כשהביטחון מבוסס על מטפורות ותמונות ניצחון מובטח אסון
מ"מסמך ליברמן" שפורסם בתחילת המלחמה למדנו שצה"ל היה מודע לאפשרות תקיפתם וכיבושם של יישובי הצפון ע"י כוחות חיזבאללה כבר ב-2016.
את אחת התשובות לשאלה מדוע צה"ל נתפס
ב-7 באוקטובר 2024 (8 שנים אחרי שהמידע על המהפך שחל באיום על המדינה היה בידיו) בלתי מוכן להגן על הצפון (כמו גם על הדרום) ניתן למצוא במאמר שנמצא
באתר צה"ל על תרגיל בשם "אור הדגן"; זהו תרגיל שנערך בפיקוד הצפון ב-2017 ושדימה
מלחמה מול חיזבאללה.
למי שמצפה ללמוד מקריאת המאמר שהמפקדים
תורגלו ב"אור הדגן" לעמוד באתגר הגדול ביותר של מפקד שמשימתו היא 'הגנה'; זיהויים המוקדם של נכסים חיוניים בגזרתו שנפילתם היא בלתי נסבלת, קביעת העומק הקרקעי הנדרש כדי להגן עליהם, קביעת היקף מאמץ ההלם הנייד לתקיפת נגד, מיקומו והעיתוי הנדרש להפעלתו לשם מניעת הכרעת המגן כשיותקף בהפתעה, נכונה תדהמה.
במקום לתרגל את החשיבה הפיקודית בהתבסס
על תורות צה"ל ועל הניסיון העשיר שנצבר בקרבות הגנה, בעולם, בארץ ובפרט
בפיקוד הצפון ב-73 וביום הנאכסה ב-2011, המפקדים תורגלו לנתח את תמונת המצב לאור
מטפורות מעולם הכלכלה והאינסטלציה (!?);
לאור המטפורות מעולמות אלה הם גם תורגלו
כמופיע במאמר לזהות ולפתור דילמות מבצעיות שעלו בתרגיל.
על איכות החשיבה המקצועית בשיח המטאפורות בתרגיל האופרטיבי ב-2017 ניתן
ללמוד משני ציטוטים מתוך המאמר (כותרתו מופיעה בתחתית הפוסט):
"כשסיימנו את הביקור במעבר בין השלבים פנה אלי מפקד הגיס וחלק איתי
את המחשבה הבאה: "כדאי לחשוב על ההגנה בהקשר של חשיבה כלכלית דרך השקעה
מניבה. צריך לבחון את הקשר שבין השקעה לתוצאה".
"לעצמי שרבטתי הערה שמפקד האוגדה מסופק מאוד מבחינה מקצועית שהוא
'מסודר עם הפיזיקה והצנרת'. מפקד הגיס הפטיר לעברי: "זו פעם ראשונה שהוא ניסה
לשכנע והצליח כי כל נוהל הקרב הוא רק הציג, השתכנעתי".
קשה להאמין שיש אינסטלטור שהיה מחליף את חוקי הפיזיקה של האינסטלציה,
במטפורות, כשם שוודאי ששום רופא בשום חדר מיון בעולם לא יבדוק מתאשפז לאור
מטפורות, במקום לאור עקרונות הרפואה של הריסון.
אילו התרגיל היה מתנהל לאור השאלה המקצועית הראשית שצריכה להעסיק כל מפקד מגן, מדרג מפקד מוצב ועד לדרג מפקד פיקוד ומטכ"ל, "מה ימנע את הכרעתי במקרה של הפתעתי?", הייתה נחשפת במהלכו תורפתה הגדולה של ההגנה בגבול לבנון (כמו גם בגבול הרצועה): גדר המערכת, שבגלל העדר עומק טקטי (שלא לדבר על עומק אופרטיבי) היא בעת ובעונה אחת קו העצירה האסטרטגי, מרחב ההגנה הקדמי, מרחב הביניים (בו אמור לפעול מאמץ ההחזקה) ומרחב העורף, מילאה היטב את משימתה למנוע חדירה של מחבלים בודדים;
מערכת ההגנה שהייתה טובה למניעת חדירת מחבלים בודדים, היא בלתי כשירה
לחלוטין לסיכול האיום החדש לכיבושם של הישובים ע"י מאמצי התמרון הגדולים (הרגליים
והרכובים) של האויב, שהוצבו בקרבתה;
כדי למנוע מהאויב התוקף המתמרן הישגים קרקעיים בתוך ישראל, יש לבסס את
הגנת הגבול הלבנוני (כמו גם העזתי) על רעיון תחבולני הגנתי אופרטיבי חדש, שונה
לחלוטין מהרעיון הקודם למניעת חדירתם של מחבלים בודדים.
המסקנה המקצועית הבסיסית הזו, שבתרגול נכון היה ניתן להגיע אליה בתרגיל "אור הדגן" ב-2017, הופקה לראשונה רק אחרי קריסת ההגנה ברצועת עזה ב-7 באוקטובר; מפקד פיקוד הצפון פעל נכון כשפינה את אזרחי היישובים שלאורך הגדר, כדי ליצור את העומק החיוני למניעת כיבושם של יישובים רחוקים יותר. תכנון מוקדם של ההגנה ובכלל זה הפעלת מתקפת מנע לתוך לבנון להסרת האיום, או לצמצומו, לפני הגעתו לממדים מפלצתיים, היו מייתרים את הצורך לפנות ישובים.
התדהמה והאכזבה בקריאת המסמך היא מארבע תופעות:
1. עשר שנים אחרי שצה"ל כשל בהכרעת חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה
והונחה ע"י שתי הוועדות שחקרו את המלחמה להשליך לפח את התורות שהכשילו אותו
ב-2006 ולהמיר את השפה הבלתי מקצועית שהתפתחה בו, בשפה הצבאית המקצועית התקנית, מצטייר
שדבר לא תוקן.
2. בקבלת החלטות פיקודיות לאור מטפורות מעולם הכלכלה והאינסטלציה, במקום לאור
עקרונות וכללי מלחמה מקצועיים אובייקטיבים ובהחלפת ניצחון האמת, ב"תמונת
ניצחון", צה"ל הפך למממש המובהק של חזון הבלהות הפוסט מודרניסטי בספרו של ז'אן בודריאר, "סימולקרות וסימולציה":
עולם שהמיר ייצור ויצירה אמיתיים, בסמלים וכן החליף ריאליזם, בריאליטי – שואו; בגלל
ההסמלה (סימולקרה) שהחליפה את הריאלי, טוען בודריאר, התרחש אסון התאומים שאותו הוא
חזה מראש ואולי מסיבה זו גם התרחש אסון ה-7 באוקטובר?
3. פרסומו באתר הרשמי של צה"ל של מאמר שנכתב ע"י "קצין
למידה" אוגדתי ורמ"ח תו"ל, שהוא קריאת תיגר על מקצוע הפיקוד, צפצוף
על עקרונותיו, כלליו ומונחיו המקצועיים של צה"ל ומרידה גלויה בהוראות הפקוד
העליון, שמהן נגזרת חובת צה"ל לפעול אך ורק לאור תורותיו התקניות.
4. דמויות שהתנהלותן הבלתי מקצועית ארוכת השנים תרמה לאסון תשפ"ד, עדיין משפיעות על תכנון המלחמה וניהולה ומטות את השיח הציבורי המלווה אותה, כמו בצה"ל, לכיוונים בלתי מקצועיים.
המסמך מצטרף לשורה של הוכחות שצה"ל נהפך, כבמחלה אוטואימונית, לגורם שבגלל פריקת העול המקצועית של מפקדיו הבכירים (ספק אם מדעת) תוקף את מי שייעודו להגן עליו.
הטמעתם מחדש של תורות צה"ל, בעיקר בקרב הפיקוד הבכיר, הוא יעד לאומי ראשון במעלה ותנאי הכרחי לסיום המלחמה בניצחונה של ישראל. מאחר ולעקרונות המלחמה וכלליה אין מפלגה, להשגת היעד הזה חייבת להיות תמיכה קונצנזואלית.
מטפורות בניהול
המערכה – תצפית על תרגיל 'אור הדגן' - אל"ם
(במיל') חזני (המאמר באתר צה"ל)
תגובות
הוסף רשומת תגובה