לתחקר ובהמשך לחקור את המלחמה

 כמתחייב מתורות צה"ל, תחקירי ה-7 באוקטובר היו צרכים להיות בידי הרמטכ"ל ואחרי הוספת התחקיר האישי שלו, בידי שר הביטחון, ימים ספורים אחרי האסון; 

בלי הבנת הסיבות לקריסת ההגנה, לא הייתה יכולה להתקבל ההחלטה האסטרטגית החשובה ביותר שהתקבלה במלחמה: עיתוי ומקום הפעלת מתקפת-הנגד האסטרטגית של ישראל.

סאגת התחקירים מחייבת להבהיר את ההבדל בין תחקיר צבאי לחקירה צבאית.

המילון למונחי צה"ל מגדיר תחקיר debriefing  כחקירה מפורטת בדבר פרטי ביצוע של משימה מול המטרה ומול תוצאותיה לשם יצירת בסיס להסקת מסקנות ולהפקת לקחים מקצועיים ומבצעיים. 

חקירה interrogation  לעומת זאת, מוגדרת במילון כתשאול לחיפוש מחדליו של בעל תפקיד, אשר מתבצע ע"י קצין או גורם אחר שמונה לברר צורך בהעמדת בעל התפקיד לדין.

התחקיר הוא מרכיב קבוע במעגל הפיקוד והשליטה וכמו הערכת המצב והגדרתם של סעיפי המטרה, המשימה והרעיון המבצעי התחבולני בתוכנית מבצע,  גם עריכת התחקיר, ניסוחו והגשתו לפקודיו ולמפקדיו בע"פ ובכתב, היא משימתו האישית בכל דרג, של מפקד המסגרת. 

מכיוון שמסקנות התחקיר ולקחיו חיוניים לתכנון הקרב הבא וברמה האופרטיבית והאסטרטגית, לתכנון ולניהול המשך המערכה והמלחמה ולהזנת הכוח ובנייתו, מודגש בהכשרת מפקדים, תרגולם בהכנתו המהירה של "דו"ח אחרי פעולה" – after action report.

תחקיר קצר של אירועי ה-7 באוקטובר היה צריך להיות כדלהלן: 

מסקנות: צה"ל ביסס את הגנת המדינה על קבלת התרעה מודיעינית מצבית מקדימה, שחובה להניח שייתכן והיא לא תינתן; צה"ל היה ערוך להגנת המדינה בפני חדירתם של מחבלים בודדים; הוא לא היה ערוך להגנה בפני מתקפת דיביזיות קומנדו רגליות ורכובות של הנוח'בה ושל רדג'ואן; מאחר וישראל חסרה עומק להכלת מתקפת דיביזיות קומנדו בשטחיה, כנגזר מתפיסת ההגנה הלאומית, היה צריך להסיר את האיומים במתקפת-מנע, או למצער, במתקפה-מקדימה; צה"ל ניוון את החשיבה המערכתית והקטין מאד את הדרג המתמרן-מסייע היבשתי; לפיכך, בנוסף לכך שצה"ל לא היה יכול להיערך למגננה, או לבצע מתקפת-מנע או מתקפה-מקדימה, הוא גם חסר יכולת לבצע מתקפת-נגד אופרטיבית אוחרת לעומק הרצועה ולבנון.

לקחים והמלצות: ישראל חייבת להגיב על תקיפתה במתקפות-נגד יבשתיות, אך כדי להבטיח את הצלחתן ולמנוע את היקלעותה למלחמת התשה ארוכה, יש להשהותן עד לגיוסם לצה"ל ולעזרת הדרג המדיני, של מומחים לתורות המלחמה ובעלי ניסיון מבצעי בפקוד על מערכות אופרטיביות; בהנחייתם, יוכנו מהר תוכניות מבצע אופרטיביות תחבולניות להפעלת הדרג המתמרן-מסתער הקיים; הוא אמנם הוקטן מאד, אך הוא לא נוון ומורל הלחימה שלו גבוה מאד; 

מצטייר שבמקום תחקיר, צה"ל שקוע בחקירה עצמית שהיא מטבעה ארוכה ובגלל ייעודה לזהות מחדלים אישיים היא מתארכת עוד יותר וספק אם ממצאיה יהיו מדויקים.

מצטייר, שנכון להעמיד לרשות הרמטכ"ל צוות תחקיר מקצועי כדוגמת הצוות של רא"ל שומרון שהוקם ב-2007. על סמך ממצאי דו"ח רא"ל שומרון, הצוות יוכל להכין מהר תחקיר מלחמה כולל שיעסוק ב-7 באוקטובר וכן בלחימה ההתקפית ברצועה ובלבנון.

מסקנות ולקחי התחקיר המקצועי חיוניים ביותר לתכנון המשך המלחמה וסיומה, להצלחת הרמטכ"ל הבא לשקם מהר את צה"ל, לעדכון תפיסת הביטחון (ההגנה) הלאומית ולבניית תקציב הביטחון.

צריך לסמוך על ראש צוות התחקיר, שכעולה ממצאיו, ימליץ על השלמתו בחקירתם של מחדלים קונקרטיים שנחשפו וכאלה שיחשפו על ידי הצוות.  

עם זאת, בשיפוט מחדלי המלחמה, יש לזכור שמתחילת המאה, צה"ל נבנה, הוכן ואומן לפעול, בניגוד לעקרונות המלחמה וכלליה ולתפיסת ההגנה הלאומית ולפיכך, מחדלים בכל דרגי הפיקוד, היו בלתי נמנעים. 

https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/17019256