רשומות

מציג פוסטים מתאריך מרץ, 2025

במקום הרפורמה, כמו צה"ל, בג"ץ צריך לחזור למקורות

מבוא : הצורך ברפורמה החקיקתית, הפוגעת באיזון בין שלוש הרשויות ולכן היא פסולה דמוקרטית נולד עקב מהפכה שהתחוללה ברשות השופטת החל משנות השבעים של המאה הקודמת - גם היא פסולה דמוקרטית. ההבדל בין שתי המהפכות הוא ביוזמיהן ובמחוללי המהפכות: נבחרים דמוקרטית - במהפכת הרפורמה, סוכנים עלומים – במהפכה ברשות השופטת. ביטול המהפכה ברשות השופטת וחזרה למקורות ייתר את הצורך ברפורמה ויאפשר לשקם את ייחודה של מדינת ישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית . גוף המאמר : ייחודה של ישראל: שילוב בין יהדות ודמוקרטיה כמדינה יהודית ודמוקרטית, ייחודה של ישראל הוא בהיותה יהודית בערכי תרבותה ובה בעת דמוקרטית במשטר הפוליטי שלה: ארגון הממשל והתנהלותו צריכים לעמוד במבחן עקרונות וכללי הדמוקרטיה, שחסרה מוסר אינהרנטי סדור, ואילו השיפוט הערכי של ההתנהלות הדמוקרטית צריך להיות לאור ערכי היהדות, שלה יש מוסר סדור. המהפכה הציונית-רוחנית: עיצוב זהותה התרבותית של ישראל יהדותה התרבותית-ערכית של ישראל עוצבה במהפכה הציונית-רוחנית שקדמה למהפכה הפוליטית-מדינית של הרצל. שורשיה במרכז התרבותי היהודי שפעל באודסה במשך שלושים שנה (1890–1920) והפיק יבו...

הדחה בשעת מלחמה: בין הרמ"א לראש השב"כ

פיטוריו של ראש השב"כ בעיצומה של המלחמה מהדהדים את דרמת פיטורי הרמ"א ובהמשכה את דרמת פירוקה של מפקדת הפלמ"ח ב-1948 בעיצומה של מלחמת העצמאות. עיצוב המערכת השלטונית של המדינה הנולדת וההחלטה להעמיד בראש משרד הביטחון את דוד בן גוריון הפכו למיותר את תפקיד ראש המפקדה הארצית (הרמ"א), גורם פוליטי שטרם הקמת המדינה היה מעין שר ביטחון. בגלל מחלתו של הרמטכ"ל יעקב דורי, ישראל גלילי איש מפ"ם שמילא את תפקיד הרמ"א, היה גם מעין רמטכ"ל. הדחתו ע"י בן גוריון עוררה את מה שנקרא "מרד האלופים הראשון": הודעת חמישה ראשי אגפים במטכ"ל: יגאל ידין, אליהו בן חור, יצחק שדה, צבי איילון, משה צדוק ויוסף אבידר "כי אם לא יוסדר העניין [החזרת גלילי] תוך 12 שעות, יפסיקו לראות בעצמם אחראים להנהלת העניינים". הדחתו של גלילי, מנהיג סמכותי נערץ על מפקדי הפלמ"ח שללא ספק נדרשה ארגונית, פתחה בפני בן גוריון את הדרך לסגירת מפקדת הפלמ"ח – צבאה של מפ"ם, יריבה פוליטית גדולה ומרה של מפא"י - מפלגתו של בן גוריון. במהלך מקיאווליסטי מובהק, כהכנה להצדקת פר...

מצה"ל, למסכה של צבא הגנה לישראל

האם נדרש עוד אישור לכך שצה"ל טרם הפנים את הלקח המטכ"לי המכונן הראשון והחשוב ביותר של אסון 7 באוקטובר? השבוע קיבלנו אותו. בהרצאה שנשא מפקד שדה בכיר בפני חניכי הכשרה לפיקוד על יחידות שדה, הוא הציע למאזיניו להניח בצד את תורתו של קלאוזביץ כאשר יגיעו לשטח. קלאוזביץ, אבי תורת המלחמה, הוא ההוגה שעליו התבססה תורת הלחימה של צה"ל עם הקמת המדינה. בזכות יישומה של תורה זו, המבוססת על ערכים, עקרונות וכללי מלחמה אוניברסאליים נצחיים, ניצח צה"ל בכל מלחמותיו ומבצעיו עד לשנת 2002. הוא מעולם לא הוכרע, גם ב-73 כשהוא הופתע מצבית, אך הוא היה מוכן בסיסית, ובוודאי שלא ספג תבוסה משפילה, גדולה מתבוסותיו ב-2006 וב-2014, כפי שחווה ב-7 באוקטובר 2023. ספטמבר 2006 הייתה נקודת הזמן בה זנח צה"ל באופן רשמי את תפיסתו הצבאית של קלאוזביץ, תפיסה המבוססת על ההנחה של קיום אמת אובייקטיבית, גם אם בלתי ניתנת להשגה מלאה, והחליף אותה בתפיסה סובייקטיבית של הפילוסופים הפרוגרסיביים דלז וגואטרי. במועד זה פורסמה בצה"ל גרסה אחרונה של חוברת "תפיסת ההפעלה המטכ"לית לצה"ל" (מטכ"ל 1-1-01...

קצינים בכירים בצה"ל ללא הסמכה, איך זה ייתכן?

החשיפה בתקשורת ששיעור גבוה מקציניו הבכירים של צה"ל, ובכלל זה כנאמר בידיעה גם הרמטכ"ל הלוי, מילאו תפקידי מצביאות ומטה כללי בכירים מבלי שהוסמכו לכך מקצועית, היא מטלטלת. הכשרה לקצונה מתבצעת על פי חוקי צה"ל בשני קורסים מסמיכים: בקורס הקצינים בבה"ד 1 – הסמכה לפיקוד זוטר בדרג הטקטי; בקורס הארוך לפו"ם – הסמכה לפקד ולמלא תפקידי מצביאות ומטה כללי במפקדות מדרג הגדוד והעוצבה ומעלה. השתתפות, כהכנה למילוי תפקידי מפקדי פלוגות (מ"פים), מפקדי גדודים (מג"דים), מפקדי חטיבות (מח"טים) ומפקדי אוגדות, בהשתלמויות של צה"ל ושל צבאות זרים, אינה מהווה תחליף להסמכה המקצועית הנדרשת והמחייבת על פי חוקי הצבא. יש להניח שידיעה על כך ששיעור גבוה מקברניטי אל על הוסמכו כטייסי פייפר ותו לא, או ששיעור גבוה ממנהלי המחלקות במרכז רפואי בישראל הוסמכו כאחים ואחיות, אך לא כרופאים, לא הייתה מתקבלת בתקשורת של תחומי התעופה והרפואה בשוויון הנפש שבו קבלה התקשורת הצבאית את מחדל מקצועיותו של הפיקוד הבכיר בצה"ל, אלא אם כן מדובר בפייק ניוז, שאכן לא נכון להדהדו. התשובה הראשונה לשאלה המפורס...

בדומה לשנת 1973, גם בשנת 2023 מחדל המלחמה הוא פיקודי ולא מודיעיני

כמו בשנת 1973, גם בשנת 2023, המודיעין אחראי לשתי טעויות מקצועיות חמורות בתחום המודיעין: א. התחייבות לספק התרעה מודיעינית מצבית על מתקפה צפויה - התחייבות המנוגדת לעקרון המלחמה "אבטחה", לכללי היסוד של תורת ההגנה, להנחות היסוד של מדיניות ההגנה הלאומית של ישראל וללקחים העיקריים מהפתעת ישראל אסטרטגית ב-1960 (מקרה רותם), במאי 1967 ובאוקטובר 1973.  ב. ביסוס הערכות המודיעין, בניגוד לעקרונות המלחמה ולכלליה האוניברסליים, לתורות צה"ל וללקחי מלחמת יום הכיפורים על סיבור היגיון האויב וניחוש מצבו התודעתי, הקוגניטיבי והרגשי. כמו בשנת 1973, בקבלת הערכותיו השגויות של המודיעין כבסיס להחלטותיו המבצעיות, הדרג הפיקודי הפך אותן לשגיאותיו שלו וזאת, בנוסף לטעויות ולשגיאות המקצועיות הפיקודיות שלו עצמו: א. התעלמות ממדיניות ההגנה הלאומית, שעל פיה צה"ל אורגן, נבנה והוכוון על ידי מקימיו להגן על המדינה. ב. התעלמות, מאז 2016, מהיעדר עומק אופרטיבי להדיפת ולהכלת מתקפה אפשרית של עוצבות נוח'בה ורדואן מתמרנות-מסתערות רגליות ורכובות בתוך שטחי המדינה. ג. התעלמות מניוון הדרג המתמרן-מסתער של צה"ל,...