ישראל קורבן לברית בין בני השטן לבין משפט בינלאומי נטול מוסר – אזהרת קאנט: חוק שאיננו נגזר ממוסר מוליד עוול
רקע לדיון: החלטת בריטניה
החלטת בריטניה למנוע מישראל להשתתף בתערוכת ביטחון בינלאומית היא מקרה מבחן מובהק לחשיפת עומק המשבר המוסרי של המשפט הבינלאומי.
היא אינה נובעת מאמת מוסרית אוניברסאלית אלא משיקולים פוליטיים ודילים דיפלומטיים. במקום לעמוד לצד הקורבן הנאבק בארגון טרור המשתמש באזרחיו כמגינים אנושיים – בחרה בריטניה להרחיק את ישראל, ובכך הפכה את הקורבן לנאשׂם.
דווקא בריטניה – שבניגוד לחלקים נרחבים מאירופה ידעה להפריד בין המדינה לכנסייה, אך מעולם לא ניתקה עצמה מערכי מוסר – חוטאת כעת למורשתה. הממלכה המאוחדת שמרה על דמות המלך כסמל המוסר הבריטי, ומלכתה, אליזבת השנייה, אף נהגה להתייעץ עם הרב יונתן זקס ז״ל בסוגיות מוסריות לאור ארון הספרים העברי. בכך הודגש לאורך שנים כי גם במדינה חילונית במוסדותיה, המוסר נותר לב ליבה של הלגיטימציה.
מול הרקע הזה, ההחלטה להדיר את ישראל אינה רק צעד פוליטי – היא בגידה במוסר הבריטי עצמו.
מתודולוגיה
-
המוסר העברי על נגזרותיו – תורה, נביאים, משנה, תלמוד ופסיקות לאורך הדורות – כמערכת של חובות אוניברסאליות המושתתות על חוקי היקום והטבע. האדם נברא ללא רסנים טבעיים לאיזונו; ללא חובות מוסריים הוא מדרדר ל“מצב טבע” של מלחמת הכול בכול. המוסר העברי מציב חובות מוסריות המולידות זכויות, יוצר איזון חברתי ומונע אנרכיה.
-
הדין ההומניטרי הבינלאומי (IHL) – קוד משפטי שהתפתח במאות ה־19–20 בהסכמות בין מדינות. הוא תוצר של אינטרסים ודילים פוליטיים ולא של אמת מוסרית אובייקטיבית. אזהרת קאנט רלוונטית כאן: חוק שאיננו נגזר ממוסר אינו אלא כלי בידי כוח – ומוליד עוול.
ההבדל המהותי
-
המוסר העברי – אמת אובייקטיבית אוניברסאלית: חובות מוסריות קודמות לזכויות ומחייבות כל אדם וכל אומה. דיני המלחמה הם חלק בלתי נפרד מהמערכת הזו.
-
הדין הבינלאומי – אמת סובייקטיבית: שיפוט תלוּי אינטרסים ומאזני כוח, ללא בסיס מוסרי יציב.
בכך נוצרת ברית מסוכנת: מצד אחד חמאס – "מדינת בני השטן" המשתמשת באזרחיו כמגינים אנושיים; מצד שני – מערכת משפטית בינלאומית נטולת מוסר, שמדירה את ישראל מהקהילה הבינלאומית. ישראל הופכת לקורבן כפול – של טרור ושל שיפוט עולמי עיוור מוסר.
תוצאות הבדיקה – טבלה משווה
| נושא | מוסר עברי – אוניברסאלי | דין הומניטרי בינלאומי (IHL) |
|---|---|---|
| הנחת יסוד על האדם | האדם נברא ללא רסנים טבעיים לאיזונו; ללא חובות מוסריות יידרדר למצב טבע של מלחמת הכול בכול. | מניח שהאדם טוב מטבעו; נדרשת הסדרה רק מול חריגים "רעים". |
| בסיס הנורמות | חוקי טבע מוסריים → חובות האדם → איזון והרמוניה חברתית. | פשרות פוליטיות והסכמות בין מדינות; אינטרסים ודילים. |
| זכויות מול חובות | חובות קודמות; מתוכן נגזרות הזכויות. | זכויות קודמות; החובות אינן חלק מהמערכת. |
| פגיעה באזרחים | מותרת רק כשאין ברירה להציל רבים; חובה מתמדת למזער נזק; אסור להקריב חפים במישרין. | מותרת פגיעה אגבית אם אינה "מופרזת" ביחס ליתרון הצבאי (פרופורציונליות). |
| הגנת הציבור שלך | "חייך קודמים" – חובה מוסרית לשמור על הקולקטיב; אין חובה להקריב חיילים מעבר לסביר. | Precautions feasible – חובה לצמצם נזק אך לא במחיר סיכון מופרז לכוחות. |
| אזהרה ופתח יציאה | חובה מוסרית לאפשר נתיב מילוט. | חובה לתת אזהרה מוקדמת ויעילה אם אפשרי. |
| שימוש במגינים אנושיים | רשע מוסרי חמור; חובת התוקף לרסן פגיעה אך להגן על עמו. | אסור בדין; אך האחריות על הצד המשתמש; חובת הפרופורציונליות נותרת. |
| סיוע הומניטרי | "בל תשחית" – איסור השחתה מיותרת; חובה לאפשר מחסה בסיסי והמשך חיי קהילה. | אסור להשתמש ברעב כנשק; חובה לאפשר מעבר סיוע הוגן ומהיר. |
| שבויים וחטופים | פדיון שבויים מצווה מוסרית; מותרת פעולה צבאית להצלתם אם זו הדרך היחידה. | חובה להגן על שבויים; איסור עינויים; עקרונות להסדרת משא ומתן – ללא מסד מוסרי כוללני. |
| מהות מוסר המלחמה | חלק ממערכת חובות אוניברסאליות נגזרות מחוקי טבע; מוסר אובייקטיבי. | מערכת משפטית סובייקטיבית – תוצר של אינטרסים פוליטיים; לא אמת אוניברסאלית. |
מסקנה מסכמת
השיפוט המוסרי של הלחימה נגד חמאס מצוי בצד המוסר העברי ולא בצד הדין הבינלאומי:
-
המוסר העברי מבוסס על אמת אובייקטיבית אוניברסאלית: חובות מוסריות המולידות זכויות, מגינות על חפים גם בשעת מלחמה, ומבטיחות איזון והרמוניה חברתית.
-
הדין הבינלאומי הוא שיפוט סובייקטיבי, תלוי אינטרסים ודילים פוליטיים. החלטת בריטניה שלא לאפשר לישראל להשתתף בתערוכת ביטחון ממחישה היטב את הסכנה: במקום לעמוד על ערכיה המוסריים ההיסטוריים, היא מצטרפת למערכת נטולת מוסר שמענישה את הקורבן ומעניקה חסינות דה־פקטו למבצעי פשעים.
ישראל היא קורבן לברית בין “מדינת בני השטן” לבין מערכת משפטית נטולת מוסר.
וכפי שקאנט הזהיר: חוק שאיננו נגזר ממוסר אינו אלא כלי בידי אינטרסים – ומוליד עוול.
משפט חד לסיום
השיפוט של המוסר העברי מוסרי יותר – משום שהוא נשען על אמת אובייקטיבית אוניברסאלית, בעוד שהמשפט הבינלאומי נשען על אינטרסים ומוליד עוול.
תגובות
הוסף רשומת תגובה