חמש נקודות ציון במפת הדרכים לשיקום צה"ל
משלוש סיבות עיקריות נכון להניח כעת שהלחימה ברצועה לא תחודש: מדיניות "אפס הסובלנות למלחמות" של טראמפ, ההשקעה הצפויה של 600 מיליארד דולר סעודיים בכלכלה האמריקנית ומטריית החטופים שחמאס, אשף הראייה והתכנון לטווח ארוך, הכין לעצמו כדי שהלחימה ברצועה לא תסתיים בתנאים שיוכתבו על ידי ישראל.
בדומה ל"שינוי כיוון" ב-2006 (מלחמת לבנון השנייה) ול"צוק איתן" ב-2014, גם מבצע "חרבות ברזל" ייכנס להיסטוריה כפעולת תגמול.
בניגוד למערכה צבאית אופרטיבית, פעולת תגמול צבאית נועדה להכאיב לאויב ולגבות ממנו מחיר כבד על תקיפתו את ישראל, אך היא נעדרת הישגים צבאיים אופרטיביים המאפשרים להביסו, להכניעו ולכפות עליו לסיים את הלחימה בהסדרים מדיניים שיבטיחו, מבחינתה של ישראל, רגיעה ביטחונית ארוכה ככל האפשר.
כדי להבין מדוע ישראל הובסה ב-7 באוקטובר ומדוע היא מסיימת את הלחימה הרצופה הארוכה ביותר בתולדותיה, במקרה הטוב עם השגת מטרת העל של המלחמה – השבת החטופים – אך בלי להשיג את מטרת המלחמה, שהיא הסרת האיום, חיוני לשוב ולבחון את נקודות המיצוי של מלחמת 2023-2025.
נקודת מיצוי-מפנה trigger point מוגדרת כנקודת זמן ומרחב במלחמה ובתקופה שקדמה לה, שבה נוצרת הטיה מכרעת לכיוון כישלון (אם לא יתוקן) או ניצחון (אם ינוצל). כישלון או ניצחון סופיים עשויים להתרחש זמן רב לאחר נקודת המיצוי, לעיתים מבלי שהצדדים המעורבים מודעים לנקודה.
אמנות המצביאות היא יכולת לזהות נקודות מיצוי מוקדם ככל האפשר ולנקוט פעולות מתאימות למניעת כישלון או להבטחת ניצחון.
על המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר השפיעו חמש נקודות מיצוי - מפנה, שאילו הייתה מודעות להן, ייתכן שהמלחמה הייתה נמנעת או מסתיימת בהשגת המטרה המדינית:
1. שינוי תפיסת ההפעלה של צה"ל ב-2004: תפיסת ההפעלה החדשה שינתה את צה"ל מצבא יבשתי מכריע לצבא שאינו מסוגל ומחויב להכרעה צבאית. כתוצאה מכך, הוקטן ונוון הכוח המתמרן-מסתער. נקודה זו סימנה שינוי אסטרטגי עמוק ביכולותיו של צה"ל וביכולתה של ישראל להבטיח את קיומה באמצעים צבאיים.
2. התעלמות מהנחיות ועדות וינוגרד ושומרון ב-2007: לאחר מלחמת לבנון השנייה, צה"ל לא יישם את המלצות הוועדות לגנוז את תפיסת ההפעלה (למעשה ולא רק להלכה) ולחזור להיות צבא יבשתי מכריע. התעלמות זו החמיצה הזדמנות קריטית לתיקון הליקויים החמורים ומנגד, לחמאס ולחיזבאללה היא העניקה הזדמנות למכסם את הכנותיהם לפגוע בקיומה של ישראל בעיתוי המתאים להם.
3. מסמך ליברמן ב-2016: המסמך מעיד שצה"ל והדרג הממונה עליו מודעים לחזרתו של האיום הישן של כיבוש שטחים ויישובים בתוך ישראל ע"י עוצבות מתמרנות רגליות ורכובות; עקב כך הם אמורים להבין שהגנת המדינה באמצעות גדר המערכת, שנועדה למנוע חדירת מחבלים בודדים, אינה מתאימה להגנת ישראל מפני האיום החדש-ישן.
4. פרסומו של מסמך "חומות יריחו" ב-27 ביולי 2022: המסמך היה צריך להוביל לשלוש מסקנות מקצועיות עיקריות:
• חוסר יכולת להתמודד עם האיום באמצעות מגננה: לישראל אין עומק אופרטיבי שיאפשר הכלה של מתקפת דיוויזיות קומנדו בשטחה ומאחר שקו העצירה האסטרטגי-מטכ"לי של ישראל הוא גדר המערכת, חדירה שלו משמעה תבוסה אסטרטגית.
• חוסר יכולת להסיר את האיום באמצעות מתקפת מנע: בהיעדר כוח מתמרן-מסתער, צה"ל אינו מסוגל לבצע מתקפת מנע אפקטיבית להסרת האיום ולמנוע את תקיפתה של ישראל בתוך גבולותיה.
• חוסר הגנה מוחלט: בהיעדר יכולת לקיים מגננה ראויה ולהסיר את האיומים במלחמת מנע, ישראל חשופה למתקפה אופרטיבית עליה, שגם אם תתקבל התרעה מצבית על עיתויה, בזמן ומרחב טקטי, לצה"ל אין יכולת אפקטיבית למנוע את חדירת קו העצירה האסטרטגי-מטכ"לי ולמנוע מישראל תבוסה אסטרטגית תוך כיבוש בלתי נמנע של יישובים.
5. הערכת חסר של הגורם המשפיע ההומניטרי ברצועה ב-2023: בהערכת המצב לתכנון מתקפת הנגד להסרת האיום ברצועה היה צריך לזהות את האוכלוסייה האזרחית כאחד משני נכסיו האופרטיביים החיוניים של חמאס (השני הוא ציר פילדלפי). נטרול נכס זה היה אמור לאפשר את הסרת האיום מבלי לסבך את ישראל בסוגיות הומניטריות. הפתרון שנדרש להפשטתו של חמאס מנשק יום הדין שלו היה הקמת מקלט הומניטרי ברפיח המצרית. מאחר וספק אם האוכלוסייה הוגדרה כנכס חיוני אופרטיבי לחמאס ומנגד, תורפה אופרטיבית לצה"ל, ייתכן והצעה כזו לא הוכנה. ההזדמנות להעלאת ההצעה בפני הנשיא ביידן הייתה בביקורו הראשון בישראל. נוכח הפגיעה החמורה שהבעיה ההומניטרית גרמה לעוצמותיה הצבאיות, התדמיתיות והכלכליות של ישראל, וכן המתקפה האנטישמית החמורה על יהודי העולם, אפשר לסכם ולומר שסיוע אמריקני בפינוי אזרחי הרצועה למקלט הומניטרי מחוץ לרצועה היה חשוב יותר, ואף קודם, כמעט לכל סיוע אמריקני אחר.
יש להניח שהמסקנה הראשית בתחקיר רשמי של המלחמה תהיה שאי המודעות לחמש נקודות המיצוי - מפנה (נכון להניח בגלל עיוותה של החשיבה המקצועית) הובילה לאסון ה-7 באוקטובר ולמצבה הנוכחי של ישראל.
מבחינת מחליפו של רא"ל הלוי, את חמש נקודות המיצוי עליו לתרגם לחמש נקודות ציון במפת הדרכים להסבתו של צה"ל לייעודו המקורי. כנגזר מאסטרטגיית ההגנה הלאומית, צה"ל חייב לחזור ולהיות בכוננות מבצעית גבוהה קבועה, לסכל סיכונים לפני הפיכתם לאיומים, מחוץ לגבולות המדינה.
כדי שמפת הדרכים תוכן ותוכנה ייושם מהר ככל האפשר, חיוני שמחליפו של רא"ל הלוי וככל האפשר, גם סגנו וראש אג"ם, יהיו בוגרי התוכנית הצה"לית המיוחדת להכשרת מצביאים. כידוע, התוכנית נסגרה בפתאומיות ערב הסבתו של צה"ל ממכריע למרתיע, אולי כדי שלא להפריע להסבה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה