בכיבוש רפיח על צה"ל המכריע והמנצח להיוולד מחדש
ערב סיום המנדט הבריטי, לאחר כשלונו של היישוב במערכה על הדרכים ולאחר חודש שבו הערבים השמידו את שיירות יחיעם, נבי דניאל וחולדה, מחלקת המדינה האמריקנית, יזמה את החלפת 'תוכנית החלוקה', ב'תוכנית הנאמנות' שנועדה למנוע את הקמתה של מדינה יהודית;
בתגובה, בניגוד לעמדת מפקדי ההגנה, בן גוריון החליט
להחליף את מדיניות ההכלה של היישוב, במדיניות התקפית של הכרעה צבאית.
בניגוד למדיניות ההכלה שנועדה להתמודד עם האיום על התנועה
בדרכים, המטרה המדינית של מבצע נחשון הייתה להסיר את האיום. משימת ארגון
ההגנה שנגזרה מהמטרה המדינית הייתה לכבוש את הכפרים לאורך הדרך לירושלים, שמהם
יצאו חוסמי השיירות אליה; כדי למלא את המשימה, מחתרת ההגנה יצאה לאור, הפכה לצבא
סדור הוא צה"ל, שנולד לפני ההכרזה על הקמת המדינה; מבחנו הראשון של צה"ל
היה במבצע נחשון 5-15 אפריל 48.
המערכה הזאת, שבמרכזה פרשת דיר יאסין והשמדת הכפרים קולוניה, סריס, בית
מחסיר ואחרים, גרמה לערביי חיפה, יפו, טבריה וצפת לברוח כמעט ללא קרב. אלמלא מהלך ההכרעה
היזום הזה שבן–גוריון כפה על פיקוד ההגנה, ספק אם מדינת ישראל הייתה קמה.
גם אם הדרג המדיני לא ראה לנגד עיניו באוקטובר 23 את מבצע נחשון, המטרה
המדינית שהוא קבע להסיר את האיום ברצועת עזה ביטאה, כמו באפריל 48,
את החלפתה של מדיניות ההכלה - שכפתה על ישראל שרשרת של מלחמות התשה
שהובילו לאסון ה-7 באוקטובר ולפינויים של יישובי הצפון - במדיניות של הכרעה.
הנחיית הדרג המדיני באוקטובר 23 תורגמה למשימה צבאית ברורה שהולמת את ההנחיה
להסרת האיום: לפרק את חמאס מיכולותיו הארגוניות הפוליטיות והצבאיות,
להשמיד מכסימום מחבלים, אמל"ח, אמצעי יצור אמל"ח ומנהור ולבודד את
הרצועה ממצרים, כדי למנוע את התחדשות האיום מהרצועה, לתקופה ארוכה ככל האפשר.
אחרי שבעה חדשי לחימה, חרף הצלחות טקטיות, צה"ל רחוק מהשגת משימתו
הצבאית האופרטיבית והדרג המדיני רחוק מהשגת מטרתו האסטרטגית מדינית; כמו ב-48, כשמחלקת
המדינה האמריקנית ניצלה את כישלון המערכה בדרכים, כדי למנוע את הקמתה של מדינה
יהודית, ב-24 היא מנצלת את כשלון צה"ל להכריע את חמאס ועקב כך את בנאום
המערכה והסכסוך, כדי לקדם את הקמתה של מדינה פלסטינית.
לאי השלמת משימת צה"ל ברצועת עזה גרמו, כעולה מעדותו של קצין בכיר
בתקשורת, שתי תקלות מקצועיות צבאיות, בלתי נסבלות לחלוטין: התקלה הראשונה:
במטכ"ל לא הייתה 'תוכנית מגרה' לכיבוש הרצועה מידי חמאס. חובתו של
המטכ"ל להכין תוכניות מגרה התקפיות מבעוד מועד נובעת לא רק מהנחת היסוד לפיה 'הגנה
היא התקפה דחויה לשעת הכושר', אלא בגלל שבקיומה של תוכנית מבצע מוקדמת, תלויים
המובנות, המוכנות והכוננות לביצוע מבצע התקפי.
בעבר צה"ל ניצח בכל המערכות והמלחמות במידה מכריעה בגלל שעמדו
לרשותו תוכניות מגרה שלאורן הוא התכונן למלחמות, מצד אחד ולאורן, הוא יכול היה לאלתר
פתרונות מבצעיים מותאמים להפכפכותם של שדה הקרב והמציאות האזורית, מצד שני.
כך היה בפעולות התגמול של שנות החמישים, כששרון, עוד לפני שזומן
ע"י הדרג המדיני, היה מתייצב בפניו ומציע לו לבחור בפעולת תגמול מתוך שלל
'תוכניות מגרה' שלאורן לוחמי ה-101 והצנחנים התאמנו והיו מוכנים ליישמן בנוהל קרב קצר ביותר;
כזה היה לדוגמה נוהל הקרב במבצע "עלי זית" - פעולת כנרת, דצמבר 55,
מבצע, שהיה רחב היקף, רב חיילי ורב זרועי והסתיים כמובן בניצחון מהדהד.
תוכנית המגרה 'קדש' הוכנה שנים אחדות לפני 56; תוכניות סדן, קלשון, קרדום,
מקבת, פרגול, מוקד ואחרות, הוכנו יחד עם ציודו ואימונו של צה"ל ליישמן, שנים
רבות לפני 67; תוכניות סלע, גיר, חול ים, חתול מדבר, צפניה ואבירי לב לצליחת
התעלה, הוכנו ותורגלו מסיום מלחמת ששת הימים ועד ערב 73; תוכנית אורנים הוכנה לפני
מבצע של"ג ורק המתינה לפיגוע טרור שיקנה את הלגיטימציה ליישמה...
התקלה המקצועית השנייה הייתה, כעולה מדברי הקצין הבכיר בתקשורת, זאת: המערכה
להסרת האיום ברצועה, לא התבססה כמתחייב מתורת הלחימה התקנית של צה"ל, על
רעיון תחבולני להכרעתה הפיזית של מערכת ההגנה של חמאס, אלא על הפתעת חמאס מהגעת
צה"ל לעומק הרצועה, מהלך שנועד להרתיע ולהשפיע על תודעת חמאס
ולגרום בכך להתפרקות הארגון.
החלפתה של דוקטרינת ההכרעה התקנית של צה"ל בשלהי המאה הקודמת,
בדוקטרינת ההרתעה התודעתית, שלא קודמת לה הכרעה פיזית מבוססת על תחבולה,
הייתה הסיבה לכישלונו של צה"ל ב-2006 ובמבצעי תגמול והרתעה אחריו, כדוגמת צוק
איתן. אלה גררו את ישראל למלחמות התשה ושחיקה ארוכות, שהיו עקרות מהישגים צבאיים ממשיים
ולכן גם מהישגים מדיניים בעלי ערך לקניית הפוגות ארוכות.
חרף הנחיותיהן של וועדות וינוגרד ושומרון לצה"ל לשוב ולבסס את
מערכותיו ומלחמותיו על דוקטרינת ההכרעה התקנית שלו, חרבות ברזל, מבוססת כאמור על
דוקטרינת ההרתעה התודעתית, שבגללה צה"ל נחל תבוסה צורבת ב-2006.
ייתכן ובגלל התקלה הדוקטרינרית הבלתי נתפסת, במקום שהמטכ"ל יכין תוכניות מגרה אג"מיות להכרעתו
המהירה של חמאס, הוא סמך על בנק המטרות המודיעיני שנועד להתיש,
לשחוק ולהרתיע, אך לא להכריע, ההישג הצבאי ההכרחי למימוש המטרה המדינית ברצועה
שהיא, להזכירנו, הסרת האיום.
הכיבוש הצפוי של רפיח - שע"פ עקרונות המלחמה וכלליה הייתה צריכה
להיכבש בפתיחת המערכה - הוא הזדמנות להפוך כישלון לניצחון מכונן - חרף העיתוי
המאוחר והנזקים הנוראיים שנגרמו לישראל - כמו הניצחון שהושג במבצע נחשון.
במבצע נחשון צה"ל המכריע והמנצח נולד ומצופה שבכיבוש רפיח לאור
עקרונות המלחמה וכלליה, צה"ל המכריע והמנצח, ישוב וייוולד מחדש.
https://www.inn.co.il/news/636669
תגובות
הוסף רשומת תגובה