלות, מצד שניים מהמוסדות המרכזיים הממונים במדינה: צה"ל ומערכת המשפט. צה"ל קרא תיגר על החרות בהחלטתו להסב את עצמו – בניגוד לתורותיו שמעמדן כדין מדינה – מצבא מכריע לאור הערכה מקצועית של גורמים משפיעים אובייקטיביים מדידים, לצבא מרתיע לאור גורמים משפיעים סובייקטיביים בלתי מדידים. מדובר במהפכה אנטי מקצועית מובהקת...

 לבעלי השכלה צבאית וניסיון בתחקור אירועים צבאיים, תחקירי צה"ל על אירועי ה-7 באוקטובר מצטיירים כאמינים מבחינה מקצועית. עם זאת, טענות הציבור, לפיהן תחקיר מסיבת הנובה, למשל, אינו משקף את האמת, נובעות מרצונו המוצדק לדעת לא רק מה קרה, אלא בעיקר למה ומדוע, ואיך וכיצד התאפשר האסון. המענה לשאלות האלה נמצא בתחקירי רמת הפיקוד, המטכ"ל והמל"ל, ומקצועית היה נכון לתחקר את המלחמה סימולטנית בכל רמותיה. סביר להניח שעם הצגת תחקירי המלחמה ברמות אלה יסופק מידע שיענה על סקרנות הציבור וכמיהתו לדעת את האמת שלעולם לא יכולה להיות לגמרי מלאה. עד להשלמת עריכת התחקירים בדרגים הגבוהים, ניתן להציע תשובות כלליות המבוססות על ניתוח המידע הקיים הגלוי, תוך שימוש בעקרונות מקצועיים מתחומי אמנות המלחמה, מדעי המדינה והיחסים הבינלאומיים. למה ומדוע קרה האסון? ניתוח המידע הגלוי מצביע על כך שישראל הותקפה ב-7 באוקטובר, ייתכן ביוזמת איראן, במטרה לסכל את השלמת הסכמי אברהם. הסכמים אלה היו מעניקים לסעודיה את ההגמוניה האזורית, מעצימים את מעמדה של ישראל ומחלישים את איראן וגרורותיה. עיתוי המתקפה - אוקטובר 2023 – נבע, כמצ...