"תחקיר התחקירים" הוא חלקי ומחייב השלמה

הקדמה

תחקיר התחקירים של צה"ל חשף את הכשל ב-7 באוקטובר – אך לא מה גרם לו ומה צריך לעשות כדי למנוע את חזרתו. הנדבך החסר הוא המפתח למניעת האסון הבא.

המאמר

ההחלטה שלא להסיק מסקנות אישיות כנגד בעלי תפקידים לאור תחקיר התחקירים של אירועי 7 באוקטובר היא נכונה ומוצדקת, משום שהתחקיר חלקי וחיוני להשלימו בנדבך החשוב ביותר בתחקיר מלחמה, החסר בו.

תפקידו של תחקיר לחימה – לאחר כל קרב, מערכה או מלחמה – הוא אחד: לאפשר להעצים חוזקות והצלחות ולתקן במהירות האפשרית חולשות ותורפות, כדי שסבב הלחימה הבא יהיה מוצלח בהרבה מן הקודם לו.

לשם כך כולל תחקיר צבאי שלושה נדבכים ראשיים:

1. נדבך השחזור – המלא והמדויק ככל האפשר של מהלך הלחימה;

2. נדבך ניתוח – ניתוח השחזור לאור עקרונות המלחמה וכלליה התורתיים, לקחי מלחמות עבר, נהלי הקרב שקדמו ללחימה ותהליכי בניין הכוח והכנתו ארוכי השנים למלחמה;

3. נדבך שלישי – נדבך הבירור והתיקון – שבו מבוררות הסיבות להיווצרות הפערים בין התורות ליישומן בפועל, ומוחלט על צעדים שיש לנקוט בהם – מיידיים ובסיסיים – כדי למנוע את חזרת הפערים בסבב הלחימה הבא.

מהמצטייר בתקשורת, ועדת תורג'מן העמידה לרשות צה"ל תמונת אירועים מדויקת ככל האפשר של אירועי 7 באוקטובר, ובהשוואה לשחזור מלחמות העבר – גם עשתה זאת מהר.

על בסיס ניתוח תורתי של האירועים המשוחזרים הגיעה הוועדה, כעולה מדיווחי התקשורת, בנדבך השני של תחקירה, למסקנה כי צה"ל פעל לפני 7 באוקטובר ובמהלך המתקפה על ישראל בניגוד גמור לעקרונות המלחמה וכלליה התורתיים וללקחי מלחמות קודמות.

את הנדבך השלישי והחשוב ביותר למימוש ייעודו של תחקיר מלחמה – בירור הסיבות לתקלה הבלתי נתפסת, שצבא שלם על כל דרגיו פועל באופן גורף בניגוד לאמנות המלחמה, עקרונותיה וכלליה, וכן הנחיות קונקרטיות לתיקון ליקויי הבסיס שגרמו לתקלה – הוועדה לא הגישה.

תחקיר התחקירים מחייב אפוא את השלמתו המהירה בנדבך השלישי, החשוב ביותר בכל תחקיר מלחמה, בעיקר בתחקיר מטכ"לי–אסטרטגי ותחקיר שנועד למנוע אסון לאומי נוסף; ולכן יש להחזירו למתחקרים להשלמתו.

את עיקרי הנדרש בנדבך השלישי תוכל הוועדה למצוא בתחקיר מלחמת לבנון השנייה שהוכן על ידי ועדת דן שומרון, שהוקמה ב-2007 בעקבות כשלונו של צה"ל לממש את משימתו במלחמת לבנון השנייה.

הוועדה התמקדה בשלוש תקלות מכוננות שהתרחשו בצה"ל בשנים 1995–2006: תקלה דוקטרינרית, תקלה פיקודית ותקלה הכשרתית.

התקלה הדוקטרינרית

הסבת צה"ל מצבא שנועד לשלול מהאויב את יכולת לחימתו על ידי השתלטות מהירה של דרג יבשתי מתמרן-מסתער על שטחיו, כדי להכריעו ולהכניעו, לצבא שנועד להרתיע את האויב מלהשתמש ביכולותיו ולשלול את רצונו להילחם, באמצעות ירי מנגד מדויק ורב עוצמה.

ההסבה הביאה לניוונו ולצמצומו של הדרג המתמרן ולכן לחוסר יכולתה של ישראל להסיר איומים עליה, מחוץ לגדר, במלחמת מנע יזומה על ידה – כמתחייב מתפיסת הביטחון הלאומי – וגם לא להסיר את האיומים במתקפת-נגד מאוחרת, כפי שנצפה ברצועה אחרי 7 באוקטובר, לאחר תקיפתה.

מאחר שישראל חסרה עומק אופרטיבי וגם טקטי להגנת שטחיה ויישוביה ומניעת כיבושם על ידי דרג מתמרן-מסתער של אויביה, לאחר 2016 – כאשר לחיזבאללה ולחמאס נוספו דרגים מתמרנים שצה"ל לא הסירם במתקפת מנע – ישראל נותרה למעשה ללא הגנה כנגדם.

בתקלה הדוקטרינרית ובהתעלמות משתי הנחות יסוד בתורת ההגנה בכלל ובתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל בפרט, לפיהן "צה"ל לא מרתיע והמודיעין לא יתריע (מצבית)", טמון ההסבר למסקנת תחקיר התחקירים, שלפיה צה"ל פעל ב-7 באוקטובר באופן גורף בניגוד לעקרונות מלחמת הכרעה וכללי לחימת הגנה.

התקלה הפיקודית הארגונית והתפיסתית

כדי לאפשר יישום יעיל של דוקטרינת ההכרעה הקלאוזביצית ושל תפיסת הפיקוד המבוזר מוכוון הכוונה המולטקאית, אימץ צה"ל עם הקמתו את המטה המשולש המתואם אג"ם – "מוח הצבא" ו"הציר המרכזי" של המטה ושל עבודת המטה במטכ"ל, בפיקודים ובעוצבות.

לביטולה של פונקציית ראש אג"ם במטכ"ל והחלפתה בפונקציית ראש אגף מבצעים בדומה למטה בצבא האמריקני שדוקטרינת ההכרעה שלו שונה בתכלית מדוקטרינת ההכרעה של צה"ל, היה תפקיד מרכזי בהחלשתה של הפונקציה הפיקודית-מבצעית במטכ"ל ובדרגים שמתחתיו, תוך העצמת יתר של אמ"ן.

במקום לבסס את הכוננות למלחמה על מוכנות וכוננות מבצעית באחריות ראש אג"ם למנוע הכרעה במקרה של הפתעה, היא התבססה – בניגוד לתורה וללקחי מלחמות העבר – על אחריות ראש אמ"ן למנוע הפתעה באמצעות "הערכות" (ניחושים) של אמ"ן על מצבו התודעתי של האויב ועל התחייבותו חסרת היכולת האמיתית למימוש - לספק התרעה מצבית למלחמה.

בנוסף לכך, העצמת גורמי המשפט בצה"ל תוך פתיחת התחקיר הצבאי – ולו גם חלקית - בפניהם, התנגשה חזיתית בבסיס התפיסתי שביסוד שיטת הפיקוד המבוזר מוכוון הכוונה – מקור עליונותו של צה"ל במלחמות העבר, ופגעה בנכונות מפקדים מצד אחד לאצול סמכויות ולסמוך על דרגים כפיפים, ומצד שני פגעה בנכונות פקודים ליזום ולהעז גם אם יכשלו.

התקלה ההכשרתית

הפעלת דוקטרינת ההכרעה של צה"ל מחייבת יכולות פיקודיות אינטלקטואליות מקצועיות גבוהות. כלקח ממלחמות המאה הקודמת עבר הקורס לפיקוד ולמטה כללי – פו"ם ארוך, שמסמיך לפיקוד ולמילוי תפקידי מטה כללי בדרגי העוצבה, הפיקוד והמטכ"ל – שינוי מכונן כדי להתאימו לייעודו.

עם הסבתו של צה"ל מצבא הכרעה לצבא הרתעה גם פו"ם ארוך שונה: הוא קוצר, הוחזרה לתוכו עונת לימודים אקדמיים לא צבאיים המועברת באוניברסיטה, על חשבון צמצום מרחיק לכת של תכניו האינטלקטואליים הצבאיים שקוצצו, והלימודים בו הותאמו – בניגוד לייעודו – לפיקוד בדרג הגדוד.

היכן רכשו מפקדי צה"ל וקציני המטה הבכירים שלו ב-7 באוקטובר את הכשרתם המצביאותית שנמנעה מהם תקופה ארוכה בפו"ם – זו היא חידה.

סיכום

אין ספק שאסון 7 באוקטובר נגרם גם בגלל התרשלויות אישיות של בעלי תפקידים מרכזיים.

אבל הסיבה האמיתית לאסון אינם מחדלים אישיים – אלא בראש ובראשונה תהליכים מקצועיים ארגוניים שסטו מהבסיסים הצבאיים שעליהם הושתת צה"ל.

העובדה שהנחיות ועדות וינוגרד ושומרון להסב את צה"ל בחזרה לצבא הכרעה לא יושמו כעשרים שנה – היא יסוד הכשל.

מאחר ששלוש התקלות המכוננות - יסוד הכשל – הדוקטרינרית, הפיקודית וההכשרתית – טרם תוקנו, והן שעמדו בבסיס קריסת ההגנה על מדינת ישראל ב-7 באוקטובר, נדרש כי צה"ל יירתם לתיקונן ומהר ככל האפשר: תורות ההכרעה, מבנהו הנדרש של המטכ"ל ותוכניות ותכני ההכשרה בפו"ם ארוך נמצאים על המדף – כל הנדרש הוא להורידם וליישמם בהתאמה לתפיסת הביטחון הלאומית ששודרגה מהסרת איומים - לפני 7 באוקטובר, לסיכול סיכונים לפני הפיכתם לאיומים - אחרי האסון ובהתאמה לכך לשלל גורמים משפיעים - צבאיים ואחרים עדכניים.

יש בסיס מוצק לתקווה: מאז 7 באוקטובר הוכיח צה"ל כושר התאוששות, למידה והסתגלות מרשימים ולכן אין ספק לגבי יכולתו להחזיר לעצמו לאור תחקיר מלחמה שלם על כל נדבכיו את תפקודו כצבא הכרעה והכנעה מהירה וככל האפשר "זולה".