אמת ממלחמת לבנון השלישית

בן גוריון היה מודע לתורפתה הראשית של הדמוקרטיה הליברלית המערבית: הכחשת קיומה של אמת אובייקטיבית וטענה ש"האמת" היא יחסית, שום עמדה היא לא אמיתית אלא סובייקטיבית ובגרסתה הפוסט מודרנית, נרטיבית – סיפרית שמשוחררת לחלוטין מכבלי הנמקה הגיונית כלשהיא.   

בגלל הדגל השחור המתנוסס מעליה, המילה דמוקרטיה לא מוזכרת במגילת העצמאות וכדי להגן על ישראל מתורפת הדמוקרטיה נכללו במגילת העצמאות ערכי מוסר האמת (האובייקטיבית) של נביאי ישראל. 

לימים, חוקי יסוד "המשפט" ו"כבוד האדם וחרותו" הקנו לחומת המגן המוסרית של ישראל תוקף של חוקה.

ממחויבות לאמת, ב-47, בן גוריון התעלם מ"הערכות סובייקטיביות" לפיהן מדינות ערב לא מתכוונות לתקוף את ישראל; בקדש, כשאורי בן ארי, קצין מצטיין ומעמד לרמטכ"ל העלים עין מהאמת, בן גוריון סילקו מצה"ל; ב-63, כשראש אמ"ן "העריך" שמנהיגי ערב אינם מתכוונים לפתוח במלחמה, בן גוריון תקף אותו בחמת זעם. בגלל התעקשות לחשיפת האמת ב"פרשה", בן גוריון פרש.   

למרות שהולעטה ב"הערכות" שהערבים מורתעים, ממחויבות לאמת כהווייתה, גולדה הנחתה את צה"ל להתכונן ערב 73 לאפשרות תקיפתה של ישראל גם ללא קבלת התרעה. 

אסון ה-7 באוקטובר הוא תוצאה מובהקת של מתן לגיטימציה "לאמת" נרטיבית (סיפרית) פוסט מודרנית, כמעט בכל תחום חברתי בישראל.

בהשפעת המהפך התרבותי, צה"ל הסב עצמו מצבא מכריע שנועד לספק ניצחונות צבאיים מהירים ו"זולים" שעומדים במבחנה של אמת אובייקטיבית חד משמעית ובלתי ניתנת לערעור, לצבא פוסט מודרני שבאופן פלאי נועד להרתיע, בלי להכריע ולהביס.

המלחמות ב-2006, ב-2014 וב- 2023-4 שבות ומוכיחות ש"הרתעה" היא נרטיב שמנותק לא רק מאמת אובייקטיבית, אלא גם מאמת יחסית וסובייקטיבית ומאמת ותוקף באשר הן. 

בהשפעת ההתכחשות לאמת כהווייתה, למרות שצה"ל ידע על הדיביזיות המתמרנות, הרגליות והרכובות, שהוקמו בגבולות הרצועה ולבנון, הוא לא יזם, כנדרש ממנו מקצועית ממדיניות ההגנה הלאומית ומתורות צה"ל שמעמדן כחוק מדינה, אף לא אחד מארבעה מהלכים הכרחיים: 

1. הסרת האיומים במלחמת מנע יזומה עי ישראל, לפני הפיכתן למפלצות קשות להסרה.

2. החלפת ההגנה למניעת חדירת מחבלים בודדים, להגנה מפני דיביזיות הקומנדו המתמרנות – מהלך הכרחי עד להסרת האיום במלחמת מנע. 

3. כאלטרנטיבה למלחמת מנע, הכנת תוכניות מגרה להסרת האיומים במתקפה מקדימה.

4. בתגובה למתקפת פתע אפשרית, הכנת תוכניות מגרה להפעלה מהירה של מתקפת-נגד אוחרת לתוך הרצועה ולבנון.

הלקח הראשי מאסון ה-7 באוקטובר שהוא מחדל הגנתה של מדינת ישראל על יסודות של "אמת" סיפרית, במקום על אמת אובייקטיבית, טרם הופק; מעידה על כך הודעת דובר צה"ל על הפסקת האש בלבנון שכללה דיווח מפורט על היקף השמדת יכולות חיזבאללה.

חזקה על הדובר שנתוני ההשמדה הם מדויקים, אך ניתוקם מהקשרה הכולל של המלחמה פוגעת באמינות הודעתו.

גרוע מכך, מצטייר שבגלל חשיבה נרטיבית הפיקוד הבכיר טרם קלט את האמת האובייקטיבית המרה:

1. ההשמדה הגדולה והימשכות המלחמה למעלה משנה נדרשו בגלל הסבתו של צה"ל ממכריע למרתיע ועקב כך אובדן יכולתו לממש ולו גם רק אחד מארבעה המהלכים שנדרשו תורתית להגנת המדינה.

2. אילו צה"ל היה מציית להנחיות וועדות וינוגרד ושומרון ומסב עצמו ב-2007 בחזרה לצבא מכריע, אסונות ה-7 באוקטובר היו נמנעים. 

3. אזרחי ישראל, שרשימת המטרות הרבות שהושמדו נועדה לעודדם, הם בראש ובראשונה קורבנות מחדלי המעודדים. 

הצגת אלפי המטרות שהושמדו בגלל הישגים טכנולוגיים כבירים ומרהיבים כניצחון, במנותק ממשכה וממחירה הכבד של המלחמה, רחוקה אפוא מהאמת.

לפיכך, נעילת המלחמה הפוסט מודרנית השלישית של ישראל - אסונית בגלל התבססות על "אמת" סיפרית, בהעלאת "אמת" סיפרית חדשה, סוללת את הדרך למלחמה פוסט מודרנית רביעית - בוודאות גם היא אסונית.

כדי למנוע אותה, הדמוקרטיה הישראלית שהפשיטה מעליה את שכפ"ץ האמת האובייקטיבית שנועד להגן עליה, חייבת למנות מיד רמטכ"ל חליפי; 

פרט להכשרתו הצבאית כמצביא מכריע, חיוני לוודא שהוא שומר חוק וכנדרש מחוקי היסוד ומתו"ל צה"ל שדינו כדין חוק מדינה, הוא מחויב לאמת אחת: הקרובה ככל האפשר לאובייקטיבית.