תמצית תחקיר המלחמה והדרוש לסיימה בניצחונה של ישראל
תקציר
ישראל מדממת מאז ה-7 באוקטובר 23 במלחמת שחיקה והתשה שהיא איננה שולטת בעצימותה, בגבולותיה ובמשכה בגלל שהגנתה הצבאית בעשורים האחרונים הייתה מנוגדת למדיניות ההגנה הלאומית: גרמו לכך מחדל הפיכתו של צה"ל, בידי עצמו, מצבא מכריע, ממגר ומביס, לצבא מרתיע תודעתית ואי זיהויו של המחדל הצבאי והשלכותיו על ביטחון המדינה, או אולי התעלמות מודעת מהמחדל, ע"י הדרג המדיני
מדיניות
הביטחון (ההגנה) הלאומית
בן גוריון הודיע עליה בכנסת ב-20 ביוני 1950 ועיקרה הוא: כלקח ראשי ממלחמת העצמאות, ישראל לא תקלע יותר למלחמות ארוכות המתנהלות בשטחיה.
לשם מימושה של מדיניות
הביטחון נוספה לה בדרג הצבאי תפיסה אסטרטגית צבאית
שהתבססה על שלוש הנחות יסוד מקצועיות בסיסיות:
1. לעולם אין להעריך את כוונות האויב ומצבו התודעתי ולעולם אין להניח שהוא מורתע.
2. קו המגע בהגנה לעולם יכול להיפרץ.
3. מגן, לעולם יופתע ועליו להיערך מראש, שלא יוכרע, כשיופתע.
כנגזר ממדיניות הביטחון ולאור
הנחות היסוד המקצועיות, גובשה אסטרטגייה צבאית שעיקרה הוא זה: בגלל העדר עומק קרקעי להכלת מתקפה אפשרית בתוך שטחיה, על ישראל להסיר איומים אפשריים לתקיפתה בעודם באיבם 'מחוץ לגדר', במלחמת מנע
מקדימה בעיתוי יזום על ידה.
כדי לממש את מדיניות
הביטחון וכנגזר מהאסטרטגיה הצבאית, צה"ל נבנה כצבא הכרעה מהירה, שכדי לנצל
מהר הזדמנויות שעשויות להיווצר להסרת האיומים, עליו להימצא בכוננות מבצעית תמידית גבוהה להסרתם, כבהסרת האיומים במבצעי קדש ושל"ג ובהשמדת הכורים הגרעיניים בעיראק ובסוריה.
יישומה של מדיניות
הביטחון במאה ה-21
כנגזר ממדיניות הביטחון, את
צבאות הטרור הסדורים שצמחו בגבולות לבנון והרצועה במאה זו, היה צריך להסיר בעודם באיבם, כשהם
עוד היו צבאות נייחים שאיימו על ישראל בירי מנגד אינטנסיבי שמומש מעת לעת ובהחדרת מפגעים
בודדים.
הסרתם נהפכה להכרחית כאשר
מ-2014 נוסף בהם דרג מתמרן – מסתער נייד, רגלי ורכוב, שהחזיר את איום
כיבושם של שטחים וישובים ישראליים - האיום שלשם סיכולו 'מחוץ לגדר', צה"ל
נבנה כצבא הכרעה.
חרף שלוש הנחות היסוד המקצועיות שלאורן גובשה אסטרטגיית צה"ל וכן הלקח הראשי שהופק ממלחמת יום הכיפורים, הגנתה
של ישראל התבססה ערב ה-7 באוקטובר, כמו ערב מלחמת יום הכיפורים, על ההנחה שהאויב
מורתע ושהמודיעין יספק התרעה מודיעינית מצבית על מתקפה צפויה.
שאלת תחקיר המלחמה
השאלה מדוע הגנתה
של ישראל הייתה בעשורים האחרונים מנוגדת למדיניות הביטחון, לאסטרטגיית צה"ל וללקחי
מלחמת יום הכיפורים צריכה לעמוד במרכז עבודתה של וועדת
החקירה הלאומית.
בהתבסס על מידע תקשורתי, מסקנות וועדת
וינוגרד וועדת דן שומרון מ-2007, מצטייר שאסון ה-7 באוקטובר והמלחמה שאחריו הם
תוצאה בלתי נמנעת של המחדלים הלאומיים המכוננים הבאים:
מחדלי הדרג הצבאי
1. החלפה בצה"ל ב-2004 בתהליך שהחל ב-1994 (ללא ידיעת הדרג המדיני ובלי קבלת אישורו) של דוקטרינת ההכרעה המקורית, ב"דוקטרינת" לחימה חדשה: הרתעת האויב ושינוי תודעתו ורצונו להילחם באמצעות פרסום "תמונות ניצחון", חיסול ממוקד של בעלי תפקידים והנחתה של מכות קשות וכואבות, גם בלי להכריעו, למגר את כוחו ולהביסו;
2. כנגזר מדוקטרינת ההרתעה, הדרג המתמרן–מסתער של צה"ל, הפך למאמץ לחימה משני ומאמצי האש והמודיעין, נהפכו למאמץ הלחימה העיקרי בהרתעת האויב ובשינוי כביכול של מצבו התודעתי – האלטרנטיבה לצורך, ע"פ מדיניות הביטחון ואסטרטגיית צה"ל, להכריעו, למגר את כוחו ולהיות בכוננות מבצעית תמידית גבוהה להביסו מהר 'מחוץ לגדר' עם היווצרותה של הזדמנות מתאימה.
3. התעלמות מהנחיות וועדת רא"ל שומרון שהנחתה את צה"ל ב-2007 לגנוז את דוקטרינת ההרתעה, לשוב ולאמץ את דוקטרינת ההכרעה ולפעול מהר להטמעתה בהכשרות המפקדים ובתוכניות המבצעיות.
4.
התוצאה הבלתי נמנעת של החלפת דוקטרינת הלחימה ושלילת יכולתו
של צה"ל להכריע את אויביו במלחמת מנע 'מחוץ לגדר' הייתה זאת:
1. מהדרג המדיני נשללה היכולת לממש את מדיניות הביטחון (ההגנה) הלאומית.
2. בגלל העדר עומק להכלת מתקפה בשטחי המדינה ולאור ההנחה שקו המגע בהגנה לעולם יכול להיפרץ, ישראל נותרה למעשה ללא יכולת למנוע אובדן שטחים וישובים במקרה של מתקפת פתע ע"י דרג מתמרן-מסתער.
3. ישראל נקלעה לשרשרת של מערכות ומלחמת התשה (ב-2006, ב-2014 וב-2023-4) שאותה מדיניות הביטחון ואסטרטגיית
צה"ל נועדו למנוע.
מחדלי הדרג המדיני וגורמים אזרחיים:
1. אי זיהויה של המהפכה שהתרחשה בצה"ל, או התעלמות מודעת מהעובדה שבגלל הפיכת צה"ל לצבא מרתיע, נשללה מהדרג המדיני היכולת לממש את מדיניות הביטחון שמימושה הוא באחריותו.
2. התעלמותן ארוכת השנים של ממשלות ישראל, שומרי הסף והאופוזיציה מהנחיות וועדות וינוגרד ושומרון ועקב כך השלמה למעשה עם השארת הגנת הישובים סמוכי הגדר ביד המקרה והגורל.
3. התעלמותם ארוכת השנים של מומחים מקצועיים לצבא וביטחון באקדמיה, במכוני מחקר לצבא וביטחון ובתקשורת מהמחדל הלאומי הכפול שהתרחש בדרג הצבאי ובדרג המדיני.
הדרוש לסיום המלחמה בניצחון
מהות הניצחון הנדרש: הסרתם של האיומים בגבולות לבנון והרצועה והיערכות, באמצעים צבאיים ומדיניים, לניטור מניעת צמיחתם מחדש לאורך זמן;
כדי לממש את הניצחון נדרש כעת:
1. להפנים שהמלחמה היא תוצאה של כשלון קולקטיבי דורי של מפקדי צבא, פוליטיקאים ושומרי סף מקצועיים, שנוכח האסון מתאים שינמיכו טון, ישתפו פעולה ויתאחדו לחילוצה של המדינה מהמשבר החמור בתולדות העם היהודי מאז השואה.
2. לאייש ללא דיחוי נוסף את המל"ל והמטכ"ל בבעלי השכלה מתאימה באמנות המלחמה. עקרונותיה וכלליה ובעלי ידע
וניסיון לתכנן ולנהל מערכות ומלחמות הכרעה.
3. לתקף לאלתר את מדיניות הביטחון ואת אסטרטגיית צה"ל ובהתאמה להן להכין את התוכניות המבצעיות להסרת האיומים ש'על הגדר' ואת מוכנותו של צה"ל לממשן.
4.
למקד את מאמצי בנין הכוח ושיקום צה"ל להשבה לאלתר של היכולות הנדרשות לממוש ייעודו כצבא מנצח, מכריע, ממגר ומביס.
5. בהתבסס על מצוינותם המקצועית של גורמי הביצוע בצה"ל, בפרט רמתו המקצועית הגבוהה המפתיעה של הדרג היבשתי המתמרן - מסתער בסדיר ובמילואים, להאמין שסיומה של המלחמה בניצחון צבאי ישראלי מובהק הוא בהישג יד ולהירתם קולקטיבית להשגתו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה