דוח המלחמה הראשון הנדרש ממבקר המדינה

נוכח בקשתם של הדרגים המדיני והצבאי ממבקר המדינה לדחות את בקורת המלחמה ע"י משרדו בשלושה חדשים, נכון שמשרד המבקר יכין את עצמו לעריכת הביקורת באמצעות בחינת שלושה דוחות מלחמה קודמים שלאורם היה על צה"ל להתכונן למלחמה המתחוללת.

 ב-73 כוננות צה"ל למלחמה התבססה על סיבור הגיון האויב וכוונותיו ועל הערכת מצבו הרגשי והתודעתי, במקום על הערכת יכולות וכשירות הלחימה שלו; לכן, כשצה"ל הופתע מעיתוי פתיחת המלחמה, הוא כמעט והוכרע; בגלל מוכנות טובה של צה"ל לחיסול יכולות האויב והשמדתן, התאוששותו מהלם ההפתעה הייתה מהירה והמלחמה הסתיימה אחרי כשלושה שבועות בניצחון מובהק ובלתי ניתן לערעור, אך יקר להחריד.

הלקח המכונן של מלחמת יוה"כ, שעמד במרכז דו"ח וועדת אגרנט, היה שבכוננות למלחמה על צה"ל להימנע מסיבור הגיון האויב וכוונותיו ואת המוכנות וכן את הכוננות למלחמה עליו לבסס אך ורק על הערכת יכולות האויב ועל בניית מוכנות למניעת הכרעה, גם במקרה של הפתעה.

ב-2006, במלחמת לבנון השנייה, הסתבר שמוכנות צה"ל למלחמה לא נועדה לחסל את יכולות האויב ולהשמידן, אלא, בהתבסס על הגורמים המשפיעים, שוועדת אגרנט הנחתה את צה"ל להימנע מלהתייחס אליהם, המוכנות נועדה להשפיע על מצבו התודעתי של האויב; זאת, במטרה להרתיעו כדי שישנה את רצונו להילחם, במקום לחסל את יכולתו להילחם. התוצאה הייתה מלחמת התשה שנמשכה 34 ימים, שהסתיימה בתבוסת צה"ל.

הלקח המכונן של מלחמת לבנון השנייה, שעמד במרכזן של וועדות החקירה של וינוגרד ודן שומרון היה, כמו הלקח של וועדת אגרנט, שעל צה"ל להימנע מסיבור הגיון האויב וכוונותיו ולבנות את המוכנות למלחמה, אך ורק על יכולות האויב ועל בניית יכולות צה"ליות לעומתיות לחסלן ולהשמידן ע"פ דוקטרינת ההכרעה המהירה התקנית של צה"ל.

ב-7 באוקטובר 23 הסתבר שכוננות צה"ל למלחמה התבססה כמו ב-73, על סיבור הגיון האויב וכוונותיו ועל הערכת מצבו הרגשי והתודעתי ולכן, לצה"ל לא הייתה, כפי שהונחה על ידי וועדת אגרנט, מוכנות מבצעית מוקדמת, כדי למנוע הכרעה והיה ויופתע;

בהמשך לאסון ה-7 באוקטובר, במתקפה שנועדה לחסל את חמאס כדי להסיר את האיום מעל דרום המדינה ומרכזה הסתבר, שבניגוד לתו"ל צה"ל התקני ולהנחיות וועדות וינוגרד ודן שומרון, מוכנות צה"ל למלחמה התבססה, כמו ב-2006, על הערכת מצבו התודעתי של האויב ועל היערכות לשינוי רצון הלחימה שלו; זאת, בירי מנגד ממוקד, בעיקר לחיסול מנהיגים כדף וסינואר, לאור הנחה בלתי מבוססת שחיסולם ימוטט את חמאס או ירסנו.

עקב ליקוי המאורות המקצועי הזה, חמאס לא נתפס, גם אחרי שמרר חיי מאות אלפים במשך הרבה שנים, כאיום קיומי; לא הוכנו תוכניות מגרה אופרטיביות לכיבוש הרצועה ולא נבנתה מוכנות מבצעית לחיסול ולהשמדת יכולות חמאס, לשם הסרת האיום, במבצע הכרעה תחבולני מהיר.

כתוצאה מחוסר כוננות למניעת הכרעה והיה ויופתע בפרוץ המלחמה וכן מחוסר מוכנות צה"ל לנהל מלחמת הכרעה לאור תורותיו התקניות והנחיותיהן של שלוש וועדות חקירה, במהלך המלחמה, ישראל נקלעה למלחמת התשה שהיא לא שולטת במשכה, בדרום המדינה כבצפונה.

החמור מכל הוא חוסר יכולתה המקצועית של ההנהגה הצבאית להפיק בשבעה החדשים שעברו מפרוץ המלחמה את הלקחים המקצועיים הנדרשים כדי להשיג שליטה על משך המלחמה ולסיימה בהישגים צבאיים משמעותיים שיאפשרו לישראל ליהנות אחרי המלחמה מרגיעה ארוכה ככל האפשר, כדוגמת הרגיעה הממושכת שהייתה ביישובי הצפון אחרי מבצע של"ג.

הגוף המדינתי שנועד לוודא שצה"ל פועל כחוק, בהתאמה לתורותיו התקניות המחייבות ע"פ הוראות הפקוד העליון וכפי שהונחה על ידי שלוש ועדות חקירה, הוא משרד מבקר המדינה.

העובדה שצה"ל פעל עשורים רבים בניגוד לחוק ולהנחיות וועדות החקירה, למרות שיגרת הביקורות שמבקר המדינה מקיים בצה"ל, אומרת שגם משרד מבקר המדינה - כמבקר משרד הביטחון וצה"ל, וועדת החוץ והביטחון, המל"ל ואף הכתבים הצבאיים בתקשורת, חייב לבדוק את תפקודו המקצועי של האגף הצבאי במשרדו.

למבקר המדינה יש תפקיד חשוב בחקר המלחמה ולכן חיוני שדוח המלחמה הראשון שלו יעסוק בתחקיר פנימי על מידת מודעות משרדו לכשלי צה"ל ולהנחיות שלוש הוועדות לתקנם והמשקל שניתן בביקורות המבקר לתיקון הכשלים.