אסון ה-7 באוקטובר: זכות הציבור לדעת את האמת המלאה
לבעלי השכלה צבאית וניסיון בתחקור אירועים צבאיים, תחקירי צה"ל על אירועי ה-7 באוקטובר מצטיירים כאמינים מבחינה מקצועית. עם זאת, טענות הציבור, לפיהן תחקיר מסיבת הנובה, למשל, אינו משקף את האמת, נובעות מרצונו המוצדק לדעת לא רק מה קרה, אלא בעיקר למה ומדוע, ואיך וכיצד התאפשר האסון.
המענה לשאלות האלה נמצא בתחקירי רמת הפיקוד, המטכ"ל והמל"ל, ומקצועית היה נכון לתחקר את המלחמה סימולטנית בכל רמותיה.
סביר להניח שעם הצגת תחקירי המלחמה ברמות אלה יסופק מידע שיענה על סקרנות הציבור וכמיהתו לדעת את האמת שלעולם לא יכולה להיות לגמרי מלאה. עד להשלמת עריכת התחקירים בדרגים הגבוהים, ניתן להציע תשובות כלליות המבוססות על ניתוח המידע הקיים הגלוי, תוך שימוש בעקרונות מקצועיים מתחומי אמנות המלחמה, מדעי המדינה והיחסים הבינלאומיים.
למה ומדוע קרה האסון?
ניתוח המידע הגלוי מצביע על כך שישראל הותקפה ב-7 באוקטובר, ייתכן ביוזמת איראן, במטרה לסכל את השלמת הסכמי אברהם. הסכמים אלה היו מעניקים לסעודיה את ההגמוניה האזורית, מעצימים את מעמדה של ישראל ומחלישים את איראן וגרורותיה.
עיתוי המתקפה - אוקטובר 2023 – נבע, כמצטייר, מזיהוי שלוש חולשות עיקריות בישראל:
חברתית: העצמת המחלוקות סביב הרפורמה המשפטית פגעה בסולידריות ובאחדות החברתית, מקור עוצמתה הלאומית הראשון של ישראל.
בינלאומית: הפער הרעיוני בין ממשלת הימין בישראל לממשל הליברלי בארה"ב החליש את היחסים בין המדינות.
צבאית: הגנתה הצבאית של ישראל בגבולותיה הייתה למעשה פרוצה והזמינה את תקיפתה:
1. צה"ל לא התאים את מערך ההגנה על גדר המערכת, שבבסיסו נועד למנוע חדירת מחבלים בודדים, לאיום החדש-ישן על ישראל - תקיפתה על ידי עוצבות קומנדו מתמרנות לצורך כיבוש שטחים ויישובים.
2. צמצום הדרג היבשתי המתמרן בצה"ל וניוונו בתחילת המאה, עקב הסבתו מצבא מכריע לצבא מרתיע, פגע ביכולתו לממש את מדיניות ההגנה הלאומית שעיקרה הוא הסרה מוקדמת של איומים אפשריים על ישראל "מחוץ לגדר" במתקפת מנע יזומה על ידה.
3. למרות האסור המקצועי לבסס מניעת הכרעה אפשרית במקרה של הפתעה על קבלת התרעה מודיעינית מצבית מוקדמת ועל הערכת מצבו התודעתי של האויב, צה"ל ביסס את הגנת מערב הנגב, גם במקומות בהם הגבול נושק לבתי יישובים, על קבלת התרעה מודיעינית ועל "הערכת" (בפועל ניחוש) כוונותיו של חמאס.
איך וכיצד התאפשר האסון?
לחמאס הוזרמו כספים קטאריים ששירתו את ישראל וחמאס: לישראל הם העניקו רגיעה ביטחונית זמנית לצורך קידום השלמת הסכמי אברהם, בעוד שחמאס השתמש בכספים וברגיעה להכנת מתקפת פתע רחבת היקף של עוצבות קומנדו מתמרנות.
למרות שצה"ל היה מודע לאיום כיבוש יישובים על ידי הדרג המתמרן שנוסף לחמאס (כפי שעולה ממסמך "חומות יריחו" מ-2022), בגלל העדר עומק אופרטיבי וטקטי הוא היה מוגבל מאוד (כבגבול הצפון) ביכולתו לשנות את מערך ההגנה כדי להתאימו להכלת מתקפת עוצבות חמאס בתוך גבולות המדינה;
מנגד, בגלל ניוון וצמצום התמרון בצה"ל, הוא גם לא היה יכול לממש את מדיניות ההגנה הלאומית וכאלטרנטיבה לחוסר היכולת להכיל מתקפת חמאס בתוך גבולות ישראל, ליזום מתקפת מנע להשמדת עוצבות חמאס "מחוץ לגדר" בשטחיו.
המסקנה המקצועית הבלתי נמנעת היא זו: מעשית, צה"ל היה "מוכרע פוטנציאלית" עוד לפני תחילתה של מתקפת ה-7 באוקטובר.
מסקנות ותובנות
אסון ה-7 באוקטובר נבע מכשל מקצועי צבאי שהחל בהסבת צה"ל בתחילת המאה ה-21 לצבא מרתיע והמשיך בהתעלמות ממסקנות ועדות וינוגרד ודן שומרון ב-2007, שכדי למנוע כישלון נוסף כמו הכישלון במלחמת לבנון השנייה וב"צוק איתן", הנחו אותו להיבנות מחדש, כצבא מכריע מאוזן בהרכב כוחותיו.
שאלה שאינה רק בתחום הצבא היא האם הדרג המדיני היה מודע לכך שמדיניותו הנועזת לא הייתה מגובה למעשה ברשת ביטחון צבאית אמינה. בגלל הסיכונים הביטחוניים הגלויים שנלקחו בהכנסת הכספים הקטאריים כדי לקדם את הסכמי אברהם, התבקש מקצועית שצה"ל וגורמי ביטחון אחרים דווקא יגבירו את שגרת מוכנותה הצבאית של ישראל למנוע הכרעה במקרה של הפתעתה האסטרטגית כב-7 באוקטובר. הסוגייה הזו תעמוד במרכז התחקירים ברמות המטכ"ל והמל"ל.
קריאה לפעולה
אם הניתוח המוצע כאן מקובל ולו גם עקרונית, צה"ל מוזמן לאששו ולאחר תיקונו והרחבתו לאמצו כתשובת ביניים לציבור עד להשלמת התחקירים הרשמיים. שקיפות זו תאפשר לתקן מהר את הכשלים המכוננים שטרם אותרו על ידו ולשקם את אמון הציבור בתחקיריו ובהפקת לקחיו של הצבא.
זכות הציבור לדעת למה וכן איך קרה אסון ה-7 באוקטובר היא זכות יסוד במדינה דמוקרטית, וצה"ל צריך וגם יכול לאפשר את מימושה ולו גם חלקית, בשלב זה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה