לקח השואה הראשי לא הופק ולא הוטמע

 יום השואה, תשפ"ד

השואה התאפשרה בשל שתי סיבות יסוד מרכזיות. הראשונה היא שבניגוד למהפכה המדעית, שאבותיה המירו את הסיפורים והכזבים של ימי הביניים באמת אחת מוכחת לוגית ואמפירית ובמאמץ בלתי פוסק לחשיפתה, המהפכה הליברלית ההומניסטית לעומתה כפרה ובגרסאותיה השונות עדיין כופרת, באפשרות קיומה של אמת אחת.

הסיבה השנייה לשואה מגולמת בהכרזתו של ניטשה “אלוהים מת”, שמשמעותה היא מותו של המוסר התנ”כי בגרסתו הנוצרית. התנ”כ, שהוצמד על-ידי הנצרות לברית החדשה, היה חומת מגן שלא מנעה אמנם את רדיפת היהודים והשפלתם, אך מנעה את השמדתם למעלה מאלף שנים.

ללא אמת ומוסר סדור חליפי לנוצרי שבוטל, אין צורך ויכולת אמיתית להבחין בין טוב לרע, לערוך חשבון נפש מצפוני, ובמקרה הצורך לחזור בתשובה ולתקן. “תשובה וחשבון נפש”, טען ניטשה, “מדכאים את טבע האדם” ומהווים המצאה שנועדה לייהד את העולם. בהיסתמך על מיתוסים טרום-ימי ביניימיים אפלים, שהנאציזם אימץ והעצים, טען ניטשה כי “גיבורים אמיתיים אינם מתחרטים ואינם מתייסרים”.

צלם אנוש אינו, כתפיסת היהדות, מתנת אלוה מולדת אלא תכלית שעל האדם לעמול להשיגה. ולכן חיסול האמת ובעקבותיה חיסול המוסר הסדור ואפשרות השיפוט המצפוני הסדור לאורו על-ידי האליטה האינטלקטואלית הליברלית של אירופה, מחק מעל לאלף שנות מאמץ נוצרי לניתוק האדם מעברו הפגני והפראי ולהפיכתו לבעל תודעה מצפונית. כך נסללה דרך המלך להופעת אידיאולוגיות הכזב הברבריות הקומוניסטית והנאצית.

בהעדר חומת מגן של מוסר אמת ומצפון לא עמדה בפני אידיאולוגיות הכזב שהוליד הליברליזם בעיה מצפונית לתת לגיטימציה לחיסול התרבות היהודית בברה"מ, ובהמשך, בגרמניה, לחיסול היהודים עצמם – מייצגי המוסר והמצפון הישנים אותם ביקשו להחליף.

חסרונה של חומת מגן זו אף מנע מאינטלקטואלים אירופים שנטשו את הנצרות ואת ערכיה וסלדו מהנאציזם, למצוא בערכים ההומאניים הליברלים החליפיים שרכשו את ההצדקה המוסרית ואת תעצומות הנפש כדי להתנגד לו. ולכן ליברלים בכל מערב אירופה, ולא רק בגרמניה, היו שותפים בתעשיית השואה, או למצער עמדו מנגד ושתקו.

הליברליזם לא הודה מעולם שהתכחשותו לערך המכונן 'אמת' ולצורך בקיומו של מוסר חובות סדור מילאה תפקיד מרכזי בהתרחשות השואה. מסיבה זו הלקח החשוב ביותר מהשואה לא הופק וחומת מוסר האמת והמצפון שהתמוטטה במאה ה-19 לא שוקמה במאה העשרים; המסקנה מהמתרחש בפקולטות למדעי הרוח ובראשן האמריקניות במאה הזו היא, שהאמת נמחקה לחלוטין:

עצם הדיבור בפקולטות האמריקניות למדעי הרוח והחברה על 'אמת', נתפס לא רק כאנטי־אינטלקטואלי, אלא כלא־מוסרי בעליל וכאמצעי של החזק (לבן, גבר, עשיר-מבוסס, אזרח המדינה, ישראלי) לדיכוי החלש (שחור, אישה, עני, מהגר, פלסטינאי).

מפחידה בתופעה הזו היא העובדה שממחויבותה ל'אמת' של "עשרת הדברות' שהם ערכיה המכוננים של ארה"ב וכנגזר מהם מחויבותה להבחין בין טוב לרע וחובתה להציל את הטוב מידי הרע, ארה"ב התגייסה בעקביות להציל את אירופה והעולם מהאסונות שליברליזם בלי מחויבות לאמת מוסר ומצפון המיט עליהם; עכשיו, כשארה"ב עצמה התפרקה מערכיה וממחויבותה ל'אמת', למצפון ולמוסר, אנא בא העולם? 

כמו האוניברסיטאות המובילות בגרמניה הנאצית, האוניברסיטאות האמריקניות המובילות, הן כיום בית היוצר של תערובת אנטישמית חדשה: ימי ביינימית, קומוניסטית ונאצית שמועצמת באנטישמיות אסלאמית רדיקלית ומועשרת ומשומנת בכסף מזרח תיכוני.

נותר רק לקוות, שלצד התגייסותו של הממשל האמריקני לשחרור החטופים הישראלים שבידי חמאס, הוא גם יעשה לביתו; הוא יחזור לדבוק בערך המוסרי המכונן 'אמת' וממחויבות ל"עשרת הדברות" הוא יפיק את לקח השואה האמיתי וכדי להטמיעו, ישחרר את האוניברסיטאות האמריקניות מידי חוטפיהן.