במערב מסתיים עידן תרבותי כושל - על ישראל ליזום לו אלטרנטיבה
תקיפתם במפתיע של אוקראינה ע"י רוסיה ושל ישראל ע"י אירן הביאו, כפי שהדברים מצטיירים, לסיומה של תקופה ואולי גם לסיומו של עידן.
הסתיימה תקופת הגלובליזם, שהחלה בעשור
האחרון של המאה ה-20, בעקבות קריסת הקומוניזם - רעיון גלובלי בעצמו, שני מתוך
שלושה רעיונות גלובליים מודרניים, שהמכנה המשותף לשלושתם הוא חתירה ליצירת שוויון.
רעיון הגלובליזם איננו חדש והדיו עולים
מהסיפור המקראי על מגדל בבל ומחתירה ליצירת שוויון תרבותי גלובלי בכפיה, ע"י
ההלניזם, הנצרות והאסלאם; הרומאים לא כפו את תרבותם והסתפקו בגלובליזם כלכלי. היהדות
הביאה את מוסר האמת, החרות והצדק לטובת כל העולם, אך בכוונה שיאומץ מבחירה ולא
בכפיה, ברוח "ויקבלו כולם את עול מלכותך".
הגלובליזם הראשון בעידן המודרני,
הבונפרטי, נועד לכפות על אירופה ובהמשך על העולם את בשורת רעיון שוויון הזכויות של
המהפכה הצרפתית; זו בשורה אוטופית שמבוססת על אמת סובייקטיבית סיפרית, שמנוגדת לאמת
האובייקטיבית של חוקי הטבע, שבורא את בני האדם בלתי שווים. המענה ביהדות לאי
השוויון מעשה הטבע, הוא צדק חברתי מעשה ידי האדם. בגלל צדק, לנכים זכות לחניה משלהם.
שוויון זכויות היה מבטלה.
אכיפת רעיונות המהפכה הצרפתית ע"י
נפוליאון, תוך הריסתה של אירופה, עוררה והעצימה ביבשת את הלאומיות; בגרמניה היא התגלגלה למדיניות
'הדם וברזל' של ביסמרק, שסללה את הדרך למלחמת העולם הראשונה וכן למהפכה
הקומוניסטית.
הגלובליזם השני, הקומוניסטי, חתר
לשוויון רכושני באמצעות גזלת רכוש הפרט והפיכת הפרטים לשווים בעניותם ומופשטים
מלאומיותם; ככזה, הוא עורר בגרמניה לאומנות ואת תנועת הנגד האוטופית הנאצית,
שגלגלה את העולם למלחמת העולם השנייה ולמלחמה הקרה.
הגלובליזם השלישי של פוסט תקופת
מלחמות העולם, חתר ליצירת שוויון גלובלי מסוג שלישי – זהותני – בעצם "אחידותני",
שמבוסס על הנחה ששוללת את קיומה של זהות מהותנית מכל סוג. עיקרו, מחיקה של כל גבול,
בין אם אנושי מולד טבעי ובין אם תרבותי, כלכלי, מדינתי, לאומי ומגדרי, במטרה להפוך
את האנושות לעיסת אדם אחידה מותכת fusion))
תרבויות.
כמשקל נגד לשלילת זכויות אדם במשטרים
הטוטליטריים של תקופת הגלובליזציה השנייה, בגלובליזציה השלישית, הדמוקרטיות הוצפו בזכויות
אדם, שלא גובו במקביל, בהטמעה של אחריות האדם למלא חובות בסיסיות, כמו הבאת ילדים
לעולם ושרות צבאי לאומי להגנת העם והמדינה. עקב כך ובהשפעת אווירת "קץ
ההיסטוריה", הדמוקרטיות הליברליות התפרקו מעוצמתן הצבאית וגם מיכולת אמיתית לחדשה
כעת; ספק אם המהגרים - התחליף להבאת ילדים, גם יוכלו ויסכימו להיות תחליף ללוחמים
החסרים.
כמו שתי תקופות הגלובליזם הקודמות
שהסתיימו במלחמות, גם השלישית מסתיימת כך; חולשתן הצבאית של הדמוקרטיות הליברליות והיחלשותן
הפנימית בגלל מתחים חברתיים ערכיים, נוצלו ע"י רוסיה לתקיפת אוקראינה, תוך
יצירת איום מידי על אירופה וע"י איראן לתקיפת ישראל.
לעומת המתקפה הרוסית שנועדה לסגירת
חשבון במלחמות הפנימיות בתוך אירופה, המתקפה האיראנית על ישראל, שהיא מגן מערבי קדמי
במזה"ת ואבן ראשה בציר המדינות הסוניות שנועדו להגן על המערב מאירן, היא
מתקפה חיצונית על המערב; היא נועדה לסגירת חשבון ישן, שהחומיניזם הזכירו ברגע שעלה
לשלטון – סילוקו של האסלאם מספרד ב-1472 ומשערי וינה ב-1683.
אירופה והעולם ניצלו מהזוועות שחוללו
מלחמות הגלובליזם הראשון והשני ע"י ארה"ב; בגלל שילוב נדיר שנוצר בה,
בין מדע שדבק באמת האובייקטיבית של חוקי הטבע ושל ערכים (ערכי עשרת הדברות) שכמו במדע,
גם הם גזורים מחוקיו האובייקטיביים של הטבע, נוצרה בה עוצמה לאומית גבוהה חסרת
תקדים.
לדאבון לב, בתקופת הגלובליזם השלישי,
ארה"ב התרחקה מערכיה המכוננים, אימצה את רעיון השוויון הזהותני ובעזרת האוניברסיטאות
המובילות שלה, נהפכה למפיצה הראשית בעולם של 'רוח התקופה' הגלובלית השלישית.
למרות שהאביב הערבי ערער את יציבותו של
המזה"ת שביטחונית נהפך, מבחינתה של ישראל, למסוכן יותר מאשר לפני קריסת
הקומוניזם, בהשפעת 'רוח התקופה' של הגלובליזם השלישי, גם היא אימצה את ערכיו שנבעו מאמונה סובייקטיבית משיחית על קץ ההיסטוריה והמלחמות.
חיוני להדגיש שההבדל הבולט בין תרבות
הצדק היהודית, לתרבות השוויון המערבית על שלוש גרסאותיה, הוא בתפיסת האמת: ביהדות,
האדם נברא בצלם הבריאה וחוקיו האובייקטיביים של הטבע ולכן עליו להכפיף עצמו בכל
תחום (כבמדע) לאמת אובייקטיבית, גם אם לעולם לא תתגלה לו במלואה; בהומניזם המערבי (לא במדע) האדם הוא מרכז הבריאה ועקב
כך, מעצבה ומפרשה בחשיבה אקסיסטנציאלית סובייקטיבית: "בורא העולם בצלמו",
כהגדרתו האירונית של בובר.
ניתוקה של ישראל מערכיה וביסוס המדיניות
הישראלית, בעיקר הביטחונית, במקום על אמת אובייקטיבית, על חשיבה סובייקטיבית
שהעניקה משקל למושגים ערטילאיים כהרתעה, כוונה, שינוי תודעה והתרעה (שמעולם לא
ניתנה) גרמה לתבוסתה חסרת התקדים של ישראל במגננה ב-7 באוקטובר; מצטייר, שבגלל חשיבה
סובייקטיבית, גם הכרעת המערכה ברצועת עזה, תוכננה לאחריתה, במקום לראשיתה ולכן ישראל
איבדה את השליטה על משכה.
על אסון לאומי שהוא תוצאת החלפת אמת אובייקטיבית
בכזב ועל תחושת עם כעדר בלי רועה, מדבר הנביא: "כִּי הַתְּרָפִים
דִּבְּרוּ־אָוֶן וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ
הֶבֶל יְנַחֵמוּן עַל־כֵּן נָסְעוּ כְמוֹ־צֹאן יַעֲנוּ כִּי־אֵין רֹעֶה"
(זכריה י, ב).
התארגנותה החפוזה של אירופה לחידוש
עוצמתה הצבאית מעידה שתקופת הגלובליזם השוויוני השלישי מתקרבת לסיומה; החלפתה
הצפויה בתקופה שוויונית נוספת, רביעית, או באלטרנטיבה לאומנית, היא הזדמנות היסטורית
לסיומו של העידן התרבותי שהוליד את השוויוניות הגלובלית, על שלוש גרסאותיה הכושלות,
מצד אחד ואת הלאומנות הפשיסטית, מצד שני.
את העידן התרבותי על כשליו חוללה מהפכת הנאורות:
בעוד שאת המדע היא העמידה על רגל של מחויבות לאמת אובייקטיבית, את ההומניזם לעומת
זאת, היא השאירה לעמוד, כמו לפני הנאורות, על רגל של אמת סובייקטיבית ובהמשך על
"אמת" סיפרית ויחסית, פוסט מודרנית. בגלל הכשל האינטלקטואלי הזה, אחת
לכמה עשורים, שילוב קטלני של הומניזם כושל ושל מדע מתקדם, גורם לבית המערבי להתמוטט
על יושביו.
על ישראל, מותג עולמי של חדשנות ויזמות,
לעוט על ההזדמנות התרבותית ההיסטורית שנוצרה בשעתה הקשה ובשיתוף פעולה עם ארה"ב, להציע לעצב
את העידן החדש לאור ערכיהם המשותפים, ששתיהן התרחקו מהם.
במרכז הדיון ביניהן ושאר הדמוקרטיות
הליברליות, צריכה לעמוד שאלת מהותם של צדק חברתי ושל האמת האובייקטיבית שבבסיס ערכי
תרבות הצדק; יוחלט אשר יוחלט, צדק חברתי, הוא האלטרנטיבה היחידה לשלושה ניסויים
חברתיים אוטופיים, שבניסיון ליצור שוויון חברתי, קראו תיגר על הטבע וחוקיו ולכן היו
אסוניים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה