סיני: ההר שבין מהפכת החירות העברית לליברלית המודרנית

הטיפוס למרומי הר סיני

מתוך הבנה שסיבת שעבודו של אדם חלש לזולתו החזק ממנו היא בריאתו של האדם ללא רסנים מאזנים מתוכנתים שיגבילו את התנהגותו – כפי שכל יצור חי אחר נברא – העניק משה לעם העבדים ערכים וחוקים לריסון עצמי: שניים ראשונים במצרים, עוד לפני השחרור; שלושה נוספים במרה שלושה ימים לאחר קריעת ים סוף; ובהר סיני – שבעה שבועות לאחר השחרור – את עשרת הדיברות.

את הטיפוס של משה למרום הר סיני מגדיר הרמב"ם כהגעה לפסגת יכולתו של בן אנוש להבין את הגיון הבריאה וחוקיה שיוצרים בטבע הרמוניה ומונעים כאוס – אותם תרגם משה לערכים ולחוקים - מצוות: ציות להן בידי האדם תרסנו ותמנע כאוס ודרוויניזם שריבד את החברה למיעוט חזק של משעבדים ולרוב של משועבדים. בשל גזירת הערכים והמצוות מחוקי הטבע – שהם אמת אובייקטיבית, גם אם היא לא ברורה לאדם במלואה – תיווצר הרמוניה בין בני אדם, והרמוניה נוספת בין האדם לטבע.

הר סיני: רגע סינגולרי בתולדות המערב והאנושות

הר סיני אינו רק אירוע דתי־היסטורי, אלא – כהגדרתו של פרופ' יוחנן פלוסר – רגע סינגולרי בתולדות האנושות: לראשונה הונחה תשתית מוסרית שמקורה לא ברגש, לא באמונה עיוורת ולא בהסכמה חברתית, אלא בהתבוננות עמוקה במציאות ובחוקיה. משה - גדול הנביאים, כנסיך מצרי משכיל במדעי הטבע, הבין שהדרך להבטיח איזון של האדם עם עצמו ועם זולתו היא תרגום החוקים שיוצרים את האיזון בטבע לערכים ולמצוות לאיזון של האדם לאורן - תיקון עצמי של הפגם עימו נברא. זהו מוסר אובייקטיבי, שמחייב כל אדם – בלי קשר לאמונתו או תחושותיו.

היהדות השיגה כאן הישג חסר תקדים: לראשונה נוצרה מערכת מוסרית סדורה, מחייבת, שגזורה מחוקי טבע אובייקטיביים – לא מרגש, לא מאמונה ולא מהסכמה חברתית. אפילו במחשבה היוונית, שהתפתחה מאות שנים לאחר מכן, אומנם נבחנה הבחנה חשובה בין הפיזיס – חוקי הטבע הנתפסים כתוצר של מאמץ אינטלקטואלי לחשיפת האמת – לבין התזיס – החוק האנושי הסובייקטיבי, המבוסס על רצון, הסכמה או מוסכמה משתנה – אך גם שם לא נוצר גישור בין השניים. הפיזיס - המדע היה מחויב לאמת אובייקטיבית, בעוד שהתזיס ל"אמת" סובייקטיבית. 

הר סיני ייחודי אפוא לא רק בממד ההתגלות, אלא בכך שגיבש לראשונה מערכת של חוק מוסרי שמחייב את האדם מכוח אמת אובייקטיבית, חיצונית לתודעתו – בדיוק כשם שחוקי הפיזיקה מחייבים את המהנדס. היהדות חיברה בין אמת לבין חובה, בין סדר העולם לבין המחויבות המוסרית, ובכך הניחה יסוד מוסרי־קוסמי שלא קדם לו ולא קם אחריו באף מסורת אחרת.

מהפכת הנאורות המודרנית – חצי מהפכה

עידן הנאורות המודרנית הביא עמו מהפכה מדעית אדירה: המדע המודרני מחויב לאמת אובייקטיבית, בלתי תלויה ברגש או באמונה. כל מהנדס, פיזיקאי או ביולוג מקבל על עצמו "עול שמיים" כשהוא מתחשב בחוקי הטבע, כמו חוק הכבידה – בלי קשר למה שהוא מרגיש או מאמין ולכן בתחום הפיזיקלי הוודאות גבוהה ככלל.

אך בהומניזם, המהפכה לא הושלמה: החשיבה נותרה סובייקטיבית, תלוית רגש, אמונה, חשיבה סובייקטיבית ואפילו רציונלית, אך לא נגזרת מאמת אובייקטיבית, כערכי משה.  כך נוצר פער: במדע – אמת אחת מחייבת וודאות יחסית גבוהה; בהומניזם – ריבוי "אמיתות" ומציאות חברתית הפכפכה. המערב המודרני, בהשפעת הוגים כמו רוסו, טען שהאדם טוב מיסודו ולכן אין צורך במוסר סדור. אך אם האדם טוב, מדוע נדרשות מערכות חוק, צדק, משטרה וצבא כדי לייצב את המציאות ולהגביר את הוודאות בחיי האדם? המציאות מוכיחה שוב ושוב: האדם, כהבנת משה, אינו מאוזן מטבעו, והוא זקוק למסגרת ערכית שלאורה הוא יוכל להתאזן אוטונומית כדי לחיות בהרמוניה עם זולתו והחברה וגם עם הטבע.  

היהדות – מהפכה אולי הגדולה בתולדות האנושות

היהדות, ובעיקר מעמד הר סיני, מציעה מהפכה שמעל לדת: מוסר אוניברסלי, שמקורו בטבע וחוקיו הנצחיים  – לא ברגש, לא באמונה ולא במסורת פרטית. יש בה כמובן אמונה אך היא באמיתות הערכים; זאת, בגלל מקורם וקדושתם - היותם קבועים וניצחיים  - כמו חוקי הטבע המאוזנים שמהם הם תורגמו ולכן גם הם מאזנים. קבלת "עול שמיים" משמעו מחויבות לאמת אובייקטיבית – לערכים שמקורם בחוקי הבריאה, לא בדעה אישית ולכן התנהגות של הכלל לאורם תגביר בחברה את הוודאות. התנאי לכך הוא שכל אדם יקבל עליו "עול שמיים" - מחויבות להכפפת התנהגותו למוסר שערכיו נגזרו משמים - הגיון הבריאה וחוקיה, כשם שכל מהנדס שכפוף לחוקי הפיזיקה - מקבל עליו "עול שמים" ומגביר את הוודאות בחיי החברה.

חג השבועות – קריאה להתחדשות מוסרית

הר סיני הוא קריאה נצחית  לאנושות – להשלים את מהפכת הנאורות הראשונה בתולדות המערב, לאמץ מוסר מבוסס אמת אובייקטיבית ועקב כך לבנות חברה שבה המדע וההומניזם של חירות ואחריות למילוי חובות שמילוין יוצר זכויות, הולכים יד ביד.

סיני הוא ההר שמבדיל בין החירות העברית במהפכת הנאורות הראשונה – שנועדה ליצור אדם מאוזן, לבין המהפכה הליברלית האירופית במהפכת הנאורות השנייה - המודרנית, שאיננה מספקת לאדם ששוחרר ערכים אובייקטיביים לאיזון עצמי; חברה שמדגישה זכויות אדם ואיננה מספקת לפרט מערכת חובות סדורה לאיזון בין חובה לזכות תגיע, כפי שההיסטוריה המודרנית מוכיחה, למצב התנועה בעיר שברמזוריה דולק אור אחד בלבד - ירוק.

הצעה מעשית: דיון לתיקון פגם הנאורות

נוכח הפער העצום שנוצר בין המדע, שהישגיו מרקיעים שחקים, לבין ההומניזם, שעובר פעם נוספת טירוף מערכות ערכי המדרדר את החברה המערבית לתהומות האדמה – חיוני לפתוח בדיון ציבורי מעמיק לתיקון הפגם המולד של מהפכת הנאורות השנייה - המודרנית. הפתרון המונח על המדף לתיקון פגם זה הוא המענה הסינגולרי שנתנה מהפכת הנאורות הראשונה לתיקון הפגם המולד באדם. בגלל שנגזר מהטבע וחוקיו, המענה שנמסר בהר סיני הוא אוניברסאלי ונועד על כן לא רק למשוחררים מעבדות מצרים, אלא למשוחררי כל עבדות אחרת בעולם. 

חג שבועות שמח – חג של חירות, איזון ואחריות!