לשמור על השומרים
אפלטון אמנם אמר כי זה אבסורד לטעון כי צריך לשמור על השומרים, אך נוכח התעלמותו של הפיקוד הבכיר של צה"ל, בחרבות ברזל, מעקרונות המלחמה וכלליה והתוצאות הקשות של התעלמותו, זו חובת הדרג המדיני לשמור על השומרים במערכה ההתקפית האפשרית הצפויה בלבנון.
דיבורים על כך שנאסרללה עבר את "מחסום הפחד" ושנגמרו "שאריות
הרתעתו ע"י צה"ל" לקוחים משיח סיפורי פוגי שראשיתם בתחילת המאה, באגדה
על "הטילים שיחלידו".
בחשיבה צבאית מקצועית, חיוני להניח, שאם חיזבאללה לא ירה לפני ה-7
באוקטובר ואם הוא לא מפעיל את מלוא עוצמתו עכשיו, זה לא משום שהוא פוחד או מורתע (מצב
תודעתי הידוע אך ורק לאדם ולבוראו) אלא משום שהדבר איננו עולה בקנה אחד עם האינטרס
שלו או של שולחיו ויהיה האינטרס אשר יהיה.
הדבר היחיד החשוב באמת מבחינת צה"ל הם יכולותיו הצבאיות של
חיזבאללה, שע"פ דיווחים בתקשורת יוצרים איום כבד להחרבתה של ישראל, גם בלי
לכבוש יישובים כבנגב המערבי.
מהתקשורת, בין השאר מהצהרותיהם של אישים ביטחוניים משרתים ופורשים, עולה
שצה"ל לא נבנה, כבעבר לקראת מבצע של"ג, להכריע את חיזבאללה ע"י
כבוש דרום לבנון לשם השמדת יכולותיו, אלא בעיקר כדי להרתיעו. זאת, כפי שחוזרים
ואומרים אותם בכירים, באמצעות הנחתה של "מכות כואבות", כדוגמת חיסולו של
נאסרללה ואיומי סרק על החרבת ביירות – בעצמה קורבן של נאסרללה.
לאור העובדה שלמעלה מחמישים אחוז ממפקדי חיזבאללה חוסלו וכמו בחלום
הפרות של פרעה "וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה", קצב הירי
של הארגון לעבר ישראל לא פחת, ניתן להסיק שמיכולות העריפה של צה"ל, מרשימות
ככל שיהיו, חיזבאללה לא יוכרע וישראל לא תיוושע.
אם צה"ל לא התכונן בשנים האחרונות לבצע את של"ג מספר 2, כלומר
להכריע את חיזבאללה מהר ככל האפשר, כדי למזער את משך זמן החרבתה של ישראל ואת היקף
החורבן הצפוי עד להשלמת טיהורה של דרום לבנון מצבא חיזבאללה, אז במונחים מקצועיים ישראל
מוכרעת ולכן, מטבע הדברים, גם באמת מורתעת ומשתהה בתגובתה ולא רק בגלל המערכה
המקבילה בדרום.
חיזבאללה לעומתה, על אף המכות הקשות המונחתות עליו, רחוק מאד מלהיות מוכרע,
כלומר יש לו יכולות פיזיות להמשיך בהחרבת ישראל מרחוק ולכן, מטבע הדברים, הוא רחוק
מלהצטייר כמורתע; ההיפך הוא נכון: הוא הצד שכפה על ישראל מלחמת התשה וחורבן ארוכה חסרת
תקדים בנזקיה והוא זה שקובע את גבולות המלחמה, עוצמתה ומשכה.
מתמונת המערכה ברצועה ומהדיווחים המעודדים על ההכנות והאימונים
האינטנסיביים הנערכים בפיקוד הצפון, מצטייר שצה"ל משלים את בניית היכולות הצבאיות
הפיזיות והמוראליות הנדרשות לשם הכרעת חיזבאללה ונקווה שלא רק להכותו
מכה עצימה; זאת כמובן, בעיתוי שיקבע על ידי ישראל, כנגזר ממוכנותו המבצעית של
צה"ל להכריע ומהערכת המצב ברמת הביטחון הלאומי.
כמו ב-1982, המפתח להסרתו המהירה של האיום מגבולה הצפוני של ישראל הוא
ביסוסה של המערכה ההתקפית נגד חיזבאללה על רעיון אופרטיבי תחבולני מבריק.
הגייתו של הרעיון התחבולני הזה הוא עכשיו אתגרה מספר אחת של ההנהגה
הצבאית – תיקון מתבקש מצידה לתקלה המקצועית
החמורה שלה ב-7 באוקטובר ולזו שגרמה להסתבכות המערכה נגד חמאס.
למרות טענתו הנכונה של אפלטון, בנסיבותינו, על הדרג המדיני לשמור על השומרים ובעזרת יועצים מקצועיים, מומחים לצבא, לוודא שהמערכה המדינית והצבאית האסטרטגית בצפון, תהיה מכוונת כולה אך ורק אל הכרעת היכולות הצבאיות והכלכליות של העדה השיעית בלבנון ושאר גרורות איראן בלבנון ובסוריה;
שום מאמצים ואמצעים לא
יושקעו בניסיונות להשפיע, להרתיע, להפחיד, "לגבות מחיר כבד",
"לגרום לחיזבאללה להבין", "להפעיל מנופי לחץ על ממשלת לבנון"
ושאר ההבלים השולטים בשיח הביטחוני בישראל משלהי המאה הקודמת.
כדי להפסיק את התממשותם לנגד עינינו של דברי הנביא על "וַיֵּלְכוּ
אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ" חיוני אפוא לשמור על השומרים.
https://mida.org.il/2024/06/06/%d7%93%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%a8%d7%aa%d7%a2%d7%94-%d7%a0%d7%9b%d7%a9%d7%9c%d7%94-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%97%d7%a9%d7%91-%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c/
תגובות
הוסף רשומת תגובה