הפצ"ר הבא - מפקד, קצין מטה כללי מוסמך ומאוזן מקצועית

 פתיחה

תפקידו של הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) הוא מן הרגישים והמורכבים ביותר במטה הכללי של צה"ל. הפצ"ר משמש בעת ובעונה אחת שומר הסף המשפטי של הצבא, יועצו הבכיר של הרמטכ"ל בענייני חוק, מוסר ולחימה, ומי שנדרש לגבש עמדות משפטיות תחת אש – לעיתים בשדה קרב שבו הגבולות בין חוקי המלחמה, ערכי המדינה והמציאות המבצעית מיטשטשים עד לבלי הכר.

בעקבות התפטרותה של הפצרית האחרונה מתחדדת השאלה: האם ההכשרה הנדרשת לתפקיד כה רגיש צריכה להיות משפטית בלבד, או שמא עליו להיות קצין מטה כללי לכל דבר – מפקד־משפטן שמבין לעומק את אמנות המלחמה, את תורת צה"ל ואת עקרונות ההכרעה והניצחון.

סוגי הקצינים במטה כללי

בצה"ל קיימת הבחנה ברורה בין שני סוגים של קציני מטה.

הראשונים הם קצינים מתאמים – אלה העומדים בראש שלושת האגפים המרכזיים: אגף המטה הכללי (אג"ם) שהוסב למבצעים, אגף כוח אדם (אכ"א) ואגף הלוגיסטיקה (אט"ל). תפקידם לתאם, לאזן ולוודא שעבודת המטות המקצועיים השונים תיעשה בראיית מפקד המסגרת. בגלל זה תפקידים אלה מאויישים באלופים שהם מפקדים-מצביאים. בגלל חשיבותם, ההדרכה (מה"ד), המודיעין (אמ"ן) והתכנון האסטרטגי (אג"ת) נקבעו כאגפי משנה באג"ם וגם בראשם עומדים אלופים שהם מפקדים־מצביאים.

מתחתיהם בהיררכיה הארגונית ניצבים הקצינים המקצועיים, שבמטכ"ל משמשים כראשי חילות מקצועיים וכיועצים מקצועיים לרמטכ"ל.

במובן זה, הפצ"ר הוא קצין מטה מקצועי וקצין חיל ראשי באגף כוח אדם – יועץ לרמטכ"ל בתחום המשפט הצבאי והבינלאומי, שבשונה מקציני חיל אחרים שותף מלא בדיוני המטה הכללי. מכאן נגזרה דרגת האלוף שהוא נושא והצורך, שכמו באגפי המשנה באג"ם, גם תפקיד הפצ"ר יאויש במפקד שמכיר היטב את שפת המטה, את דפוסי החשיבה המבצעית ואת עקרונות אמנות המלחמה, כלליה ותורותיה – תחומים שמהווים את יסוד הכשרתם של המצביאים - קציני המטה הכללי בצה"ל.

מה בין פו"ם ארוך ל"פו"ם קצר"

כדי להבין את שורש הבעיה, יש לחזור למקור ההסמכה של קציני המטה.

הקורס לפיקוד ולמטה כללי – פו"ם ארוך – הוא מקור ההכשרה העליון של מפקדי צה"ל - מצביאיו. שם נרכשת ההבנה העמוקה באמנות המלחמה: תיאוריות המלחמה, תולדות הקרבות, ניתוח מערכות זרות וקרבות צה"ל, וההבחנה בין מרחב המפקד למרחב קצין המטה. כשם שבה"ד 1 מסמיך לקצונה זוטרה, כך פו"ם ארוך מסמיך לשמש בתפקידי פיקוד ומטה כללי מדרג קצין אג"ם חטיבה ומג"ד ומעלה, ובתפקידי קצין מטה מקצועי במטה כללי מדרג החטיבה ועד דרג המטכ"ל.

לעומתו, פו"ם קצר – שכיום נקרא “אפק” – מיועד לקציני מטה בלבד, כאלה שאינם מתוכננים לשמש כקציני מטה מקצועיים ראשיים במטה כללי. במקור חפפו תכניו באופן מלא את תכני שלב הלימודים התיאורטיים בפו"ם ארוך, אך בעשורים האחרונים החפיפה המלאה איננה קיימת יותר. 

לפיכך, עקרונית, בוגר פו"ם קצר חסר את ההסמכה באמנות המלחמה ותורותיה ואת ההיכרות המעשית עם החשיבה ותהליכי התכנון וההכרעה בכל מטה כללי, ובוודאי ברמת המטכ"ל.

הפצ"ר במציאות של כאוס מבצעי

מלחמות ישראל האחרונות – ובייחוד המערכה הנוכחית מול חמאס – הציבו בפני המטה הכללי מציאות חדשה: שדה קרב שחמאס הפך מממלכת אי־ודאות לכאוס מוחלט.

במציאות כזו כמעט כל החלטה מבצעית נוגעת גם במישור המשפטי והמוסרי: סוגיית פגיעה במטרות אזרחיות, החזקת שבויים וחטופים, השמדת תשתיות אויב, הספקה הומניטרית לאזרחים שנבזזת ע"י האויב ועוד.

בתנאים אלה נדרש ייעוץ משפטי שאינו נצמד רק לאות החוק, אלא שואב השראה גם מעקרונות אמנות המלחמה ומהשיפוט המוסרי־צבאי ותקדימיו. חוקים, תורות וערכים אינם מתקיימים במנותק זה מזה; הם שלוש מערכות חוק מקבילות – זו של תורת צה"ל, זו של החוק הבינלאומי, וזו של ערכיה המוסריים של מדינת ישראל, שכמו עקרונות המלחמה, גם הם אוניברסליים – עובדה היוצרת ביניהם הלימה גבוהה שכדי להגיש ייעוץ מאוזן חיוני להכיר את שורשיה.

כדי לנווט במרחב מורכב זה, הפצ"ר חייב להבין לא רק מה אומר החוק – אלא גם מהי תכליתו המבצעית. עליו, כמו הקצינים המתאמים מפקדי האגפים הראשיים והמשניים, להכיר את היגיון הפיקוד, את יכולות הכוחות ואת מגבלותיהם, את התכלית המבצעית שאליה שואף המפקד ובעיקר את הרעיון התחבולני שעליו מבוססת תוכניתו. ללא הבנה עמוקה זו, הייעוץ המשפטי נותר טכני – ומאבד את יכולתו לשמש מנוף יצירתי מקצועי לקידום הניצחון.

הלקח: כשאין הסמכה – חסר האיזון

ממידע גלוי במרשתת, הפצרית היוצאת, על אף השכלתה המשפטית המרשימה וניסיונה רב־השנים בפרקליטות הצבאית, לא עברה את ההכשרה וההסמכה הנדרשים בפו"ם ארוך. משמעות הדבר שהיא חסרה לכאורה בהכשרה הצבאית־אסטרטגית הנדרשת לקצין מטה כללי צה"לי – ובוודאי למי שאמור לייעץ לרמטכ"ל בשדה קרב כאוטי.

אי־היכרות עמוקה עם עקרונות אמנות המלחמה, כלליה ותורותיה, עם קרבות צה"ל ולקחי מלחמותיו, ועם תורת הפיקוד הייחודית של צה"ל – פקוד מבוזר מוכוון מטרה – יוצרת פער מסוכן: בין שיקול משפטי טהור לבין הבנת מרחב הלחימה שבו מתקבלות ההחלטות הפיקודיות.

כך עלול הייעוץ המשפטי להפוך לשיפוט חיצוני ולא לחלק אורגני מתהליך קבלת ההחלטות המבצעי. ובשדה הקרב של המאה ה־21 – זהו מותרות שצה"ל אינו יכול להרשות לעצמו.

לקראת הפצ"ר הבא – קצין מוסמך מאוזן מקצועית

הלקח ברור: במעמדו במטכ"ל, הפצ"ר הבא חייב להיות קצין מטה כללי במלוא מובן המילה – בוגר פו"ם ארוך, הבקי באמנות המלחמה, בתורות צה"ל, במערכותיו ובלקחיהן.

רק מפקד-משפטן - קצין שהוא בעל הסמכה וניסיון פיקודי מעשי ובה בעת גם בעל הסמכה וניסיון משפטי עשיר, יכול לגשר ולאזן בין שלושת עולמות החוק: עקרונות הלחימה, חוקי המלחמה וערכי המדינה.

בעדיפות ראשונה – יש למנות אפוא פצ"ר מפקד־משפטן בוגר פו"ם ארוך; בעדיפות שנייה – קצין מטה משפטי שכמו כל קצין מטה מקצועי במטכ"ל שהוא קצין חיל ראשי, גם הוא חייב להיות בוגר פו"ם ארוך, בלית ברירה, בעדיפות שלישית, משפטן-מפקד שאיננו מוסמך פו"ם ארוך, אך הוא בעל נסיון פיקודי מבצעי. שילוב כזה יביא לידי ביטוי את עקרון האיזון: יועץ משפטי שעצותיו לרמטכ"ל ולמטכ"ל הן תוצאת איזון בין תורות ונסיון מבצעי ביישומן, חוק ומוסר.

סיכום

לא ייתכן שאת התפקיד הרגיש ביותר במטכ"ל, שבו נשקלות החלטות הנוגעות לחיי אדם, לחוקי המלחמה ולדמותה המוסרית של מדינת ישראל, ימלא מי שהסמכתו איננה תואמת את הנדרש מקצין בדרגת אלוף במעמד כפול: קצין מטה מתאם וכן קצין חיל ראשי ועקב כך, מההיבט הצבאי, הוא הפחות מוכשר מכל יועצי הרמטכ"ל - לכאורה החוליה החלשה במטהו.

יש להסדיר בנהלים את עניין ההסמכה ושליחת משפטנים מצטיינים לקורס פו"ם ארוך. כמו כן, מומלץ למנות לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) - ככל הניתן - מפקד שהוא קצין מטה כללי מוסמך ומאוזן מבחינה מקצועית. עליו להיות אדם המבין כי תפקידו הוא להבטיח שכל ניצחון של צה"ל יושג באמצעות תחבולה פיקודית מיטבית, וכי עליו להשתמש בייעוץ המשפטי כדי לאזן בין אופן יישום התחבולה לבין שמירה קפדנית על החוק והמוסר.